אור ברסלב
אמרי דוד סימן קמד

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קמד

סימן קמג

העיר לי חכם אחד על דברי חת"ס יו"ד סי' קצ"ה ע"ד כלות הטובלות בשערותיהן ואחר הבעילה מגלחין את ראשן וחששו מטעם חציצה כיון דסופן להתגלח, והשיב לתוס' ב"ק (ע"ו:) דכ' דלא אמרי' כל העומד לזרוק אלא היכי דנתקבל הדם בכוס ולכן בשעת שחיטה לא אמרי' כל העומד לזרוק כיון דחסר עוד מעשה הקבלה בכוס הה"ד בשעת טבילה לא אמרי' כל העומד לגזוז וכו' כיון דחסר עוד מעשה הבעילה ע"ש:

והנה ביו"ד סי' נ"ה ש"ך ס"ק כ' לענין אבר המדולדל חשוב תלוש דרבנן אחשבי' להאי אבר כאילו הוא תלוש וכו' הלכך אין לחשבו כאלו הוא דבק וע' עוקצין פ"ב מ"ה הנחתך לבשל אפי' לא מירק אינו חיבור וע' חגיגה (ד'.) ד"ה לא כ' כיון דעומד לכוף את רבו לשחררו כמאן דשיחרר דמי וע' עירובין (ל"א:) ד"ה ונתן וב"מ (נ"ד.) ד"ה הקדש הק' מבונין בחול ואח"כ מקדישין אלמא מעות הקדש על הבנין ותי' לענין זה חשוב תלוש ולב"מ חלוש, א"נ התם חשוב תלוש טפי כיון דאי לא קדיש עומד לתלישה ע"ש:

היוצא לנו מזה דבשעת שאנו בונין בחול אנו אומרים דחשוב כתלוש אף דאין אנו צריכין לזה רק אחר ההקדש וזה חשיב מעשה בדיבורו עושה רחילין קדשים ע' תמורה (ג':) הרי בגם דיש מעשה אח"כ מ"מ א רי' עוד קודם כל העומד לתלוש כתלוש דמי והטעם בזה דבשלמא התם ב"ק (ע"ו:) אנו דנין אם הבשר נטמא טו"א אנו אומרים כיון דלא נתקבל הדם בכוסו עוד אינו כזורק ולא אמרי' כל העומד לזרוק וכו' כיון דחסר עוד מעשה הקבלה בכוסו ואחר שנתקבל הדם בכוסו אנו דנין על הבשר אי מטמא טו"א שפיר אמרי' וכן הכא בהקדיש הבנין אנו דנין אם חל הקדש ע"ז שפיר אמרינן כל העומד לתלוש כתלוש דמי, וכן נמי גבי כלה אנו דנין אי רשאי לבוא עלי' אי הטבילה היתה כהוגן דלא אמרי' כל העומד לגזוז כגזוז דמי או לא היתה הטבילה כהוגן מטעם כל העומד וכו' כגזוז:

ולפי"ז בשעת הבעילה לפי הכלל כל העומד לגזוז כגזוז דמי לא הי' רשאי לבוא עלי' מטעם חציצה (והנה דאיתי להעיר על דברי תוס' שהק' מהא דבונין בחול הא אין פודין על הקרקע וכו' והא מימרא זו היא מעילה (י"ג:) אמ"ש בונין בחול וכו' ותוס' בעצמם כתבו בע"ז (מ"ח.) ד"ה גדען דשמואל אית לי' כרב תלוש ולבסוף חיברו כתלוש דמי גבי בית והוכיחו מסנהדרין (מ"ז:) הכא בקבר בנין וכו' וע"ש בסנהדרין מפורש, וא"כ לק"מ לשמואל בונין בחול דהוא ס"ל דחשוב תלוש ואין לומר דיש לחלק בין בית לבית ע' חולין (ט"ז.) וצ"ע), ובסנהדרין (ט"ו.) בעי ר"א שער העומד לגזוז בכמה כגזוז דמי ובשלשה או כמחובר דמי ובעשרה (ע' ש"ך חו"מ ס"ס צ"ה דגם ישראל חשוב כקרקע ועטו"ז או"ח ס"ס של"ו) וקשי' לן מה זו שאלה יפדה אותם אחר הגזיזה כה"ג שבועות (כ"ו:) מסתכן לישרי לי' מר ובתענית (י"ז:) אפשר לעייל ולספר אלא ע"כ מוכרח לומר שלא הי' אפשר לפדותן רק בעודן במחובר ולכן בעי ר"א בכמה ומעתה אנו דנין על השערות אי חשבי' לי' כגזוז ובג' או כמחובר וביו"ד, הרי אף דמוכרח לפדותן במחובר אנו דנין על זה אי כגזוז או לא וממילא גבי כלה כן ולא הי' רשאי לבוא עלי', אך דכאן בסנהדרין מסיק הש"ס דפלוגתא בזה ת"ק ורשב"ג אי כגזוז או לא ופסקי הרמב"ם כת"ק דשער העומד לגזוז לאו כגזוז דמי, ומש"ה ניחא בכלות דעומדות שערותיהן לגלח ואמרי' לאו כגזוז ושפיר דמי:

אולם יש לעיין אמאי פסקי' כת"ק ולא כרשב"ג הא קיי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, ע' סנהדרין (ל"א.) אך ע' חו"מ סי' קע"א סק"ט בשם הרי"ף דלא פסקינן כרשב"ג אלא היכי דמסבר טעמי' ע"ש לכן יש דעות דרק במשנה הלכה כמותו אבל לא בברייתא ויש לי כמה ראיות על זה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה