אור ברסלב
אמרי דוד סימן קמב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קמב

סימן קמא

ב"ה יום א' משפטים כ"ג שבט תרצ"ג סטניסלאב. כבוד ה״ה הרב הגדול חריף ובקי חציו שנונים להלכה עונים כש"ת מו"ה יצחק נ"י ווייסבראט האבד"ק ועיר יעדליטש יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני ע"ד המקוה אשר תאר לפני שנוטפת וחסר אתאי בכל יום ד' ה' צאהל וכת"ה דן לפני בהלכה זו ומרחקה על שרשי' היטב הדק וכבר נשאלתי כיוצא בו ויקבל העתקת תשובתי רצ"פ וכת"ה הביא דברי הגר"א שמחמיר במה שהמחבר ביו"ד סר"א סנ"א פסק שלא ניכר זחילתן להקל והביאו ראי' למחבר מן מקוואות פ"ב מ"ב מקוה שנמדד ונמצא חסר ואי איתא בלא ניכר זחילתן פסול לאשמעינן רבותא יותר אפילו שלימה באם מטפטף עתה פסולה א"ו כה"ג כשירה:

ול"נ אי משום הא לא איריא דנוכל לומר בזה אשמעינן רבותא יותר דמיירי דמקוה זו היתה מחזקת מ' סאה ועכשיו נמצאת חסירה ה' סאין ואין אנחנו יודעים אם נשאב ע"י אדם ה' סאין או על שניקב חסר ואתאי ואי אתה יכול לעמוד על חסירו מתי נעשה זאת או יום או יומים או מימים רבים ועכשיו מי מקוה שנשארו עומדים ולא תחסר כל בה ומש"ה אמרו כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות ע' נדה (ב':) משא"כ אם הי' המשנה אומרת מקוה שנמצאת שנוטפת מעט מעט לא נוכל לומר כל טהרות למפרע טמאות דנוכל לשער זה מתי החל הטפטוף בראותינו שביום אחד שלם הולכת וחסרה אצבע או אצבעיים ממנו נקח לשער כמה אצבעות מים חסרים עד עתה ונדע באיזה יום החל זיבת מים ומשם הטהרות טמאות אבל לא קודם לזה ואשמעינן בזה דר"א בן שמוע בגיטין (ל"א.) אמר המניח פירות וכו' מעות להיות מפריש עליהן מע"ש וכו' אם אבדו חושש מעל"ע וע"ז אמר ר"א חלוקין עליו חביריו על ר"א ממקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות וכו' למפרע טמאות ר"ל למפרע ימים רבים לא רק מעל"ע וידוע כי כמה רב חילי' דהי' רבי תלמידו כיבמות (פ"ד.) ובמנחות (י"ח.) אמר רבי כשהלכתי למצות מדותיו של ראב"ש וביומא (ע"ט:) כשהיינו לומדים תורה אצל ר"א ב"ש וכן בעירובין (נ"ג.) ופוק חזי דהש"ס רצה לתרץ תיבת למפרע היינו כדי שיהיו מתאימות דברי ר"א ב"ש כדי שלא יהיו חלוקים עם חביריו ובאמת מצינו כ"פ בש"ס למפרע היינו ימים רבים כמו בגיטין (כ"ו.) ונמצא זה שותה טבלים למפרע ופסחים (ל':) למפרע הוא גובה נדה (נ"ו.) השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע וכו'. מכל הני מוכח דלמפרע היינו ימים רבים וכאן אמרו מ"ד למפרע מעל"ע קמ"ל אך כיון דהי' ר"א ב"ש גדול הדור חש ר"א ב"פ שלא יטעו לפרש למפרע מעל"ע כדי שלא לשבור דבריו של ר"א ב"ש ופירש למפרע ימים רבים ומזה מפורש יוצא שחלוקים רבנן על ר"א ב"ש ולית הלכתא כוותי' וזה למדנו ממקוה כשנמדד שנמצא חסרה ואם היינו שונים מקוה שזוחל לא הי' יכולים למדין שחלוקים על ר"א כנ"ל ומ"מ לענין דינא כבר גלינו דעתנו:

וראיתי לדייק דמשנה אומרת כל טהרות שנעשו על גביו וכו' טמאות מה היא הפירוש טהרות וראיתי רש"י נדה (ב':) פירש טהרות וכלים שטבלו בו ושמשו בהם ע"ש וביו"ד ר"א סעיף ע"א העתיק המחבר המשנה כצורתה וכלשונה וצ"ע וכי טהרות יש לנו בזה"ז בחו"ל בשלמא בזמן המשנה באר"י הי' להם אפר (ע' נתיב חיים או"ח רמ"ב מביא שגם בימי אמוראין אפשר באר"י הי' להם אפר פרה ע' מש"כ שם עה"ג) פרה והי' אוכלין בטהרה וטובלין ומזין עליהם ומש"ה שפיר שייך למיתני כל טהרות שנעשה על גביו אבל עתה מה היא הפירוש כל טהרות ע' בכורות (כ"ז:) וכי הזאה יש לנו ערש"י ותוס' שם ונוכל לומר דהיינו טבילת גר בעי מ' סאה מדאורייתא וכל טבילת כלים הנקחים מעכו"ם בעי טבילת מ' סאה ע' שלהי ע"ז ויו"ד סי' ק"כ וטבילת נשים בעי מ' סאה בנדתה תהא עד שתבוא במים ע' שבת (ס"ד:) וע"ז סובב דברי המחבר כל טהרות למפרע טמאות ויוכל להיות דאף לרמב"ם דס"ל טבילת כלי עכו"ם הוא מדרבנן ע' או"ח סימן שכ"ג מח' טו"ז ומג"א מ"מ יודה בזה בטבל במקוה ונמנא חסר לא עלתה לו טבילה כיון דאסמכוה אקרא ול"ד במה דסיים במשנה אבל בטמא טומאה קלה, ובזה אסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה