אור ברסלב
אמרי דוד סימן קיז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קיז

סימן קטז

ת"מ י"א למב"י תרצ"א לפ"ק סטניסלאב. כבוד ידידי הרב הה"ג חדיף ובקי מופלג בתורה וביראה כש"ת מו"ה יוסף אביגדור נ"י ראקער דומ"צ בק"ק ראזוואדאב יע"א:

ב"ה יום ב'

מאז השגתי יקרתו ולא יכולתי דבר מאומה ועתה הנני להשיבהו, ע"ד אשה מעודה דעתה קלה וקלושה ויודעת מעט במשא ומתן ולפני שתי שנים הי' דומה כי שינתה את טעמה מעט בשכבה על מטתה כל היום ומתפללת הרבה ורגזה על אחותה וכהנה אולם זה כשתי שנים הוטב לה ושבה לאיתנה הראשון וכת"ה הרבה להביא שו"ת בענין זה ומפלפל בטוטו"ד אי יכולין לגרשה כעת מטעם ע"ח וע"ש:

והנה מה שחשב והולך מה שעשתה בשעת שגעונה לדעתי כל הנשים עושין כן ע' פסחים (ד':) תוד"ה הימנוהו וכו' כ' נשים עצלניות הן ובמשלי הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו ובמד"ר פ' לך מ"ה נשים עצלניות דברניות איסטטניות ע' מ"כ שהביא מערוך כי חטטה עיניו ובסנהדרין (כ"ב:) ומוצא אני מר ממות וכו' כגון מאן וא"ל כגון אמך וברכות (נ"א:) גבי ילתא וכו' קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברי' ד' מאה דני דחמרא ובעירובין (נ"ג:) ברורי' וכו' א"ל גלילי שוטה ובמד"ר ויקרא ל"ד ב"ר י"ז ירושלמי פי"א דכתובות באשה דריה"ג עש"ך יו"ד סי' רמ"ז וחמ"ח אה"ע סי' קי"ט ובחגיגה (ג':) איזהו שוטה היונא יחידי בלילה והלן בביה"ק והמקרע את כסותו ורש"י ד"ה איזהו כ' שפטור מן המצות וכו' ואין ממכרו ממכר ע"כ ע' לעיל (ב') רש"י ד"ה חוץ וב"ב (קנ"ד:) גבי רבא זיל אכיל תמרי, והנה היוצא יחידי בלילה ע' חולין (צ"א) מכאן לת"ח אל יצא יחידי וכו' מוכח הא כל אדם מותר ומנ"ל כי זה שעשה כן הוא שוטה וע"ש (צ"א:) ברש"י ד"ה הנה כ' ללמוד זה שגנאי היא לת"ח לנאת יחידי בלילה ע"כ וזה סובב על ברכות (מ"ג:) ו' דברים גנאי לת"ח וכו' ואל יצא יחידי וכו':

והלן בביה"ק מצינו ג"כ בחסיד שלן בביה"ק בברכות (י"ח:) ומנ"ל דשוטה הוא והמקרע כסותו ג"כ צ"ע שבת (קל"ג:) קרעינהו בני מניומי אסיא למנייהו ושם (ק"ה:) הקורע בחמתו ובקידושין (ל"ב.) רב הונא, קרע שיראי באנפי רבה ברי' וכו' ומנ"ל דשוטה הוא ונראה כי תיבת שוטה מצינו כמ"פ בש"ם דהפירוש שוטה היינו לא חכם לדוגמא בע"ז (ב':) שוטים שבעולם שם (נ"ה) וכי מפני ששוטה זה וכו' ב"ב (קט"ו:) שוטים מנין לכם זה ונדה (ל':) ואתם מביאין לי ראי' מן השוטים וכו' ובכ"ד בש"ס ונראה כי ידוע דמצינו בש"ם לשון א' ובכל מקום מתפרש בענין אחר כמו שראינו ב"ב (קל"ה) ד"ה כל ר"ת דאף שהלשון שוה משתנה פירושו בכ"מ הפירוש לא כמו שפירשנו שם וכן היא (גיטין כ"ו: ויבמות נ"ב.) ע"ש פסחים (כ"ח.) חמץ מטיל לים ע"ז מטיל לים חמץ היינו לשאר נהרות, ע"ז לים המלח נדרים (ע"ח:) בר"ן ד"ה לא כ' ודכוותי' אשכחן בש"ס טובא תרי גווני בחד לישנא ע"ש ולכן צריכין אנו לפרש דכאן מיירי שרגיל לעשות והיינו שעשה כ"א שלש פעמים כר' יוחנן או לרב הונא שעשאן כל הג' דברים זא"ז וממנו נקח לדין דשוטה הוא וזה שפירש רש"י איזהו שוטה היינו שוטה גמור לא כמו שמצינו במק"א דקרוי שוטה רק שאינו חכם, והנה ר' יוחנן ס"ל אפילו בא' מהג' נעשה שוטה ור"ה ס"ל עד שיעשה כולהו וכן פליגי ר"ה ור"י בסימני סריס ביבמות (פ':) ונחזי אנן במה סברא פליגי ונוכל לומר דמצינו בגיטין (ס"ח:) אמרו רבנן מכדי שוטה בחדא מילתא לא סריך ע"כ ואם נפרש כפשוטו יהי' הפירוש דאין עושה דבר שגעון א' כמה פעמים רק פעם א' מקרע כסותו ואח"כ הולך יחידי בלילה ואח"כ לן בביה"ק ולכן ס"ל לר"ה דעושה ג' פעמים דבר אחד עוד איננו שוטה דבחדא מילתא לא סריך ואולם ר' יוחנן ס"ל שוטה בחדא מילתא לא סריך כפרש"י אינו נדבק לומר דבר א' של שטות ע"ש אבל מעשה של שטות עושה אם עושה כמה פעמים ומש"ה ס"ל לר"י אפילו באחד בעושה ג' פעמים הוי שוטה, עוד י"ל דהברייתא איזהו שוטה קתני היוצא וכו' והלן והמקרע בוי"ו ומשמע לד' ר"ה דוי"ו החיבור ולכן בעי שיעשה כל השלשה כאחת משא"כ לר' יוחנן הוא סבר דהברייתא או או קתני אף דתני בוי"ו וכה"ג מצינו דר' יוחנן סובר כן ע' תוס' ע"ז (ל"א.) ד"ה ותרווייהו הק' אימור דר"י סבר ומפתח וחותם אימור תרווייהו ותי' דתלמודא משמע וכו' אלא מפתח או חותם קאמר ע"ש ומה שיש לדקדק שם בחגיגה דהגמרא מפרש לא כסדר הברייתא היינו הלן ברישא ואח"כ היוצא יחידי ע"ש וברייתא תני יוצא יחידי ברישא י"ל דכן דרך הש"ס ע' כתובות (י"א.) וכן (כ"ט.) הגיורת והשבוי' והשפחה שנפדו ושנתגיירה ע' תוס' ע"ז (ג'.) ד"ה יבוא כ' כן ע"ש וע' תוס' שבת (ב'.) ד"ה יציאות כן כתבו וע' ביצה (כ"ג:) במשנה כלי קיבול כלי מתכות כלי כברה והיא שלא כסדרן ובברייתא תני להו כסדרן תחתונה אמצעית עליונה ע"ש ויש להבין שם איב"ל כי הוי הדר בי' ממקרע כסותו א"ד מכולהו הוי הדר בי' וע"ש בתוס' ד"ה או מפרשים הבעי' להיפך תחילה מכולהו הדר בי' או דלמא מהאי לחודי' ע"ש ויש להבין מאי קשיא להו ונראה ידוע דכולהו היינו שלשה ע' כתובות (ח'.) בתוד"ה שהכל בסוף דכולהו היינו ג' ולפי האיבעי' היא אם ממקרע הוי הדר לבד א"ד מכולהו ע"ש ולא שייך לישנא מכולהו כיון דאמרת ממקרע בודאי הדר נשאר רק ב' הו"ל א"ד גם מהב' הוי הדר לכן מהפך התוס' האיבעי' כיון דמקרע דדמי הדר מכולהו א"ד מהאי לחודי' ע"ש והבן:

והנה לענין הלכה פסקינן כר' יוחנן אפילו בא' הוי שוטה אף דר"ה גדול הי' אפילו משמואל כתוס' בכורות (י"ד.) מ"מ אפילו רב ור"י הלכה כר"י כביצה (ד':) מכ"ש נגד ר"ה שהי' תלמידו דרב בודאי קיימ"ל כר' יוחנן ובעבור זה יש לעיין הכא בתוס' ד"ה דרך כ' מירושלמי דר"ה חילק אפילו על מאבד מה שנותנין לו לבד אינו נעשה שוטה אך עד שיעשה כולן וש"ס דילן לר"פ ר"ה מודה במאבד לבד הוא שוטה וכן המקרע לבד ורק אב"ל על הלן והיוצא אי הדר ר"ה ג"כ ומודה לר"י או לא וקשיא לי מאי נפקא מזה אי הדר ר"ה אפילו לא הדר הלכתא כר' יוחנן ועוד ידוע בכ"מ שהירושלמי חילק על ש"ס דילן הלכה כבבלי ע' תוס' כתיבות (ק"ח.) וש"ך יו"ד סימן קמ"ג ואולם אפשר דכאן דר"י חיבר ירושלמי ידע היטב דר"ה פליג על כולן וכה"ג כ' ש"ך יו"ד סקמ"ה ס"ק א' ע"ש ובחו"מ סי' ס' ס"ק י"ב מ"מ קשה מאי נפקא לן מזה ולכן מוכרחין אנו לומר מדהביא תוס' הירושלמי דר"ה חולק על כולן וגמרא דילן שקיל וטרי על איזה הודה ר"ה על כולן או על מקצת יש לנו ללמוד מזה דלפעמים מצרפין דברי ר"ה להיתר והלכה כדבריו והיינו היכא דיש איסור תורה באין יודעת לשמור את גיטה והיא מדאורייתא הלכה כר' יוחנן בחדא הוי שוטה ע' תוס' יבמות (קי"ג:) ד"ה יצתה והיכא שיש איסור דרבנן דהיינו משום גזירה שלא ינהגו בה מנהג הפקר א"כ בעתים חלומה יודעת לשמור גיטה ורק בעתים שוטה ינהגו בה הפקר וזה רק איסור דרבנן נוכל לסמוך על רב הונא דאינה שוטה עד שיעשה כולן ומעתה בנידן דידן יש לספק אם היתה כלל שוטה ואם הי' אצלה כל סימני שוטה כר"ה וכל מה שעשתה אורח נשים היא וגם עתה שבתה לימים הראשונים יש לספק דלמא לא תשיב חלילה לימי שטותה ותשאר בחלומה לעולם ולפי הנראה אין לה וסת וחזקה ע' טו"ז אה"ע ס"ס קי"ט דמיקל בזה וגם לדעתי יוכלו לסדר ג"פ ולתת לה. זאת חזיתי להשיבהו:

והנני ידידו דו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה