אור ברסלב
אמרי דוד סימן קלז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קלז

סימן קלו

להנ"ל

יקרת מכתבו הגיעני ושש אנכי על אמרותיו קריתי שניתי ושלשתי בהם למען דעת להשיב שואלי דבר קושט אמרי בתוה"ק ודברי הנה היא, כת"ה נ"י תמה על עצמי במה שכתבתי כי זה רב אסי דיבמות (י"ז.) עלה לארץ ישראל וזה רב אסי דחולין (ו'.) וכת"ה הקשה הא רש"י ביבמות פירש אחרי פטירת ר"א בא רב יהודה לקמי' דשמואל ומוכח דנפטר בבבל ואיך עלה לארץ ישראל:

הנה אנכי כתבתי כי זה ר"א דאמר רב יהודה בשמו ביבמות (י"ז.) הוא זה ר"א דב"ק (פ"ו:) והי' גדול משמואל והוא זה שברח מפני אמו ועלה לארץ ישראל כקידושין (ל"א:) ובא לפני ר' יוחנן ור' אלעזר ומוכח דהי' שם שנים רבות ודברי רש"י ביבמות שפירש אחר פטירתו המה מוקפים ול"ג אך רש"ל מקיים הגירסא ואינו לפני ע' בספר יוחסין ורשה דמ"ד כ' אבל יותר נראה כי זה שעלה הוא רב אסי תלמיד חבר לרב, ושם רב כהנא חבירו של שמואל הי' צעיר משמואל ומסתמא גם ר"א הי' ג"כ עודנו באבו עת בואו שמה לפני ר"י ומעתה לא עלי תלונתו כי אטו על ספר יוחסין אשר גבהו כארזים וחסנו כאלונים וזה רב אסי דחולין:

ומש"כ כת"ה כי גם רב אסי השני הי' זוטר משמואל ואפי' ר' יוחנן רבו הי' צעיר הרבה משמואל ואיך אפשר ששמואל יבסס מתורתו ובימי שמואל לא הגיע שעתו להורות עכ"ל, ידוע דרב רבן של כל בני הגולה הי' כרש"י ביצה (ט'.) ותוס' ותלמיד רבינו הקדוש ור"ח והי' ארוך בדזרז ועכ"ז בעת שהתיר ר' יהודה נשיאה השמן בע"ז (ל"ו.) כ' תוס' שם בשם ירושלמי דרב לא רצה לאכול וכפאו שמיאל ואכל אף דר' יהודה נשיאה הי' זוטר מרב וקיבל הזראתו וזה ר' יהודה נשיאה בן ר' גמליאל בן רבי ואמורא הי' ורב תנא ופליג:

ומצינו ברש"י ביצה (כ"ז.) ד"ה אלא כ' וכן אפשר שהזקנים נתנו דעתם על דברי הבחורים ואמרו דברי פלוני וכו' ע"ש ובר"ה (כ"ה:) אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים ובע"ז (ל"ו:) לפני רבי הנח דברי ואחוז דברי ר' חייא g"כ, הרי רבי נשיא ישראל וגדול מרבן שמu צוה לאחוז דברי ר' חייא תלמידו וביטל דבריו ושם אמר"ז צער גדול הי' לו אצל ר"א ור' אסי אצל ר"י וכו' אצל רבי וכו' תuד"ה וצער וכו' מדאמר פ' אצל פ' משמע שכולם היו בדור אחד וכולם בימי רבי ע"כ מכאן מוכח דזה רב אסי הא' או הב' גם המה היו בימי רבי וכבר הגיעו לפרקן פרק הוראה. [נשמט מלעיל ר"י נשיאה אמורא הי' כרש"י ע"ז (ל"ה:) ושם בתוס' (ל"ו.) ואף שכ' תוס' ע"ז (ל"ג:) ד"ה בעי שגם בברייתא הוא מוזכר וע"ש (ל"ח:) ד"ה תנו כ' אין להקשות לחזקי' וב"ק מזאת הברייתא דהוזכר ר"י הנשיא דתנאי נינהו וקשישי וכו' ע"ש מ"מ כותבין עליו שהוא אמורא] וגדולה מזו מצינו בגיטין (ל"ו:) בי דינא דידי' וכרב אמי ורב אסי ורש"י בד"ה בי דינא דנהרדעא וכו' שמואל דכי אמרה שמואל להך מילתא וכי איתשיל וכו' הוה בי דינא דרב אמי ורב אסי והיינו דמשני וכו' ע"כ הרי עינינו רואות מדברי רש"י דרב אמי ורב אסי כבר הי' להם ב"ד קבוע לדון ולהורות בימי מר שמואל ובאיזה רב אמי אשר יבחר אם הראשון אם השני וכבר הי' פקיע שמייהו וע' תוס' שבת (מ"ה:) ד"ה לאו הק' להם דלמא רב אסי כרב רבי' ס"ל ותי' ונראה דזה ר"א אחר הוא וכו' אבל בתחילה קשי להו וגם תי' בלתי ראי' והוכחה אך דברי הש"ס דחקם:

והנה בין שיהי' רב אxי דחולין (ו'/) הראשון או השני דברי בעמדם יעמודו ושמואל ידע ושמע מהם ונתפשטו דבריהם בגולה כחולין (י"ח:) ומכל מקום בשם רב אסי ורב אמי עדיין צ"ע דרש"י (כתובות מ"ג: ומו"ק כ"ה:) פירש רב זירא נקרא בבבל ור' זירא נקרא באר"י אבל אחד הוא, ואולם תוס' מנחות (מ':) ד"ה ר"ז כ' לא כרש"י ושנים הם ר' זירא לחוד ורב זירא לחוד וכן מוכח מר"ן נדרים כ"א דס"ל כתוס' דרב אסי לחוד ור' אסי לחוד ע"ש וכן כ' תוס' חילין (י"ט.) ד"ה אמר ומעתה צ"ע בגיטין (ל"ו:) נאמר רב אמי ורב אסי ובחולין (ו'.) אמרי' ר' אמי ור' אסי ולדברי תוס' והר"ן יהי' שני ר"א ור"א וצ"ע וע' ר"ן נדרים (כ"ז:) הביא מגיטין רב אמי ורב אסי:

ומש"כ כת"ה שבחולין מיירי מכותים שבאר"י אבל ביבמות מיירי מכותים שבחו"ל שהושיב שם סנחריב מיו"ד שבטים ע"כ לא אדע חילוק בין כותי שבאר"י ובין שאר כותים ועוד וכי מדידי הוא דמר בית שמואל באה"ע סי' מ"ד ס"ק י"ג היא על מח' סעיף יו"ד כותי שקידש צריכה ממנו גט וכתב ע"ז ב"ש מחולין (ו'.) שעשאום לנכרים גמורים לחומרא אבל לא לקולא והביא מיבמות (י"ז.) דשמואל סבר דעשאום לנכרים גמורים אפילו לקולא ובחדא מחתא מחתינהו וכוללם יחד ולכן כל דבריו יסבו בלכתן על הב"ש, ונראה לבאר דברי שמואל ביבמuת ואולי גם ע"ז ירמזון דברי הב"ש והמה נכונים ונכוחים למבין:

ויש להבין דברי רב יהודה בלישנא קמא כי אמריתי' לקמי' דשמואל א"ל וכו' ואין בנך הבא מן הנכרית נקרא בנך אלא בנה ע"כ ובזה גילה דעתו מר שמואל דלא ס"ל כר"א ואין חוששין לקידושין ואח"כ הביא ש"x איכ"ד כי אמריתי' לקמי' דשמואל אמר לא זזו וכו' שנא' בד' בגדו כי בנים זרים ילדו ע"כ ומה מוסיף האיכא דאמרי ונראה לפי"מ שפרש"י דר"א אמר חוששין לקידושין משום ממזר ישראל שבא על כותית אבל יש כאן ב' חששות בנכרי שקידש הא' שמא אביו ישראל והולד ממזר ישראל והב' שמא אמו היתה כותית וגם יש חשש קידושין מצד אמו ורב אסי נסיב מה דחמיר מצד ישראל ממש ואמר שמואל בל"ק בנך מהנכרית היא בנה ונפל החשש מר"א:

אולם אכתי יש חשש השני שמא אמו היתה כותית והוא בנה וניחוש לקידושין מצדה ע"ז בא לישנא בתרא דשמואל וסילק שני החששות ואמר לא זזו היינו ר"א ור"א בחולין (ו'.) וכל החבורתא קדישא ועשאום כנכרים לחומרא ולא לקולא והיינו בודאי כותי ממילא כאן בחשש כיתי אפילו לקילא ואולי גם רב אסי כאן לא חש מטעם חשש כותי ואמר שמואל כי בנים זרים ילדו זה בא להוציא חשש דרב אסי וע"ז אמר בנים זרים והוא בן הנכרית וגם דברי הב"ש נוכל לפרש כן וברישא מחמיר בכותי ודאי ובסיפא מיקל משום דשמואל בספק כותי, והנה עוד יש לאלוקי מילין אבל לא עת ולכן לא שמתי עיני על כל דברי כת"ה נ"י ואסיים ודו״ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה