אור ברסלב
אמרי דוד סימן קלב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קלב

סימן קלא

כבוד אהובי ידידי הרב הה"ג חריף ובקי בחד"ת כש"ת מו"ה שלמה דוד כהנא נ"י רב דק"ק פמארין יע"א:

יקרת מכתבו לנכון הגיעני, בדבר שהעיר ע"ד המהרש"א בסוטה (י"ב.) המצפצפים כ' דלשון מצפצפים יורה על המיעוט בדבר כמו ירקרק אדמדם וכבודו הק' עליו דמשמע להיפך אדום ביותר ירקרק ביותר ועיינתי בפ' תזריע בא"ע ירקרק או אדמדם כ' מגזרת ירק וגו' וזה כפול לחסרון וכן שחרחרת וי"א הפך הדבר הרי דפלוגתא היא י"א דמורה על קטנות הדבר וי"א להיפך על חוזק הדבר ורש"י תהלים ס"ח י"ד ג"כ ס"ל על מיעוט הדבר ירקרק אדמדם שאינו לא לבן ולא אדום ולכך נכפל וע' תוס' סוכה (ל"א:) ד"ה הירוק בשם מנחם ודונש וסותר קצת אבל מ"מ יש סוברים כן, ושם סוטה (י"ב.) טוב אחרים אומרים נולד מהול עמהרש"א ובאמת לפי"מ דפסקי' בש"ע יו"ד סי' רס"ג ורס"ו דצריך להטיף ממנו דם ברית רק אין דוחה שבת ע"ש מ"מ חשוב מעלה וכן מצינו בדוד שם (י':) מכתם שהי' מכתו תמה שנולד כשהוא מהול ע"כ וכבר הערתי מנחות (מ"ג:) במרחץ ראה עצמו ערום ונזכר במילה נתיישבה דעתו וכו' ולכשיצא אמר שירה למנצח על השמינית ע"כ ובשבת (ל'.) בשבת תמות ובודאי בשבת נולד כשבת (קנ"ו.) בשבת נולד בשבת ימות ובח"א מהרש"א קידושין (ל"ח) כ' וצ"ע עליו שלא הביא משבת (קנ"ו):

והנה דוד לא הי' צריך רק הטד"ב ואין דוחה שבת וא"כ הוא נולד בשבת ויום ח' שלו הי' ג"כ בשבת ולא דחה שבת ולמה אמר על עצמו על השמינית על מילה שניתנה בשמינית וזה אצלו לא הי' וע' שבת (קל"ה.) תוס' בשם בה"ג ס"ל דאין צריך אפי' הטפת דם ברית, וע' תוס' חגיגה (י"ז.) ד"ה אף ירושלמי דוד מת בעצרת וכו' דבשבת נפטר ושמא התם לית לי' הכי ופליג אהא ע"ש ויוכל היות כי גם במנחות סובר כן דלא מת בשבת וכן לא נולד בשבת:

ובנדרים (ל"א:) הביא הר"ן שגם אצלם א"א שלא ימצאו אנשים נולדים כשהם מהולים ומ"מ נקראים ערלים ואצלינו חשוב מעלה נולד מהול ונשאלתי אי גדול רצונו למול אי שפיר דמי לתת לו מיא דשינתא כדי שלא ירגיש החיתוך, כמו שמצינו ב"מ (פ"ג:) אשקיי' סמא דשינתא. וכו' וקרעו' לכריסי' וכו' ע"ש דלא מרגיש בחיתוך, וע' ע"ז (כ"ח.) הוי פסקי' לשקי' וכ"ד בש"ס דסם פועל עליו שלא ירגיש, ונראה דפשיטא דנוכל להשקותו כדי שלא ירגיש בצער החיתוך ולא יהא כנולד מהול הכי לא קיים המצוה בהטפת דם מילה וסגי לי' ומי לנו גדול ממשה או מדוד ובמנחות (ל'.) כל הכותב ס"ת מעלה עה"כ כאלו קבלו מה"ם הגיה בו אות א' מעלה עליו כאלו כתבו ובסוכה (מ"ב:) לר"ג הי' אתרוג באלף זוז ונתנו לר"י ולר"א ור"ע ויצאו גם במעמ"ל הרי אף דלא הוציאו עליו פרוטה אחת קיימו מ"ע של ולקחתם לכם וגם באברהם מצינו בילקוט נחמי' שהי' הקב"ה עוזרו הקב"ה אוחז ואברהם חותך שנאמר וכרות עמו הברית ובאמת גם אחרי שתיית מיא דשינתא וכבר נעשה החתך בעודו ישן וכאשר יעיר משנתו כאבו גדול עד ג' ימים ויותר כנהוג, וכה ראינו שני מוהלים א' מהיר במלאכתו וא' איננו אומן כל כך הכי נימא למהלו ע"י אינו אומן כדי שירגיש בצערו ויהי' שכרו גדול זה לא אמרי' וראי' דמרחיצין קטן לפני המילה וכן לאחר המילה כדי להקל צערו ע' שבת (קל"ד:) ואו"ח סי' של"א ואפי' מושח בשר המילה בסם ואח"כ חותך בסכין שרי וראי' דגבי מרצע בקידושין (כ"א:) מיעט סם ערש"י היינו שמניח הסם על אזנו ונוקב ממילא לא מהני אבל מושח סם כדי שלא ירגיש כ"כ כאב הנקיבה ואח"כ נוקב במרצע בודאי שרי והה"ד הכא, דאל"כ יהי' ג"כ איסור לרחוץ ביי"ש חזק אשר נהגו המוהלים לרחוץ המילה קודם המילה ומי יודע כוחו אולי הוא כסם, והה"ד בזה שרי:

והנה המהרש"א סוטה (ט'.) על מאמר לישרים נאוה תהלה וכו' זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשי ידיהם וכ' נראה וכו' ולא שיתהללו בהם שונאיהם כמו בשאר כלי המקדש שנטל טיטוס והוליכן להשתבח בעירו כמו בפ' הניזקין ע"כ דבריו תמוהים שמיירי הכא במקדש ראשון שהחריב נבוכדנצר ונקט טיטוס שהחריב בית שני וגם נבוכדנצר לקח כלי המקדש ובלשאצר ואחשורוש התפארו בהם ושמשו בהם ע' מגילה (י"ב:) ועל דברי הש"ס שאמרו שלא שלטו השונאים במעשה ידיהם של משה צ"ע מערכין (יו"ד:) מכתשת הי' בזמן בית שני מימות משה והיתה מפטמת את הבשמים וכו' שנים חמודות כזהב ועזרא הביאם מהגולה ע' עזרא ח' הרי דשלטו שונאיהם במעשה ידיהם וע' תוס' שבועות (י"א.) ד"ה מכל אי מכתשת הוי כלי שרת מ"מ מימות משה הוי ושלטו ידיהם וצ"ע וכן מצינו דאמרו בע"ז (נ"ב:) בקשו לגנוז דנרי הדריינא טירייני שיפה וע"ש בתוס' שהי' מטבע מדוד ושלמה ומלכי רומי פסלוהו וחתמו שמם הרי דשלטו ג"כ במעשי דוד ואפשר על דברים קטנים שלטו אבל על מה שבנו דהוא דבר גדול לא שלטו והבן. אסיים ודור"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה