אור ברסלב
אמרי דוד סימן קיא

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן קיא

סימן קי

ב"ה יום ב' בה"ב ל"ו למב"י תרפ"ג לפ"ק סטניסלאב.

ביום ל"ו לעומר עלינו כ"ט גמר ובתוכם כבוד ידידי ה"ה הרב הה"ג חו"ב משנתו סדורה ערוכה ושמורה כש"ת מו"ה נטע שמואל נ"י אייזנער ראבד"ק טאלמיטש יע"א:

יקרת מכתבו בצירוף העתקת התשובה מהרב הגאון מטארנא נ"י הגיעני ביום אתמול ע"י ציר נאמן. והנני היום הזה עט ממהר להשיבהו דבר. אודות האשה העלובה רכה בשנים אשר היתה אשת הר' אהרן אשר ענגעלשטיין והאמת אגיד כי כבדה ידי כבד אבן ונטל החול לחוה דעי בדין זה, אולם מצוה לשמוע דברי חכמים כת"ה והמו מעי על עלובתא דא לכן הנני להוגה דעות והלא כה דברי. השאלה רצוף פה בב' מכתבים המונחים לפני הרי"ף סוף יבמות הביא ירושלמי מצאו בשטר כתוב וחתום מת איש פ' וכו' ומזה מפורש יוצא שצריך להיות עדים או עד חתום על השטר ובמקוים פליגי הראשונים, וע"ז רמז ב"ש סי' י"ז ס"ק כ"ח:

והנה לשון שטר מצינו בש"ס שטר חוב שטר מתנה שטר קנין שטר ראי' וכאן לא נדע איזה שטר מצאו ונראה כי מצינו במס' שבת (קט"ז:) אר"נ מפני מה אמרו וכו' וכ"ש בשטרי הדיוטות ופירש"י או איגרות השלוחות למצוא דברי חפץ ע"כ, ומעתה נבינה מצאו בשטר כתוב היינו איגרת השלוח להודיע מהנעשה שמה באותו מקום ומוכח להודיע לרבים וראי' דאומר ״מצאו כתוב" ואפ"ה ס"ל לרמב"ם דלא מהני מסל"ת בכתב לא כדעת הג' מהר"ם בנעט ז"ל דכ' במודיע לרבים מודה הרמב"ם דמהני מסל"ת בכתב:

ומצינו כה"ג דלפעמים לא מהני מסל"ת בעכו"ם ע' תוס' גיטין (כ"ח:) ד"ה וקתני ביוצא ליהרג לא מהימן והובא ב"ש סי"ז ס"ק ק"ח והנה הטור כ' שנראה לו לכאורה דעת הרא"ש לחומרא היינו דפליגי בירושלמי ר' ירמי' ס"ל דסומכין על כתב ור' אבין ס"ל דלא סומכין וטעמא בעי מדוע נוטה רא"ש לחומרא דלא ליסמוך על כתב ונראה דמצינו בכתובות (ע"ה.) דאמר רבא דר' ירמי' כי הוה הכא לא הוי ידע מה דקאמרי רבנן ובשבת (כ"א:) אמר ר"י מ"ט דרב ולא קיבלה אביי ואתא רבין ואמרוהו רבנן קמי' דאביי וקיבלה ע"ש, והטעם כי אביי אמר ביבמות (ס"ד:) אבין סמקא בר סמכא והובא בע"ז (ע"ג:) בתוס' ד"ה רואין וע' קידושין (מ"ד.) ר' אבין בר סמכא כמין ימא לטיגינו ע"כ ומשו"ה נוכל לומר בפלוגתא זו ר' ירמי' לקולא ור' אבין להחמיר רצה הרא"ש להחמיר כר' אבין:

אבל להלכה רוב הראשונים כר' ירמי' דסומכין על כתב אפילו אינו מקוים, וכ' הטעם דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרו וכו' וצ"ע דאי אין יודעין שהוא כתב ישראל איך נימא הכי דלמא כתב עכו"ם ופסול לעדות ע' ב"ש ס"ק כ"ח דהרגיש בזה ונראה דתוס' ב"ק (פ"ח.) כ' דרש"י ס"ל בגיטין (ט'.) דעכו"ם כשרים לעדות מה"ת ע"ש וחכמים פסלוהו ולכן בעדות אשה שאמרו במסל"ת דנאמן הדר הוא לכשרותו שהי' מדאורייתא ושפיר אמרי' אצלו לענין מסל"ת דעדים החתומים כמי שנחקרו וכו' אבל הרמב"ם ס"ל דעכו"ם פסול לעדות מה"ת וכן מוכח ביבמות (מ"ז.) לדבריך נכרי אתה ואין עדות לנכרי (וע"ש ברש"י דדייק ע"ז) ומש"ה פסק דצריך שידעו שהוא כתב ישראל אבל נכרי בכתב לא מהני מסל"ת כמו דאמרי' בשבועות (מ"ח:) הבו דלא לוסיף עלה וכן מצינו כמה פעמים בש"ע באה"ע סי' ס' ויו"ד רכ"ח בטו"ז ורק בע"פ האמינוהו חכמים אבל לא בכתב:

והנה הרב הגאון מטארנא נ"י פלפל לענין דלא הזכירו בהצייטונג קברתיו ובאמת נכנס בפירצה דחוקה לסמוך על הי"א שבסעיף נ' בכותי מסל"ת דלא אמר בדדמי לא בעי קברתיו, וכת"ה אמר שכאן לא בעי קברתיו שנפצע והובל לשפיטאל ותיכף מת ואומדנא דמוכח הוא, ידידי, אמת כי יוכל להיות שם הי' אבל מאומדנא לא נוכל לעשות מעשה, ואפי' בד"מ לא אזלינן בתר אומדנא ע' ב״ב, (צ"ג:) אין אומרים בידוע שזה נגחו ופסקו בחו"מ ת"ח וכ"ש בד"נ כשבועות (ל"ד.) מי הרג לזה וידוע מסוף יבמות פליגי בא"א אי כד"נ אי כד"מ וכאן בהצייטונג נרשם בין הנופלים במלחמה ולכן עלי' דן הרה"ג הנ"ל דבעי קברתיו דאפשר הבריא והלך עוד הפעם במלחמה ומת שם:

ול"נ להביא ראי' שכיון שנפצע והובל לשפיטאל מת מאותו חולי ולא שב למלחמה לא בעינן קברתיו והיא מש"ס ערוך בבא בתרא (קנ"ג.) האי מתנתא וכו' אמר רבה הרי מת והרי קברו מוכח עליו ערשב"ם אנו רואין שהוא מת ובתר השתא אזלינן וכו' ויש לנו לומר מתיך אותו חולי מת ע"כ, ורשב"ם פסק כרבה וכדאי הוא לסמוך עליו בכאן לומר מת על מטתו ולא בעינן קברתיו, והנה עיקר ההיתר שנסמוך על דיעה א' שבסעיף י"א ובאמת רבים וכן שלמים גדולי התורה ארזי לבנון סברו כן אולם גם המה בעינן עכ"פ חתומים על הכתב ובכל השאלה לא דיברו מי חתום ע"ז אבל זאת נדע כי בכל צייטונג יש רעדאקטאר והוא חתום למעלה או למטה בכלות העלה, ע"כ הנני מצטרף בשריותא דהאי איתתא וישבו ב"ד של שלושה ויתירוה לינשא לעלמא אם יש לה בנים או אין לו אחים, כי אולי אין לו בנים ממנה ויש לו אחים צריכה חליצה כדת של תורה:

והנני ידידו הדו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה