אור ברסלב
אמרי דוד סימן קטז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קטז

סימן קטו

ב"ה ה' במדבר מ"ב למב"י תרפ"ט לפ"ק סטניסלאב. במ"ב למטמונים אנו מחננים, לעלות ברנניט ובירושרים חונים, ובתוכם כבוד ידידי הרה"ג חריף ובקי מושלם במעלות ובמדות מו"ה יעקב נ"י אביגדור אבד"ק דראהאביטש, ולבי דינא רבה דשם ה"ה הרב הגאון וכו' מו"ה זאב וואלף נ"י ניסענבוים ראבד"ק ומשנהו בדומה לו הרה"ג מו"ה שלום נ"י לאבין מו"צ דשם יע"א:

מכתבכם היקר הגיעני תוכו רצוף אהבה זו תורה כי נתעצמו אי יאית לבטל המנהג שלא לקבור ביום א' של יו"ט בק' או לא והאריך לפני מה שיש לצדד לכאן ולכאן, ויש לחקור אם שייך בזה מנהג, ומיתה לא שכיח בשבת ויו"ט עטו"ז יו"ד סי' ס"ז דבר שאין מצוי לא שייך לומר ונהגו וכן בש"ך יו"ד סי' ק"צ וס"ס שמ"ב וסי' שצ"א ובטו"ז או"ח סי' תס"ז וב"ש אה"ע סי' מ"ה כ' מנהג היינו רוב עושין כן לא מיעוט ובכ"ד בשו"ע, מ"מ ידוע בעוה"ר דמיתה דרבים ובעיירות גדולות שכיח גם בשבת ויו"ט ע' תוס' יומא (ב'.) ד"ה וחכ"א ושם (י"ג.):

והנה מצינו בעירובין (ק"ד.) איתא וממלאין מבור הגולה וכו' ומבאר הקר ביו"ט ושם (ק"ד:) וכשעלו בני הגולה חנו עלי' ונביאים שביניהם התירו להן וכו' אלא מנהג אביתם בידיהם ור"ת ס"ל דגם מברכין אמנהג ע"ש בתוס' (סוכה מ"ד: ותענית כ"ח:) וכ"ד ושבת (ל"ה:) מנהג אבותיהן בידיהם ובמנחות (ל"ב.) בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגי העם בסנדל ע"כ מכל זה מוכח דגדול המנהג, ובתוספות מנחות (כ':) מנהג אבותינו תורה ורמ"א ביו"ד סי' רמ"ב מנהג ישראל תורה הוא ושם סי' שע"ו וע' מג"א ס"ס תר"צ מנהג מבטל הלכה, וע' חו"מ סי' מ"ו ס"ד כ' רמ"א כן (ושם ש"ך מנהג גרוע לא מבטל הלכה) וכן כ' בחו"מ סי' רל"ב במחבר ושם סי' של"א הרי דמנהג גדול, והנה בשבת (קל"ט) שלחו לי' בני בשכר ללוי וכו' מת ביו"ט מהו אדאזיל נח נפשי' וכו' א"ל שמואל לר"מ אי חכמות שלח להו וכו' שלח להו מת לא יתעסקו לא יהודאין ולא ארמאין לא ביו"ט א' ולא ביו"ט ב' ופריך מר"י ומרבא מת ביו"ט א' או ביו"ט ב' ומשני לפי שאינן בני תורה, וי"ל היכן מצינו חילוק זה דאף דמן הדין מותר יש להחמיר בשאינן בני תורה, ונראה דהיא יוצא מנדרים (י"ד) דמקשי' רמיא ברייתא אמתניתין ומשני' רבא ור"נ ור"י הא בת"ח הא בעם הארץ וכן אמרי' ביבמות (מ"ו.) ר' יוחנן החמיר עלייהו לפי שאינן בני תורה, אבל הא קשי' לי דידוע דשמואל ורב מנשה הי' קודם רבא הרבה ע' קידושין (ע':) ביום שמת רב יהודה נולד רבא ומעתה איך מקשה הש"ס מרבא מת ביו"ט א' וביו"ט ב' על רב מנשה דהא חידוש דין זה הוא מרבא ור"מ ושמואל רבי' לא שמעי' להו ולא ס"ל הא דרבא:

וע"כ מוכרחים אנו לתרץ כמו שהובא בכמה מקומות בש"ס וברש"י ותוס' לדוגמא ע' מנחות (ט"ו.) ר' יוחנן תירץ על דברי ר"א ורבינא ותוס' חולין (ב':) ד"ה אנא ותוס' זבחים (פ"ז.) ד"ה אמרי' ועוד בכ"ד וכ' דגם הראשונים ידעו מה שחידשו האחרונים וגם דין דרבא הי' ידוע להו בביהמ"ד וראי' לזה מר"ה (כ'.) ולמ"ד משום מתי' אפשר בעממי ערש"י מביא מביצה (ו'.) מימרא דרבא ובלשון אמר מר, הרי דידעו מימרא דרבא ומשני, משום שאינן בני תורה החמיר עלייהו ואי קשי' האי חומרא קולא היא דיעברו על לאו לא תלין וי"ל כתוס' שבת (ג'.) וכ"ד כיון דרבנן אסרו לעשות כן שוב אין כאן לאו:

אולם הא קשי' דרבא אמר ביצה (ו'.) מת ביו"ט א' וכו' סתם ולא חילק דוקא בני תורה שרי אבל אינן בני תורה אסור דהא קיימ"ל אמורא צריך לפרש דבריו ע' ביצה (כ"ה) בתוס' ובכ"ד אלא ודאי מדלא חילק לא ר"ל להחמיר מטעם זה ובכ"מ שרי וראי' לזה ידוע דאתרא דרבא מחוזא הי' ובקידושין (ע"ג.) דרש רבא גר מותר וכו' דהי' שם הרבה גרים ומוכח דלא היו בני תורה, ובע"ז (נ"ח) הוה עובדא בנהרדעא ואסר שמואל בטברי' ואסר ר' יוחנן וא"ל לפי שאינן בני תורה ר"ל ואנא לא ס"ל להחמיר מהאי טעמא רק בנדרים חילק כנ"ל והשיבו אביי דמחוזא בני תורה בתמי' ולחדודי הי' וא"כ רבא דאמר, דין זה הי' במחוזא והם לא היו בני תורה ולמה השמיענו זאת אלא ודאי התיר בכ"מ, ובזה יונח לנו דהפוסקים לא ס"ל כר"ת בתוס' ביצה ושבת דשלח בני בשכר אינן בני תורה ואתם בני תורה כי ממימרא דרבא מוכח דלא ס"ל חילוק זה:

ועוד אי איתא להאי סברא דאינן בני תורה א"כ נפל מאמר רבא בבירא דביו"ד ס' ר"ה רמ"א דבזה"ז כ"ע דיינינן להו כעם הארץ לפי שרובן אינן בני תורה וכן היא באה"ע סי' קמ"ב ס' י"ד אחר דעכשיו אינן בני תורה ובכ"ד א"כ למה מביאו בשו"ע או"ח סי' תקכ"ו לפסק הלכה כיון דאנן אינן בני תורה א"ו כדכתבנו, ולא עוד שאני תמה על רש"ל גאון ישראל וקדושו הוא במג"א סי' תקכ"ו דכ' מקום שאין מנהג נכון שלא לקברו ע"י עממים אא"כ אישתהויי א"כ תיקו קושי' ש"ס ר"ה (כ') אדוכתי' יו"ט הסמוך לשבת וכו' ולמ"ד משום מתיא אפשר בעממי ע"כ ולדברי רש"ל שלא הותר בעממי לעבר ומאי בינייהו ואנחנו רואים בכל ימים טובים יום טוב סמוך לשבת ולא דאגו חז"ל כמו שבת ויוהכ"פ א"ו סמכו ע"ז דאפשר בעממי ולכן קם דינא כאשר עשו כן יעשו ושם לדידן חבול לן עלמא לדידהו לא חבול להו עלמא ערש"י ומו"ק (י"א.) רש"י ד"ה בימות כ' כגון בפסח דחבול עלמא מוכח בכל מקום שוים וי"ל מ"מ יש חילוק בין ארץ ישראל ובין שאר ארצות:

ומש"כ כת"ה דבית החיים החדש רחוק יותר מאלפיים אמה מהעיר יש לראות אם בתים בתוך ע' אמה ושריים ויוכל להיות שהוא אלפיים מהעיר גם יוכל לעשות תקנה כמו שהובא בחת"ס או"ח סי' צ"ג להניח ער"ת בעד כל העיר ע"ש העגלון מוכרח להיות איש נכרי לא יהודי ואין יזיק כלל להמת והפתקאות בודאי אסור להדפיס והמה מחללי שבת ויו"ט בלא זה ג"כ ובודאי אסור לתת ולהדפיס ביום טוב ועוברים על לפ"ע ואינו לצורך המת כלל, ומה שמשלמין בעד הקרקע ביו"ט או חותמין ח"כ בודאי לא טובה השמועה ואלה האנשים שגורמין לזה עתידין ליתן את הדין אבל לא בעבור החטאים לא יקברו המת במועדו, חפירת הקבר והתכריכין ע"י אינו יהודי והטהרה והוצאה ע"י יהודי, ובלע המות לנצח וחיים וחסד חינא וחיסדא לנו ולכל בני ישראל. זאת חזיתי להשיבם:

דברי ידידם הדו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה