אור ברסלב
אמרי דוד סימן קל

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קל

סימן קכט

ב"ה יום ה' שמיני ב' י"א למב"י תר"ץ לפ"ק סטניסלאב. בימי הספירה יעלה הפורץ ואחריו משיחו מהרה במו״ץ ויקבצנו מארבע כנפות הארץ ובתוכם כבוד ידידי ש"ב הרב הה"ג חריף ובקי משנתו רב ונקי ירא ד' מושלם במעלות ובמדות כש"ת מו"ה נפתלי הירץ נ"י באמבאך ראבד"ק סאמבאר יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני תוכו רצוף פלפול יפה אף נעים ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא. אולם אנכי חשבתי דרכי מה שמצינו במס' סנהדרין (ו':) ובחו"מ סי' י"ב אחד קשה וא' רך דיכול למנוע מהדין אי מצינו ג"כ זה באו"ה אי יכול לעשות כן מבלי הוגה דעות בזה ונראה כי בחולין (ל"ט:) אמרו מעשה בקסרי ולא אמרו בה לא איסור ולא היתר משום כבודן דרבנן ור"א וכו' ע"ש וביבמות (ס"ה:) דאמרו דלא השיבו לר"א משום יקרי דבי קיסר וכן ביומא (ע"ג.) כה"ג ע"ש ובגיטין (י"ד:) אי הכי שפיר עבדת ובעירובין (י"א:) אמר לי' ר"ש אי משכחת להו לבי ריש גלותא לא תימא להו ולא מידי מהאי מתניתא דכופה וכן היא שם בעירובין (ל"ט:) וכן היא ב"ק (צ"ח:) אמר״ח כי לא תימרו להו, והנה בנדרים (ס"ד:) אמרי' מ"ט דר"א אמר"ח דאמר קרא כי מתו כל האנשים וכו' מכאן שפותחין בנולד ושם (ס"ה.) תניא המודר הנאה מחבירו אין מתירין אלא בפניו וכו' וי"ל במדין נדרת לך והתר נדרך במדין דכתיב ויואל משה ואין אלה אלא שבועה ע"כ:

וצ"ע איך למדין מזה לירושלמי הובא תוס' מו"ק (כ':) דאין למדין מקודם מתן תורה ואיך למדין מזה ונראה לפי"מ דאמרי' בשבועות (ל"ט.) שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא בסיני וע"ש בגמרא ונראה דרמזו ג"כ בזה שכבר החזיקו בזה עם אוה"ע וחמירא בעיניהם שבועה כמו שמצינו אברהם עם אבימלך ויצחק ואבימלך עשו ויעקב פרעה עם יוסף מש"ה כיון דגם קידם מתן תורה החזיקו כל העולם באיסור שבועה מש"ה למדין וע' משל"מ פ"י מהל' מלכים דמביא פלוגתא אי ב"נ מחויב בל יחל בשבועה בשם ירושלמי וע' ע"ז לג'.) ברש"י דיעקב הי' לו עוד דין ב"נ ומסתמא עד מתן תורה ואפ"ה צוה הקב"ה למשה להתיר לו שבועתו ומוכח מכאן דב"נ מחויב לקיים שבועתו ובעי היתר:

וכן יש להעיר מכתובות קי"א וא' שהשביע הקב"ה את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ואי נימא דאין ב"נ מצווים על בל יחל מה זה מועיל השבועה בהן, והר"ן בנדרים שם בשם תוס' דנודר ע"ד חבירו בדיעבד מותר ובפרט בצורך מצוה כצדקי' בנבוכדנצר מתירין אפילו לכתחילה וכן פסק רמ"א יו"ד רכ"ח בשם ריב"ש וטו"ז קהה בזה וש"ך מביא קושיא ג"כ בשם ריב"ש ועט"ז א"כ למה ציוה ד' למשה שילך ליתרו להתיר לו הא הי' מציה ע"ש ונראה דוקא גבי צדקי' התירו לו סנהדרין משום מצוה דידעו בטח דנבוכדנצר לא יתיר לו השבועה כדי שיבזו אותו אבל גבי יתרו הי' צריך תחילה לשאלו אם יתיר לו לשוב מצרימה דמה היזק יגיע לו מזה ויוכל להיות דיתרצה לו ולמה יתירו ד' ובפרט דהקב"ה יודע מחשבות וידע דיתרו יתרצה לזה ואם הי' יתרו ממאן להתירו הי' אח"כ הקב"ה מתירו בלא דעת יתרו משום דהי' במקום מצוה והבן:

ויש לעיין היכא דנשבעו הרבה אנשים שיהיו בעצה אחת ובזמן שיקראוהו לילך עמהם ולהחזיק יחד, אי שרי למיעבד טצדקי כי יסתר מהם שלא ימצאוהו בזמן שיקראוהו ולא הוי בזה כעובר על השבועה, ונראה כי אמרו ז"ל סנהדרין (ק"ט:) אמר און בן פלת אשתו הצילתו וכו' א"ל מאי אעביד הואי בעצה ואישתבעי להו להיות בהדייהו ורש"י ד"ה הואי כ' אני הייתי עמהם בעצה ונשבעתי להם שאם יקראוני אלך עמהם ע"כ ומסיק הש"ס דעשתה בערמה היא ובעלה כדי שלא ימצאנו ויברח להחבא והיא ישבה על הפתת ותנצל נפשו הרי דשרי לעשות כן:

והנה היכא דמן הדין לא הוי שביעה כלל כגון שהיתה בטעות והשבועה היתה דוקא אם הי' כך ונמצא שלא כן הי' ובודאי שפשיטא דלא חל השבועה מ"מ מצינו דמפני חילול השם החזיקו במעוז השבועה כמו דאמרי' בגיטין (מ"ו.) ורבנן כיון דאמרו מדרך רחוקה באו לא חלה השבועה עלוייהו כלל והאי דלא קטלינהו משום קדושת השם ע"כ הרי דשייך חילול השם אף דמה"ד לא תלה כלל אולם יש לומר דוקא לנגד עמים רבים אם נשבעו אף דלא חלה מחויבים לקיימה מפני החילול השם אבל יחיד נשבע נגד יחיד והי' בטעות ליכא תה"ש ואינו מחויב לקיימה, אבל מצינו גם בזה שייך תה"ש כמו שמצינו בע"ז (כ"ת.) ר"י חש בצפידינא וכו' אישבע לי' דלא מיגלח וכו' למחר נפיק דרשה בפירקא ופריך והאיכא חה"ש ומשני דגלי' לה מעיקרא ע"כ הרי דשייך חילול השם שלא לעבור אפילו נגד אחד אכן יש לומר דוקא נגד נכריים שייך חילול השם אבל נגד ישראל לא שייך חילול השם אבל מצינו גם נגד ישראל שייך חה"ש אפילו בדברים קטנים נגד שבועה כמו דאמרי' ביומא (פ"ו.) ה״ד חיה"ש כגון אנא וכו' ע"ש וביו"ד רמ"ב יש מי שכתב שאסור להחכם להתיר שנראה לרבים שהתיר דבר האסור ועש"ך שאם הודיע לשואל טעמו ונימוקו עמו וכו' מותר וכה"ג לאו כ"ע דיני גמירי:

ובזה הנני ידידו דו"ש באהבה ושלום רב לאוהבי תורתך.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה