אור ברסלב
אמרי דוד סימן קמו

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קמו

סימן קמה

ב"ה יום א' במדבר מ"ג למב"י תר"פ לפ"ק סטניסלאב. הנני נוטה כנהר שלום לכבוד הרב הה״ג חריף ובקי כש"ת מו"ה אברהם נ"י ראזענבערג אבד"ק קאופאטישניץ יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני במעלי שבתא תוכו רצוף שאלת חכם בעסק עגינה מקהלתו, והאמת אגיד כי חשבתי להשיב ימיני אחור כי בעוה"ר יש לי רב מענינים כאלה ולזאת יחרד לבי להוגה דעות בדינים הללו איסור א"א פעמים אין מספר ולעת כזאת מוכרחים אנו לחפש קולות ולתלות באילן גדול ואפשר להתקיים על ידי אחרים, אולם אחרי שובי נחמתי כי אם אחדל פן ימצאני עון, לכן באתי להשיב לו בקיצור דברים אלו:

הנה כת"ה סמך לבו על דברי רמ"א ס"נ די"א והוא המרדכי דאף אם ע"א אמר מת או נהרג וראיתיו אח"כ והכרתיו הוי כקברתיו ע"כ, וכל יקר ראתה עינו כי הח"מ מביא בשם הריב"ש דאין הכרתו מועיל כקברתיו וכן הוא בקוע"ג סנ"ד למעשה אין להקל בהכרתיו וכו' וכח"ה מביא בשם רב אחד מה שהעיר מתשו' הרשב"א דאם ידע העד שירד למלחמה אומר בדדמי וכאן מוכח דלא, ולפ"ד לא אבין דבקידושין (מ"ד.) ופסחים (ק"ז.) אמרי' למא"נ למירמא דידי' אדידי' ובתענית (ה':) אמרי' גברא אגברא קרמית והה"ד בנידון שלפנינו הרשב"א אינו משועבד לסברת המרדכי ולהיפך זה סובר דמהני וזה סובר דלא מהני, ומה שמביא מב"ש ס"ק פ"ז דבידע שנטבע הוי כראה הטביעה ואומר בדדמי, לפ"ד טעמא רבה איכא ביניהם לחלק ולא דמי הדדי דבשלמא באם אנו מסופקים אם זה האיש אשר הועלה מן המים הוא זה שנטבע במים אמרינן בין שראה שנטבע בין שידע שנטבע ואח"כ העלו איש מן המים הוא אומר בדדמי זה שנטבע הוא שהעלה ואינו מכירו היטב רק כן ידמה, משא"כ בנהרג ולא ראה הריגה ואך אח"כ ראהו דבאמת מ"ט בדדמי בנהרג הוא מה שאמרו חז"ל ביבמות (קי"ד:) דזימנין דמחו לי' בגירא או ברומחא וסברי דמת ואיכא דעביד לי' סמתרי וחי' ע"כ:

ובאמת רובן אלו קרובין למיתה ולא יחיו לנצח אך פעמים במיעוט נוכל לעשות סמתרי והסמא הזה אינה שכיח לפנינו וראי' מב"ב (ע"ד:) הונא בר נתן חזיא לר"א א"ל וע"ש רשב"ם, אולם משום חומרא דאשת איש חששו למיעוט ולכן לא האמינו לאשה במלחמה גם בעי' ע"א במלחמה מת לא איפשיט:

אולם אם בא העד אחר הריגה שנהרג שעה או שתים והוא רואהו מונח ורוח אין בקרבו גם אז ניחוש בדדמי דלמא יעשה לו סם חיים הלא למראה עינינו נבין אם לא הקיץ עד עתה לא יוסיף לקום עוד, ואם נימא עתה נעביד לו סמתרי וחי' זה היא מיעוטא דמיעוטא אפי' ר"מ לא חייש כי על האיש הזה אין אנו מסופקים אם הוא ראובן או לא, זאת ידענו כי הוא ראובן אך מסופקין אנו אם הוא בודאי מת או לא ע"ז לאחר הריגה לא שייך בדדמי זאת היא לפ"ד סברת המרדכי ורבים חולקים כי ראינו שמחמירים באיסור א"א הרבה כמו בתוס' יבמות (קכ"א.) ד"ה ולא כ' אף דרובא צ"מ כי סליק וכו' ויש שם תרי רובא ואפ"ה דיעבד אין לכתחילה לא ע"ש, וממה שהוכחנו דברי המרדכי והח"מ כפשוטן דהעד ידע שהי' במלחמה ונהרג שם ואפ"ה כיון שראהו אחר שנהרג נאמן ולא תלינן דאמר בדדמי:

והנה הכא כיון שאמר מפי ע"א שנהרג וגם הוא ראהו בודאי נוכל לומר שבאמת נהרג ובשנים לא שייך בדדמי לכמה פוסקים, ואני תמה כיון שהעד אמר שמצא אצלו הלעגיטעמאציע איך יוכל להיות שלא נגע בו ולא הזיזו והזזה היינו מעט ע' שבת (ל"ט.) וכה"ג הוי כקברתיו ואפשר שהלעגעטימאציע הי' מונח בכובע שלו, ולענין שהכירו העד ע"י שיניים התחתונים הי' רחוקים זמ"ז אף כי סימן מובהק ודאי לא הוי אולם הכירו בטב"ע וגם בזה הסימן מצטרף לסימן אמצעי וגם בבגדיו שמצא הלעגיטעמאציע נבוא בזה לסברת מהר"ל מפראג הובא בב"ש, ורבים וכן שלמים סמכו עליו כעמוד של ברזל:

ובמה שמסתפק לענין העד שאכל נו"ט במלחמה ע' מגילה (י"ג.) שהאכילה קדלי דחזירה ורש"י שאנוסה הי' ולא נענשה ובתוס' כתובות (נ"א:) שצדקת גמירה היתה, ועוד לפי"מ דאמרינן בקידושין (מ"ט:) ע"מ שאני צדיק וכו' ובר"ן נדרים (ס"ה:) אדם רע עשוי לעשות תשובה וש"ך חו"מ סי' ל"ד ס"ק ל"ג דפסולי עבירה וחוזרים בהם כשרים אפי' במה שראה בעבירה (וע"ש שסותר דבריו), והנה לענין דניחוש לשאלה י"ל דודאי הלעגיטעמאציע לא מושלי לאיניש וגם הבגד שמונח בו מיזהר זהיר דיוכל לקלקל עצמו ואת אשתו לאוסרה עליו אם ישאלם לבעל מלחמה אחר ויפול במלחמה ויעידו עליו בב"ד וע' תוס' יבמות (קט"ז.) ד"ה הכא דעדים לא יעשו לקלקל עצמם ובפרט באשתו שהיא כגופו, והנה מכל מה שכתבנו, ומש"כ כ"ת בעת הזאת מוכרחים אנו לצרף עצמינו בשריותא דהאי איתתא מ' ווינציא צירל בת ר' חיים באופן שיסכים אתנו עוד אחד מבעלי תריסין, וד' יצילנו משגיאות:

ואסיים ודו"ש באהבה.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה