אור ברסלב
אמרי דוד סימן קנב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קנב

סימן קנא

למופלג א'

האומנם בכל עת עתותי לא בידי ועט תתנהג בכבדות וכבדה ידי כבד אבן ונטל החול לתפוש עט בכפי אולם גם היום למען כבודו לא אחריש לבוא בשתים ושלש דלתות להראותו חביבותא גבן, ע"ד הרש"י בחולין (מ"ט.) והמהר"ם שיף ג"כ נתקשה בזה ושמתי גם אני עיני עליו ואשר אלוקי יוריני אותה אגיד לו והבוחר יבחר, שם איתא אמר רב יצחק בר נחמן אמר ר' אושעי' חלב שע"ג קיבה כהנים נהגו בו היתר כר"י שאמר משום אבותיו וכו' וע' תוס' הה"ד ישראל ורש"י ד"ה כהנים כ' שהקיבה ניתנה להם מאת זובחי הזבח נהגו בו היתר לאכלו ומשום ר"י נקיט לה ע"כ. וידוע בכ"ד בש"ס ותוס' תענית (כ"ו:) הלכה דרשי' לי' בפירקא מנהג אורויי מורינן וכו' נהגו אורויי לא מורינן ואי עביד עביד וכו' ע"ש. ומעתה אני אומר שבדיוק נקיט ר"א כהנים נהגו בו היתר ורק כהנים נהגו בו היתר ולא מחינן בו אבל ישראלים לא נהגו בו היתר ואם שואלים לא מורינן להו היתר, ומדוע כהנים, ונראה דידוע דברי התוס' ב"מ (כ"א.) ד"ה וכמה וכו' כ' דר' יצחק בעי בכמה וכו' וכן כ' ר"ן נדרים (ע"א.) ד"ה י"ל כי דשמואל גופי' אמר לה וערש"י תולין (י"ז:) ד"ה כל כ' דאם אמר משמי' דפלוני לא שמע ממנו אלא מאחרים שמע שקבלוה ממנו ע"ש וכן כ' בחולין (קי"ז:) ד"ה הא משום לא ממנו ע"ש. ובזה אני מבין מה שמצינו בנדה (כ"ד:) אמר שמואל משום ר' ישמעאל שהי' מפרש בזה פליגי הוא ורבנן בגז"ש מופנה וכו' ע"ש וע' ש"ך יו"ד סי' ק"צ סק"ג מהרמב"ם וכן כ' טו"ז בסי' ס"ז ובכ"ד בש"ע דבר שאינו מצוי לא שייך בו מנהג ואך המצוי שייך בו מנהג ע"ש, וזה דברי רש"י שר' אושעי' אומר משום ר' ישמעאל שאמר משום אבותיו חלב שע"ג הקיבה כהנים נהגו בו היתר דוקא כהנים שהקיבה להם ומצוי אצלם שייך לומר נהגו בו היתר אבל לישראל לא שייך לומר אצלם מנהג ואי שואלין לא מורינן להם היתר ומסיים רש"י ומשום ר"י נקיט לה והבן. וע"ד קושייתו השני' ע' שבת (קט"ו.) ספר איוב תרגום ומגילה (ג'.) תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך ואין רצוני להאריך בזה:

ובזה אסיים ודו"ש:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה