אור ברסלב
אמרי דוד סימן קנו

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קנו

סימן קנה

ב"ה יום א' בשלח י"א שבט תר"ץ לפ"ק פה סטניסלאב. כבוד ידידי אהובי הרב הגאון החריף ובקי בחדרי תורה עמו עוז ואורה כש"ת מו"ה שמעי' הלוי נ"י שטיינבערג אבד"ק פרעמישלאן יע"א:

קונטריסו היקר הגיעני נכון מועדו וידע כת"ה כי בעוה"ר בכל עת עתותי לא בידי ושמתי עיני על פניני אמרותיו והבריך נגדי במה דכתב כת"ה ולא אישתמיט חד דוכתא וכו' וכבר נודע דמזה למדין הלכה ע' פסחים (י"ט.) ויבמות (ע"ב:) ע"כ:

ועיינתי בפסחים וראיתי כי פריך הש"ס ע"ז ואנן אהכי ניקום ונסמוך וכן פריך במנחות (מ'.) ואנן אדיסקי ליקום ולסמוך וביבמות (ע"ב:) אמר רבא קשיא לי לא לישתמיט וידוע דכל קושיא יש לה תירוץ ערש"י סנהדרין (ע"ב.) ד"ה קשיא חילוק בין קושיא לתיובתא לא כרשב"ם ב"ב (נ"ד:) וראי' לזה דבכריתות (כ"ה.) אמר מ"ט לא אמינא לי' דר"ש סבר עגלה בשחיטה כשרה ור"ה לא לישתמיט תנא וכו' ונימא ר"ש הוא ורבא לא חש להאי פירכא ומייתי ראי' לדיני' ומסיק ש"ס תנאי היא ומ"ש ברש"י ותוד"ה תנאי דפג"ע גמיר משעיר המשתלח וציפורי מצורע מעג"ע וצ"ע מזבחים (נ'.) דבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד בבנין אב ותוס' ביצה (כ'.) ותוס' שבועות (ט':) וע' נדה (נ"ב.) ג"כ לא לישתמיט תנא ומדחי' לי' ואולם על קרא דאמר בהאי לישנא כמו מנחות (ע"ה.) וחולין (כ"ב:) מזה נדייק דכן הלכה ע"ש וע' רש"י ביצה (י"ט.) ד״ה ואי וכו' ליתנא קילתא וכ"ש חמירתא וכו' אבל השתא וכו' וע' ב"מ (ל"א.) ליתנא קילתא וכ"ש חמירתא וכה"ג נזיר (כ':) השתא י"ל חמירתא אמר קילתא לכ"ש, ומ"מ מצינו בר"ן נדרים (ס"ג:) לא מישתמיט תנא דסתום כחמירתא אלא בקילתא ואפ"ה הרא"ה לא דייק ע"ז ע"ש:

והנה במה שהביא לתרץ קו' הי"א במה שהובא בחי' רע"ק נראה לי גם שם לדייק על מה שכ' רמ"א ביו"ד סי' רל"ד שם סכ"ג וי"א דאין חכם או ג' הדיוטות מתירין אחר הקמה של בעל ומסיק אבל העיקר דמתירין אחר הקמה וכ' רע"ק ראי' מנדרים (ח':) בתוס' והרא"ש דרבינא הו"ל נידרא לדביתהו דמיירי שקיים לה הנדר אלמא מהני שאלה על הנדר לחכם להתיר לו ע"כ ול"נ דאין ראי' דיוכל להיות דרבינא רצה להתיר גם ההיקם אשר קיים ואפי' הי' אמר יום שמיעה מ"מ מהני שאלה לתוס' כתובות (ע"ב:) ד"ה אבל לחד תירוץ ע"ש ואפ"ה לא רצה רבינא להפר רק ר"א מתיר לה וברמ"א מוכח כן דמציין אחר הקמה אין יכולים להתיר מרדכי בשם ר"י ומוכח דהוא בעל התוס' וער"ן נדרים (צ':) בראשונה וכו' ונטולה אני מן היהודים וכו' חזרו לומר וכו' הר"ן דשמא תלך למקום שאין מכירין בה ובנדרה ותינשא ע"כ וצ"ע אמאי לא מפרש שתלך למקום שאין מכירין ותלך אצל חכם ומתיר לה נדרה:

אולם בנדרים (ע"ב.) כ' הר"ן בשם הרמב"ן דבעי' ולא איפשיטא היא וגירושין כהקמה דמי ולפי הי"א לא יוכל להתיר אחר הקמה ולכן פירש הר"ן תלך למקום שאין מכירין בה ובנדרה דאם תלך להתיר נדרה לא מועיל להחכם המתיר יחקור ע"ז מה זה לפניו וממילא דר"ן ס"ל כי"א אלו דאין מועיל התרת חכם או ג' הדיוטות אחר הקמת בעל וכן נ"ל לדייק מתוס' גיטין (ל"ה:) ד"ה אבל כ' וא"ת ונדירה בפני בעלה ויאמר לה קיים ליכי דאז אינו יכול להפר כנדרים (ע"ט.) ע"כ וצ"ע הא שם (ס"ט.) אמרי' נשאלין על ההיקם וכו' וא"כ יוכל הבעל להתיר לו ההיקם ואח"כ יפיר לה הנדר שנדרה, אולם בתוס' נדרים (ח':) ד"ה רבינא כ' מיהו למ"ד אין נשאלין על ההיקם וכו' מוכח דס"ל דיש אמוראים דפליגי על ר"י דס"ל נשאלין על היקם ע"ש ואם כן כ' הכא אליבא דאין נשאלין וכו' ומעתה לא תקשו דלמא תלך אצל חכם ויתיר לה ז"א דתוס' סברו דאין חכם יוכל להתיר אחר הקמה כי"א שברמ"א:

והנה במה שהביא כת"ה נ"י קושיא שהק' רע"ק בשם י"א דבסי' רל"ד ס"ל פסק המח' שאין יכולים לעשות שליח לא להקמה ולא להפרה והטעם דפסקי' כר' יאשי' דמחמיר ולכן לא מהני הפרה והק' לענין הקמה הול"ל דהוי הקמה דזו לחומרא והביאו מחו"מ שמ"ו ומר"ן שם ע"ש וכת"ה תי' לענין הקמה לא פליגי הכא ולא שייך כיון והיא מטעם כר"ן בסט"ו דהקמה כעין נדר ולא מהני ע"י שליח ע"כ ואולם עפ"י רא"ש שם, נדרים (ע"ב:) כ' בד"ה האומר בין הקם לה לא אמר כלום ע"כ ומוכח דר' יאשי' ור"י בתרווייהו פליגי אי מהני ע"י שליח להקם או להפר:

ול"נ דידוע דרמב"ם קורא י"ג מדות דברי סופרים אבל מודה בהיקש שהיא מה"ת וידוע דאמרי' אין היקש למחצה כנדרים (ז'.) וכריתות (כ"ב:) זולת באין מפורש ומדרשא אתי נוכל לומר דיש היקש למחצה ער"ן נדרים (ו':) וער"ן נדרים (פ"ו:) אישה יקימנו ואישה יפרנו מקשינן אהדדי מה דמשתמעי מהאי קרא וכן כ' תוס' יבמות (ח') ד"ה רבא ומסקי' אבל ענין אחר לא מקשינן ובנדרים (פ"ז:) ר"ע מקיש הפרה להקמה וחכמים מקשי' להיפך הקמה להפרה ונראה בשבת (פ"ג:) בדאורייתא לחומרא מקשינן בדרבנן לקולא מקשינן ומעתה מדוע לא ס"ל לחכמים כר"ע מה הקמה קיים כולו אף הפרה הפר כולו דלחומרא מקשינן ובפרט לפי גירסת הר"ן אף הקים ללא הקים כלל ונראה בפסחים (מ"ג:) תוס' ד"ה ס"ד איפכא מסתברא דלחומרא מקשינן ותי' דאורחי' דקרא דסיפא מפרש לרישא וכו' דכתיבה לבסוף ע"כ והה"ד הכא דרשי רבנן הקמה להפרה דכתיב לבסוף וסיפא מפרש לרישא, היוצא מזה דאישה יקימנו ואישה יפרנו הוא היקש גמור והפרה והקמה גמרי אהדדי ואם אמרי' אישה יפרנו הוא ולא השליח מוכרחים אנו לומר כן גם באישה יקימנו דרחמנא אהדדי אקשי':

ובזה הנני ידידו הדור"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה