אור ברסלב
אמרי דוד סימן קנג

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קנג

סימן קנב

כבוד אהובי ידידי הרה"ג חריף ובקי מופלג בתרי כש"ת מרה ישעי' אשר הכהן נ״י יאללרעם ראבד״ק סטריא.

נעימות ימינו הגיעני ונפשו היפה בשאלתו להשיבהו דבר ד' זו הלכה אודות יהודי טוב שבנה ביתו בצדקה ע"י שאנשי שלועו ודורשי טובתו סייעו אותו בהבנין ונבנתה הבית בבקעה יכונה לאזאנים רחוק מטבור העיר וקבע לו מקום להתפלל ושם יבואו אנשים להתפלל ונדבו עבורו כנהוג וחיתה נפשו ונפש ביתו בגללו והותנה בשעת קביעות בית התפלה כי בכל עת שירצה למכור ביתו אזדא לה קדושת בית התפלה ועתה ההכרח יאלצהו למכרה ויבטל בית התפלה אי שרי לעשות כן:

והנה במגילה (כ"ו) מצינו דביהכנ"ס של כרכים כיון דמעלמא אתי לא מצי מזבני לי' אמר ר"א בי כנישתא דמסא מחסיא וכו' כיון דאדעתא דידי קאתי אי בעינא מזבנינא לה וכ' התוס' היינו מה שנותנים בו לעשות רצונו ע"כ ומוכח שהוא לא בנה משלו רק אחרים נתנו לו מעות והוא השתדל ומצוה על כל הבנין וכן מוכח מטו"ז או"ח סי' קנ"ג סק"ז וכן מצינו ב"ב (ג':) דר"א חזי תהויא בכנישתא דמתא מחסיא וכו' ולא אפקי' עד דמתקין ע"י שפיכי ומוכח דמתא מחסיא הוי כרך ורק משום דנתנו על דעתו יכול למכרו וכן אמרי' בשבת (י"א.) אמר"א אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה היינו שהגביה גג מביהכנ"ס למעלה מבתי גגות העיר, וכן מצאתי בפירוש ר"ח זצ"ל:

ומכל מקום מה שמשמע דמתא מחסיא הוי כרך צ"ע מכתובות (ד'.) אמר ר"א כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך ומפקא מכפר וברש"י שם גדולה מכפר וקטנה מכרך וכן מצינו ב"ב (ט'.) אמר"א לענין צדקה אנא אתנוי' נמי לא צריכנא דכל דקאתי אדעתא דידי אתי. והנה המג"א בסי' קנ"ג ס"ק י"ז כ' בשם המ"מ כרך היינו מקום שמתקבצים סוחרים וכו' או שיש שם חכם גדול שמתקבצים שם רבים הצריכין לו ולתורתו היינו כרך וכו' ע"ש. ובזה יונח לן דמתא מחסיא הוי כרך לענין זה דהי' מתקבצים לרב אשי רבים וכן שלמים ע' ברכות (י"ז,) אמר ר"א בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזי יקרא דאורייתא וכו' וע"ש בתוס' וב"מ (ע"ה:) וב"ב (קנ"ז:) מהדורא קמא אמר לו ראשון קנה ומהדורא בתרא א"ל יחלוקו וע"ש ברשב"ם, ומ"מ משמע דאפי' בית הכנסת של כרכין אם ידוע שהם לבדם בנאוהו ואין לזרים חלק אתם יכולים הבונאים לבדם למכרם והלוקח יעשה בו מה שירצה וראי' ממגילה (כ"ו.) אמרי' מעשה בבית הכנסת של טרסיים ע' נזיר (נ"ב.) שמכרוה לר"א יעשה בה כל צרכיו ושל כרכים הוי וזוטי והם בנאוה ע"ש ומצינו בכ"ד בש"ס שהיא עיירות קטנות סמוכות לגדולות כמו בעירובין (ס'.) עיר חדשה שהי' בהם כ' דיורים אנשים ונשים וטף והיתה סמוכה לעיר גדולה ערש"י והיא עצמה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה ובר"ה (כ"ט:) ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה שכל עיר וכו' ושם (ל'.) קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום, ע"ש ובע"ז (י"א:) עטלוזה יכול עזה ורש"י והי' לה חוצה ישוב סמוכה לעיר מאד ע"ש ומוכח דהיו קרובים לעיר בתוך התחום ויש להם שם אחר מהעיר ואם הי' בנו בני המקום בהישוב הנקרא לאזאניס ביהכנ"ס ונקראת על שמם ונכתב בהטאבעלע על שמם בודאי הי' יכולים למוכרו האנשים הברורים מהם כמבואר בש"ע סי' הנ"ל:

ואולם אם אחד בנה לו בית דירה והופרש חדר על בית המדרש כמו שמצינו במגילה (כ"ט.) אמר"א זה בית רבינו שבבבל ערש"י (ר"ב.) וזה שלפנינו עשאו לטובתו וממנו חית ידו ימצא וכל הבנין נקרא על שמו ונכתב בנימוסיהם על שמו בודאי הוא לבדו יכול למוכרו והלוקח יעשה בו מה שירצה, וזה דומה לסעיף ט"ז מי שהשאיל ביתו ובפרט שהותנה כן בשעת בנין דבכל עת שירצה יכול למכור ביתו עם בית התפלה בודאי שרי למוכרו לבדו וא"צ כלל לז' טובי העיר וראשי הקהל דהעיר דאין להם חלק ונחלה בזה ורק על שמו של הבונה נקרא בנחלתי בפנקס הטאבעלע:

ומה שהביא המג"א בסי' קנ"ג ס"ק י"ד אבל נדבו אחרים לזה אין מועיל מה שתלוי בדעת היחיד דשמא יש אחד בסוף העולם שאין דעתו נוחה י"ל דלא דמי לענינינו דהם עכ"פ בנאוהו רבים מעיקרא וחמיר משא"כ הכא דהוא לבדו בנאה וקובץ על ידו מאת מכיריו ונתנו לו במתנה ואף שנמצא אחדים שנתנו על ביהמ"ד וקנאו מקומות אחדים אבל כל הבית שייך להבונה והרי זה דומה למש"כ הר"ן בנדרים (מ"ו:) ד"ה אבל כ' להרמב"ם ביש בה כדי חלוקה אסור עד שיחלוקו ויכנס כל אחד לחלקו וכ' אע"ג דבדאורייתא אין ברירה דאנן סהדי שעל מנת כן נשתתפו שלא יוכל אחד מהם לאסור על חבירו בענין שתהי' נאסר עליו לאחר חלוקה דאי הכי אסור עליו נכסי דידי' ואינו בדין ע"כ, והה"ד הכא אם אחד אומר כן יאסור עליו כל ביתו ואינו בדין ואך אם יש שם אנשים שקנו מקומות לחלוטין ישומו ב"ד שוויהן ויחזירו להם או להקדש בית הכנסת או בית המדרש:

ובזה הנני ידידו הדו"ש באהבה.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה