אור ברסלב
אמרי דוד סימן קנח

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קנח

סימן קנז

ב"ה אור ליום ג' ויחי י"ד טבת תר"ץ לפ"ק פה סטמניסלאב. שלומים רבים כטל וכרביבים לכבוד ידיד אהובי ה"ה הרב הגדול החריף ובקי מופלג בתורה וביראה כש"ת מו"ה זאב וואלף נ"י האבער דומו"ץ בק' פאדהייץ יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני והנה במה דסיים אפתח. ע"ד אשר הביא דברי ש"ך יו"ד סי' רפ"ט דפסק באם השער גבוה צריך שיקבע המזוזה כנגד כתיפיו והיא מירושלמי מגילה הבאו תוס' מנחות (ל"ג:) וכ' דחולק על ש"ס דילן והעיר כת"ה מדוע חש לה הש"ך דכ"מ שהש"ס חולק על ירושלמי הלכה כש"ס דילן:

והנה זאת ידוע מהרי"ף שלהי עירובין היכא דגמרא דידן חולק על ירושלמי כגמרא דידן פסקינן וכתובות (ק"ח:) בתוד"ה ועל כ' דר"ת סובר דירושלמי חילק אגמרא דידן ופסק כגמרא דידן. וכן בשבת (י"ז:) תוד"ה אין ותוס' ע"ז (כ"א:) מו"ק (י"ב.) וע' תוס' ביצה (ג'.) ד"ה גזירה ירושלמי ושמרתם את המצות וזה לא כתלמודינו ע' צל"ח. והלכתא כבבלי וע' תוס' ע"ז (ל"ח:) ד"ה ואתא מסיימו ואנו נמשכים אחר בני בבל ותלמודם ובנדרים (מ"ט.) ד"ה ירושלמי בר"ן ולפום גמרא דילן וכו' בין להקל וכו' האומר בחג יו"ט האחרון בכלל וכן מצינו בכ"ד בתוס' ור"ן דתלמודינו עיקר. מ"מ מצינו ראינו לפעמים דפסקי כירושלמי נגד תלמודינו כמו דאיתא במס' כתובות (פ"ח.) ורבא כ' ופסק ר"ח דמעשה בכל יום שאין מוכרים שלא בפניו לבע"ח וכו' וסמכו על ירושלמי וכו' ע' חו"מ סי' ק"ו ועש"ך יו"ד סי' קמ"ג ס"ק ד' כ' דדעת הרי"ף כירושלמי ואע"ג בכל דוכתי קיימ"ל כש"ס דילן היכא דפליג על ירושלמי וכו' יע"ש היטב דפסק רק כירושלמי נגד תלמודינו והה"ד בנידן דידן דאם השער גבוה יניח המזוזה כנגד כתיפיו ונראה לי כי טעמא רבא איכא הכא דמקור קימו טהור נובע ממנחות (ל"ג.) דשמואל אמר מצוה להניח בתחילת שליש העליון ורב הונא אמר מגביה מן הקרקע טפח ומרחיק מן הקירה טפח וכל הפתח כולו כשר למזוזה ומסיק ש"ס ר"ה ס"ל כר' יהודה ושמואל אליבא דר' יוסי ופסקי' בשו"ע כשמואל אליבא דר' יוסי:

ויש לעיין אמאי לא אמר רב הונא כר' יוסי דהא קימ"ל בעירובין (מ"ו:) ר"י ור' יוסי הלכה כר' יוסי ויש לומר דמסקי' הש"ס דרב לית לי' הנהו כללא ומצינו דר"ה תלמוד דרב הוי כשבת (קכ"ח.) וביצה (מ'.) ע"ש ומש"ה ס"ל לר"ה כר' יהודה, והנה כאן יש לדון איך הלכתא דיש פלוגתא ר"י ור' יוסי הדעת נוטה דהלכה כר' יוסי כנ"ל. ויש עוד פלוגתא דאמוראין ר"ה ס"ל כר' יהודה ושמואל ס"ל כר' יוסי ומצינו בבכורות (י"ד.) בתוס' דר"ה גדול הי' אפילו משמואל רבו של רב יהודה ועתו"ס מנחות (ל"ו.) דר"ה גדול בחכמה ובמנין מכל תלמידי רב ע"ש ובעבור זה ר"ה ושמואל פליגי הי' הדעת נוטה לפסוק כר"ה אליבא דר"י ומשום דגדול משמואל ואולם י"ל לפי"מ דכ' תוס' מנחות (ל"ב.) ד"ה מנעל כ' דאף דרבה ור"י הלכה כרבה מ"מ היכא דפליגי וקאמרי משמי' דאחריני אפשר דהלכה כר"י ועתו"ם פסחים (מ"ח.) כ' היכא דאיכא פלוגתא דאמוראי לא אמרי' הלכה כר' מחבירו וגם בכאן נוכל לומר כיון דפליגי אליבא דר"י ואליבא דר' יוסי דאמרי' בגיטין (ס"ז.) ר' יוסי נמוקו עמו ומש"ה פסקינן כשמואל ואליבא דר"י ואולם כשהפתח גבוה הרבה והיא מילתא דלא שכיח סמכו בזה על רב הונא ור' יהודה דכל הפתח כשר למזוזה עמג"א סי' רי"ח ס"ק ג' ובאחרונים בשם הנוב"י אה"ע סי' קכ"ט:

ובמה דעלה ונסתפק בשני בני אדם א' ננס וא' גבוה איך יניח המזוזה הנה כל שיעורי חכמים היא באדם בינוני דאל"כ נתנה תורה שיעור לכ"א בידו וכמו שמצינו פסחים (צ"ג: צ"ד.) כמה מהלך אדם בינוני ביום ולענין כותבות ביו"כ בין לננס בין לעוג ורק לענין מלא ליגמיו חילקו שיעור לגדול וקטן ע' או"ח סי' תרי"ב וכן אכילה בכזית ולרביעית הכל שוה וכן לענין ציצית במנחות (י"א:) אחת מארבע בטפח של כל אדם וע' מג"א סי' י"א ס"ק ה' מביא דתוס' נסתפקו בדבר שיעור גודל של אדם בינוני ע"ש (יש לי צ"ע ברש"י סוכה (ז'.) ד"ה מודדין בד' אצבעות שאינם נוגעין וכו' וצ"ע שם במנחות אמרו טפח דאורייתא ד' בגודל וכו' חמש בתולתא רש"י אצבט ואמאי לא נקיט רש"י בסוכה בד' גודלין) והנה בעיקר שאלתו ראיתי כי האריך הרחיב במיטב הגיון וא"צ להגיה מחדש והסופר בחזקתו:

ב) וע"ד אי שרי לבנות ביה"ח היינו לסבב אותה בחומה והיא ע"י קבלנות אינם יהודים והנה כל יקר הפוסקים ראתה עינו דברי מג"א בסי' רמ"ד ברבים ליכא חשדא ובנובי"ת או"ח סי' ק"ג וחת"ס או"ח ס"א בחוה"מ ליכא חילול השם וגם בשבת בחומות ביה"ח ליכא חה"ש ולענין חשדא בדרבנן העיר מגיטין (נ"ט:) ולתוס' ניחא:

ואני בפתחי ספרים וחפשתי בענין חשדא ראיתי במס' תענית (כ"ב.) במאי חשדתינן וכו' א"ל השתא נישקל מר ע"כ וצ"ע איך עשו דבר זה כי לקחו עמהם ביסתרקי ואח"כ רצו להחזירו וב"מ (ס"א:) אמרי' לא תגנוב ע"מ למיקט או לשלם כפל ערש"י שם וצ"ע ומגילה (כ"ב.) לשמואל דאמר פוסק מ"ט לא דולג גזרה משום הנכנסין והיוצאין ערש"י שיאמרו שלא קרא רק שני פסוקים ע"כ והא ברבים ליכא חשדא וקריאה של מעמדות בודאי לא הוי אלא מדרבנן ואפשר מש"ה אין הלכה כשמואל אלא כרב דולג וברבים ליכא חשדא גם בדרבנן וערש"י מקץ אותי שכלתם מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף ע"כ וכאן רבים הי' ואפ"ה חשדן ובע"ז (ל"ד.) רש"י ד"ה אימרא שפה י"א שלא יחשדוהו ששם בה מתרומת המשכן ע"כ ושם ג"כ רבים הי' וראו עבודתו ואפ"ה שייך חשדא. ובשקלים פ"ג אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא בתפילין ולא בקמיע שמא יעני וכו' או שמא יעשיר וכו' ע"כ וגם שם רבים הי' אתו מ"מ חשדינן לי' שיקח מתרומת הלשכה:

והנכון היכי דליכא חימוד ממון ורבים עושים מצוה בזה לא חשדינן להן דיעשו גם עבירה ולהוי מצוה הבא בעבירה ולכן באנדרטי בבי כנישתא דהולכים להתפלל לד' לא חשדינן להן דיעבדו לאנדרטי, וכן דמות צורות לבנה דעושים מצוה לדעת לקדש החודש בזמנו לא חשדינן להן חלילה בדבר אחר והה"ד הכא במה שלפנינו כי רוצים לעשות מצוה לבנות ביה"ח בקבלנות לא חשדינן להו כי שכירי יום הם ויעשו הרבים מצוה הבא בעבירה:

והנה בעירובין (מ"ג:) הרוצה שלא תשרה חי' רעה בצל קבר רש"י וירא את המת ויחטטנו חולין (קכ"ג.) קרקיפלי של ר' ישמעאל מונח ברומי סנהדרין (פ"ב.) האי גילגלתא דהוי שדי בשערי ירושלים והיא של יהויקים ובקידושין (ל"ט:) לישנא דחוצפית המתורגמן חזה פה שהפק מרגליות מלחך עפר ובמו"ק (כ"ד.) ושמטו חדרים את גויתו משום ששימש מטתו בימי אבלו מכל זה שהבאתי ידוו כל הדוים באם חלילה רואין שישמטו כלבים מאיבריו של מת אדם והנה ידוע שעפ"י דין הי' מותר לקבור מת ע"י נכריים בשבת עתו"ם ב"ק (פ"א.) ומצינו דמחנכין את הכוכין במועד מאריך ומרחיב בו עמו"ק (ח':) לכן בעת הזאת דשכיח הרבה שינאי ישראל כי ילכו בלט על בית החיים וישברו מצבות ואם היא פרוצה אין חומה בודאי יוכל להיות כי ילכו שמה בעלי חיים טמאים ויחטטו הקברים בודאי נוכל לסמוך על ר"ת זצ"ל דמתיר בקבלנות בשבת ויו"ט ובפרט בחוה"מ לבנות חומות בית החיים ע"י נכריים בקבלנות:

ג) ולענין לבנות בית סביב קבר הגאון בעל משאת בנימן אשר שם חלקת מחוקק ספון נ"ל ג"כ כמו שכ' כת"ה נ"י זכר לדבר מו"ק (כ"ה.) חכם כבודו במטה ראשונה וידוע כי הי' תלמיד רש"ל ורמ"א זצ"ל וגם המה לא נהגו סלסול זה וידוע כי מונחים בלא בית ומצינו בסוכה (כ"ח.) וכן הי' ר"א תלמידו נוהג אחריו ובנדה (כ'.) לא תקברוני לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים וע' תוס' ברכות (י"ח.) ד"ה למחר מביאים הסירו תכלת פאפיליוני ואפי' אותם שקיימו אין להטיל שלא יהי' לועג לרש לאחרים ע"ש ובתוס' שהיא בכ"ד בש"ס ומעתה בודאי הגאון מ"ב זצ"ל ידע מרבותיו ובפרט מהש"ס ולא צוה לבנות לו בית לאחר פטירתו ואיך נעשנה אנחנו ובודאי יוכל להיות כי שם ינוחו על משכבם עוד גדולי עולם משוש דורם והמה מונחים חפשים גם הוא לא רצה לקחת עטרה לעצמו ונראה כי יוכלו להקיף מקום קברו עם שטעכייטין כאשר ראיתי כן בקבר רמ"א ז"ל וחיי וחנא וחיסדא לכל ישראל ונזכה במהרה לראות בבנין אריאל אכי"ר:

ואסיים ודור"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה