אור ברסלב
אמרי דוד סימן קמג

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קמג

סימן קמב

כבוד אהובי ש"ב הרב הה"ג חריף ובקי בחדרי מורה עמו עוז ואורה קולע אל השערה להוציא הלכה ברורה כש"ת מו"ה שאול ג"י לוסטהויז החוב"ק סטריא והגליל יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני ושש אנכי על אמרותיו כי ת"ל שלום בחילו אכי"ר כה"י, וע"ד המקוה בנו מחדש ואחרי הנסיון ובחנו מי המקוה ואיש תכחת חסר איין צענטע מעטער בכ"ד שעות והמקוה העליונה עם התחתונה היא יותר מד' מעטער והביא כת"ה מיו"ד סי' ר"א סנ"א ניקב המקוה ומימיו נוטפים מעט מעט או נבלעין בקרקע מעט מעט כשר לפי שאין זחילתן ניכרת והיא מהרשב"א וגם הביא מחת"ס יו"ד סי' רי"א והגר"א חוכך בזה ואולם אין לי ביאור הגר"א לעיין שמה, והנה הרמ"א וטו"ז והש"ך לא העירו כלום על דברי המח' שהוא מהרשב"א וגם האחרונים כולם ינהו אחרי פסק המחבר מוכרחים אנו לקבל דברי המחבר באימה להורות כן ואך לפלפל בהם:

בספרי איתא על אך מעין ובור אי מה מעין מטהרין בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת"ל אך מעין ובור מעין מטהר בזוחלין ומקוה באשבורן הובא ר"ן נדרים (מ'.) והובא רש"י ותוס' שבת (ס"ה:) ובכורות (נ"ב:) והנה ידוע דהארץ בולעת המים וכן הבורות כמו שמצינו במקוואות פ"ב מ"ט המסדר קנקנים וכו' אעפ"י שבלע הבור את מימיו הרי זה ישבור ע"כ והיינו כי מקוה יעשה מחדש הרי אף דדרכו ליבלע מימיו ושם נזכר הרבה פעמים בור דהי' מקוה וברכות (י"ח:) והוא הכה את הארי בתוך הבור וכו' דתבר גזיזי דברדא ונחת ליטבל ע"ש וביצה (י"ח.) יש לנו בור בחצרו מא"ל ור"ל מקוה כשרה, הרי מוכיח דלא חשו שמא יבלע הבור מעט מעט מימיו ויפסל המקוה מטעם זוחלין א״ו כשר כהרשב"א וסתם בור נקט דאינו מסייד ואפילו מסויד בסיד מוכח מרש"י ע"ז (נ"ה.) דרק לענין להחזיק היין מהני בור סיד שאינו מאבד טיפה והטעם מפני שהיין עב ע' תוס' סוכה (ו'.) ושם (מ"ח:) א' מעובה ואחד דק ע' רש"י שהמים ממהרים לצאת אבל המים יוכל להיות כי יבלעו אפי' בבור סיד ועוד דהיין רק יום או יומים יעמוד בבור ואח"כ ימלאוהו בחביות אבל המים יעמוד ימים הרבה והסיד לא יחזיק בכותליו ויפול, והנה בתוס' עירובין (פ"ח.) ד"ה כ' דאפילו עשוי כעין רצפת אבנים מיבלעי ושרי, ומזה צ"ע על רמ"א יו"ד סי' ר"א סמ"ו אבל אם המשיך על רצפת אבנים שאין ראוי לבלוע בה וכו' ע' או"ח סי' שנ"ז ומג"א הנ"ט וכבר דברנו מזה במק"א:

וגדולה מזו נראה דאף דאמרינן ב"מ (מ':) קנקנים ישנים אינו מוציא לו בלע ומקשה הא א"א דלא בלע ומשני כיון דטען טען, וידוע דברי הטו"ז בס"ס צ"ג וכן בע"ז (ל"ג:) כסי דאמרינן דשבעי מלבלוע כיון דכבר בלעי ואם עמד מעתה משקה באותו כלי מעל"ע שכבר שבע מלבלוע לא יחסר מהמשקה דמה שבולע מחדש יצא לחזרה מהכלי וחוזרת חלילה אבל מים בארץ או בבורות לא שייך אצלם שבע מלבלוע ואפילו נבנה המקיה מאבנים וסיד וגפסים תמיד בולע כי הארץ מושכו מהאבנים ומש"ה אמרי' שם בעירובין (פ"ח:) בד' אמות תיימא מיא שאדם עשוי להסתפק סאתים בכל יום ע"כ הרי בכל יום בלעו כברת ארץ של ד"א על ד' אמות סאחים מים ולא אמרינן שבע מלבלוע וכן קירות המקוה בלעו בכל יום ואפ"ה כשר מטעם הרשב"א כנ"ל שאין זחילתן ניכרת, וזאת עלינו לדעת כי מה שזב טיפין טיפין לא נקראו זוחלין ע' מקוואות פ"ה מ"ה וניטפין שעשאן זוחלין פי' הר"ם והובא בחוי"ט שאם יוכל להתחבל שיהי' משיב הנוטפין זוחלין וכו' אבל בלא זה נקראו נוטפין וע' פסחים (ל"ט:) והיא כיף להדי טיף רש"י שניפלין טיפה אחר טפה וכן בע"ז (ל':) ע"ש ומו"ק (ד'.) ברכה שנוטפת וכו' ועדיין היא מטפטפת והיינו שנופל טיפין טיפין ולא נקראו כלל זוחלין ואף בניקב המקוה או החביות ומטפטף טיפין טיפין ג"כ לא נקראו זוחלין כמו פסחים (קי"א:) ומאן דשתי טיף טיף רשב"ם יין המטפטף מן החבית ודאי ע"י ספק או נקב בחבית ועכ"ז קרי לה טיף טיף וע' מג"א סי' של"ח סק"א ואם נותנין מים בכלי מלא נקבים ומטף לתוך מתכות כדי שישמע קול נעים וכו' הרי קרי' לה המג"א כלי שניקב וזה טיפין טיפין נוטף ולא זוחלין כלל, ובזה נבין ניקב המקוה ומימיו נוטפים וע"ש בחת"ס כי לא מצא ראי' לדברי הרשב"א בזה:

ואך עלינו להבין דברי המחבר מרשב"א דכתב דאין זחילתן ניכרת לא חשיב זוחלין אבל נוטפין הוי ודלמא נוטפין נמי פסל המקוה ורק אשבורן דוקא שאינו נוטף כלל משום דקשיא לי מה דאמרי בספרי אך מעין ובור מקוה מים מעין מטהר בזוחלין ומקוה באשבורן וקשיא רישא לסיפא דיוקי אהדדי ברישא אמר מעין מטהר בזוחלין ומיני' מקוה אין מטהר בזוחלין הא נוטף טיפין טיפין מטהר ואח"כ אמר בסיפא ומקוה באשבורן משמע הא בנוטף טיפין טיפין אינו מטהר במקוה רק אשבורן וכה"ג מצינו בפוסקים דמקשי דיוקא אהדדי עטו"ז יו"ד סי' נ"ה מרא"ש ובטו"ז סי' צ"ב סק"ו ובאה"ע סי' י"ז בב"ש ס"ק קמ"ה ובאו"ח סי' תרמ"ח בטו"ז ס"ק ט"ז ע"ש, וע' ברכות (נ"ג.) אם רוב כותים מוכח בדרבנן רישא דוקא ולקולא מיהו נראה דגם כאן דיוקא דרישא עיקר אך מעין מטהר בזוחלין אבל המקוה לא מטהר בזוחלין רק באשבורן ואפילו נוטפות ג"כ מטהר דזה נקרא אשבורן וכן אם נבלע מעט מעט כיון דאין זחילתה ניכרת, ותבנא לדינא דינו של הרשב"א והמחבר אמת ובפרט בנידון דידן דחסר מעט בכ"ד שעות ויותר יוכל להיות כי האויר סופג אותו מדי יום ביומו כאשר הנסיון יורנו, ומי יחן והי' ד' עם בנות ישראל ויטה למוסר אזנם לשמוע בקול אש דת דתוה"ק כי ירחצו ויטהרו מטומאותן ואז ישכן ד' בינותם:

ובזה אסיים ודור"ש באהבה.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה