אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קנא
ב"ה ה' לסדר דברים ז' מנ"א תרפ"ד לפ"ק הטניסלאב. כבוד אהובי בני הרב הגאון וכו' כש"ת מו"ה נחמן הלוי נ"י איש הורוויץ אבד"ק העליטש יע"א:
ביום ג' הי' אצלי השו"ב ר' שלום נ"י וסיפר לי השאלה בע"פ הגדתי אליו כי עד מהרה ירוץ דברי אליך אולם לא הי' לאל ידי כי אתה ידעתי את טרדותי אשר סביב שתו עלי בכל עת בעוה"ר ובפרט בעת הזאת ד' יעזרני, ואתמול בלילה הביא אלי ציר נאמן יקרתך לכן עתה חצני נערתי מכל המון טרדותי ותהי' ראשית מלאכתי לערוך אליך מילין כאשר יעבור לפנינו, כי איש אחד מאמעריקא רוצה לקנות ס"ת מחבורה דק' כי יהי' נשאר שם בביהכנ"ס רק יקרא שמו עליו ע"כ, ובודאי כל יקר ראתה עיניך בש"ע או"ח סי' קנ"ג ס"ק כ"ז אי מותר לתת ס"ת במתנה והם יתנו המעות במתנה דריב"ש אוסר ומדברי מג"א מוכח דרוצה להתיר וע' לב"ש שמתמה עליו ושם במחבר סעיף יו"ד מוכח דגם ציבור וז' טובה"ע בצירוף עם הרב יכולים למכור ס"ת לדיעה א' אך לדיעה ב' אסור אלא ללמוד תורה ולישא אשה ע"ש במג"א סקכ"ג:
אולם בהך עובדא ד"א נ"ל דמותר ושרי לעשות כן והכל מודים בזה הא למה הדבר דומה לאחד שמכר ביתו לאיש אחר והתנה עמו שהוא ובניו עמו עד סוף כל הדורות ידורו הבית הזה ואם יפיל יבנה ביתו ויתקנה אך עבור המוכר ובניו ואינו רשאי למוכרו לעולם והכי זה מכירה היא? וכמה שמענו וראינו כי אחרי שני הרבה מהחיסדות החבורה וכבר יש לה ס"ת וכלי קודש ובא אחד ויתן מעות קנין כי יהי' מחבורה ומתנה כי יהי' לו חלק בכל השייך להחבורה הכי נימא שהחבורה מוכרת חלק מהס"ת:
ובנידון שלפנינו נשאר הס"ת בביהכנ"ס ויש להם קנין פירות לעולם ועד לקרות בו והקונה אינו רשאי למכרה לעולם אינו נקרא מכירה כב"ב (נ'.) איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום כמו בעבד דזה יש לו קנין הגוף וזה יש לו קנין פירות דשניהם אינם בדין יום או יומים וכתב הרשב"ם אם מכרו שניהם מכרן בטל כאדם המוכר דבר שאינו שלו ע"כ הרי דגם זה יש לו קנה"ג אינו שלו ולכן זה אינו נכנס בגדר מכירת ס"ת כלל וכלל דמכירה היינו כמו ב"מ (נ"ו:) המוכר ס"ת דבר הנקנה מיד ליד ונכנס לרשותו ובגיטין (כ':) הרי זה גיטך והנייר שלי אינה גירשת וכ"ש הכא שהנייר ואותיות שלהם בודאי לא הוי מכירה, ועוד נראה לי להביא ראי' מנדרים (מ"ח.) ואלו הן של אותה העיר הרחבה והמרחץ וביהכנ"ס והתיבה והספרים וכו' ומסיק מה תקנתן יכתבו חלקן לנשיא ור"ן נותן לאחר משום מתנה והלה מותר בה וכו' רי"א אין אנשי גליל צריכין לכתוב וכו' עמדו אבותיהם וכ' חלקיהן לנשיא והייני דכל העיר נתנו חלקם בביהכנ"ס ובספרי תורות לנשיא ועכ"ז עודם משמשין בהם ע"ש. הרי מפורש יוצא היכא דנשאר ס"ת ברשותם לעולם מותר לתת אותם במתנה לאיש אחר והה"ד למכרם כה"ג במתנה ג"כ הרי היא כמכירה כמו דאמרי' במגילה (כ"ו:) הדר הו"ל מתנה כזביני וע' בכורות (נ"ב:) לענין יובל מתנה כמכר, ומהיות טוב יתנו עבור ת"ת מהסך הלז שנים ושלשה דולארים ואם יש שם יתומה לנשואין יחלקו גם לה סך כזה:
דברי אביך הדו"ש באהבה מחכי לרחמי שמים.