אור ברסלב
אמרי דוד סימן קמז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קמז

סימן קמו

ב"ה יום ג' ויחי י"ד טבת תרצ"ב לפ"ק פה ק"ק סטניסלאב. כבוד אהובי ידידי ש"ב ה"ה הרב הגדול חריף ובקי זך הרעיון ומטיב הגיון כש"ת מוה"ר חיים שניטצער נ"י אבן יקד מתושבי עיר וק"ק הארדענקא.

יקרת נאומו הגיעני ושש אנכי בהקשיבי משלומו הטוב וע"ד אשר העיר באוה"ח עה"ת יפה העיר ויפה תירץ וזה שנים רבות זכיתי בה תחילה והיא כתובה אצלי שם בגליון והנני להעתיקו פה באוה"ח פ' וישלח ל"ה ב' הסירו וכו' וא"ת למה לא ביטלו נשי שכם וכו' ותירץ נשים דינם כקטנים דאין יודעים בטיב עכו"ם ואין מבטלין ע"כ וכתבתי דבר זה צ"ע א"כ הנשים לא יהי' עושין יי"נ כמו דאמרינן בע"ז (מ"ג.) יודע בטיב מבטל והיינו גדולים וכן אמרינן בע"ז (נ"ז.) דעושין יי"נ בגדולים יודעים בטיב עכו"ם ומשמשי' קטנים אין יודעים בטיב עכו"ם ומשמשי' ומש"ה אין עושין יי"נ ובע"ז (ס"ט:) וזה כותית וכו' יצרא דיי"נ לא תקיף להו ועי' יו"ד סי' קכ"ט דעתה אסיר היין דמניחים לזונה כותית לנסך ע"ש ושם (ע':) בראש הדף האי רביתא רש"י תינוקת כותית וכו' אבל גדולה דיודעת בטיב ניסוך חיישינן וכן שם בתוס' ושם האי נוסוביתא וכו' לא מסרה לה אלא שמירת המפתח בלבד ע"כ הא לאו הכי לא חיישי' מכל זה משמע דנשים גדולות יודעות בטיב ניסוך ועושין יי"נ וממילא מבטלין עכו"ם דגמרא משוי לי' אהדדי וצ"ע:

וקו' האוה"ח נוכל לתרץ כתוס' (מ"ד.) ד"ה כאן הקשה למה לא ביטל עכו"ם בע"כ ע"י נכרי ותי' בשל מתכות אין יכול לבטל ומביאין ירושלמי והה"ד בנשי שכם ושם באוה"ח והחליפו וגו' הקשה למה יחושו להחליף הבגדים לו נגעו הבגדים בע"ז עצמה וכו' ואינם מטמאין אדם ותי' ע"ז איתקש למת וחרב הרי היא כחלל וכו' א"כ טימאת הבגדים כע"ז עצמה ע"כ וצ"ע חולין (ג'.) שרץ לא אמרי' חרב הרי היא כחלל ע' פסחים (י"ד:) ולימוד ערוך בידינו שבת (פ"ג:) עכו"ם איתקש למת ואיתקש לשרץ וכו' ומסיק טומאה מדרבנן היא ע"ז ובדרבנן לקולא ולחומרא לקולא מקשינן ג"כ וא"כ לא הוקשה עכו"ם עצמה למת לחומרא רק לשרץ לקולא ואין חרב כחלל בה והי"ל לתרץ דבני יעקב באו על החללים ונטמאו במת וגם הבגדים נעשים אב הטומאה ומטמאין אדם ואף שהי' קידם הדיבור החמירו ע' יבמות (ס"א.) ובתוס' ובכ"ד והבן, ע' אוה"ח וישב ואו' ונשליכה בסיף ואולי שרמזו בדבריהם שיעשו תשובה לבסוף היינו לאחר שיהרגוהו וזה תמי' לאמור אחטא להרוג את הנפש ואח"כ אעשה תשובה ולומר ע"ז ואין לך דבר עומד בפני התשובה וקין יוכיח דלבסוף נהרג ומשלי אמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס וע' יומא (פ"ו:) ד"ז אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות חשיבה ובפרט בין אדם לחבירו סכת בענן מעבור לו תפלה וצ"ע:

שם בת איש כנעני וכי' פי' סוחר וחלק על אה"ע דפירש כנעני כמשמעו וידוע דברי רש"י וכל בנותיו רנ"א כנעניות היו אך עוד הא קשיא לי דכ' הי"ל בת כנענית או אשה כנענית וכו' וצ"ע דדה"י א' קפיטל ב' פ' ג' כתב בת שוע הכנענית וצ"ע:

שם הוציאוה ותשרף וכו' מסיק כי האב הי' מייבם לכלתו וערש"י סוטה (יו"ד.) ד"ה יתומה לא ס"ל הכי דכלתו מותרת לו משום ייבום אך קידושי ער ואונן אינן כלום דקטנה היתה ע"ש, שם צדקה ממני כו' כי יהודה לא ידע כי כלתו ובחזקת עכו"ם היתה וכו' על גזירת ב"ד של שם ע"כ ובסוטה (יו"ד.) יהודה שאלה שמא נכרי' היא והשיבה תמר גיורת אני ועוד צ"ע מאי קאמר כי יהודה עבר על גזירת בית דיני של שם שבא על עכו"ם הא שם בע"ז (ל"ו:) מסיק הש"ס דב"ד של שם גזרו רק על נכרי הבא על ישראלי' אבל ישראל הבא על נכרי' לא מ"ש בגמרא אלא דאורייתא (היינו ב"ד של שם) עכו"ם הבא וכו' ולכן דברי או"ח צ"ע, חפצתי עוד לציין אבל אין עת:

וע"ד אשר העיר על הבאה"ט באו"ח סימן תרע"א על מח' אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק ע"כ וכ' ע"ז אבל אינו חייב להשכיר עצמו כמו בד' כוסות ע"כ וכת"ה העיר מ"ז להה"מ בהל' חנוכה כ' דכ"ש היא מד' כוסות וללח"מ המה שוים בזה פסח וחנוכה ומוכח לא כבאה"ט גם תמה כי הרמב"ם בפ"ז מהל' חו"מ לא הזכיר שם כלום דיהי' שואל או מוכר כסותו והמ"מ כ' בהל' חנוכה בסוף נראה שלמדו מפסח ע"ש ונראה דיש להבין דברי רשב"ם בפסחים (צ"ט:) ד"ה ואפילו כ' הוא מתפרנס מתמחוי של צדקה וכו' אם לא נתנו לו גבאי צ' ימכור את מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין ד' כוסות ע"כ מנא לי' הא ומאין יצא לו זה דימכור וכו':

ונראה דשם בפסחים ואפילו מן התמחוי (בדף קי"ב.) מקשה הש"ס פשיטא לא נצרכה אלא אפילו לר"ע דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הכא משום פרסומי ניסא מודה ע"כ ר"ל דיכול ליקח מן הבריות אם אין לו וע"ש קי"ג בתוד"ה עשה ואמרי' בביצה (ט"ו:) לוו ואני פורע וכו' תוס' והא עשה שבתך חול וכו' הנ"מ כשאין לו לפרוע ע"כ הרי למדנו כאן דיש לו משכונות מחויב ללוות לצו"ש אבל מן הצדקה לא יקח ואמרי' לי' עשה שבתך חיל וכן ראינו מצינו מגילה (כ"ז:) דר"ה משכן להימיני' לקנות יין לקידוש וב"ב (ק"י) לעולם ימכור עצמו לעבודה שזרה לו ואל יצטרך לבריות וזה להצטרך היא מהמדריגה התחתונה ונמצא למדין היכא דחכמים התירו לו בד' כוסות ליקח מן הבריות כי מצוה גדולה אף דבשאר צו"ש אמרי' לי' עשה שבתך וכו' וא"כ מכ"ש שמחויב ללוות או למכור מלבושו או להשכיר עצמו עבור ד' כוסות ומזה למד רשב"ם כנ"ל וממה שכ' הרמב"ם פ"ג מהל' חו"מ ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה לא יפחתו לו מד' כוסות הרי השמיענו דיכול ליקח מן הצדקה ד' כוסות ולא אמרינן בזה עשה שבתך חול וממילא שמעינן דס"ל כרשב"ם וע"ז רמז המ"מ נראה שלמדו וכו' שאפילו עני בישראל לא יפחתו וכו' ומזה יצא דמוכר כסותו ולוה ומשכיר עצמו לא כבאה"ט וכמש"כ כת"ה נ"י:

ובזה הנני ידידו הדו"ש באהבה רבה ומברכו בכט"ס.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה