אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קו
ב"ה יום ד' לסדר ויצא ח' כסלו תרצ"ב פה סטניסלאב. כבוד אהובי ידידי הרב הגדול בתורה מופלא ומופלג כש"ת מרה אהרן ארי' הלוי נ"י גאטעסמאן ראבד"ק גלינא יע"א:
מכתבו הגיעני ושמתי עיני עליו. בדבר השו"ב מו"ה שמשון מאיר כי השיג גבולם לא באורח מישור כי נתן משכנו בתוככי כפר פערליפקע סמוך ונרחה לעירם עיר גלינא ושוחט השור ומכה איש אשר לא כדת של תורה וכבר גערו בו הביד"צ דק' ואחריו החרה החזיק הרה"ג מבוסק מבילקאמין נ"י וכולם יחד ענו ואמרו כי אסרו איסור שמשון מאיר מבלי לשחוט בהכפר שום דבר הטעון שחיטה:
והנה דבר זה א"צ לפנים דודאי אסור לשום שו"ב לבוא למקום אחר ולשחוט שמה בלתי דעת הרב ואם עשה כן בודאי שחיטתו אסורה וחלילה לשום איש ישראל לאכול מזבחו כי פיגול היא לא ירצה וידוע דברי בר"א הובא פ"ת יו"ד סימן י"ח דגם עתה אם גזרו ב"ד שלא ישחוט ועבר ושחט הוי כלא הראה סכינו בזמן הש"ס וכמה מעליא הא שמעתתא חולין (י"ח.) האי טבחא דלא סר סכיני' קמי חכם וטובה גדולה עשו להם הת"ח כי עמדו תחת השגחת הרב אולם הטבחים לא הבינו ועצבו את רוח הרב כמו בחולין שם ברבא ב"ח שהטבח לא סר סכינו קמי' וביומא (פ"ז.) רב הוי לי' מילתא בהדי האי טבחא רש"י הטבח חטא לו ובמו"ק (ט"ז.) האי טבחא דאיתפקר ברב טובי בר מתנה ובחולין (קל"ב:) הני טבחא דהוצל קיימא בשמתא דרב חסדא הא כ"ב שנין, ובזמן הש"ס החזיקו מאוד בזה דהטבח מחויב להראות סכינו רק להרב מרא דהמדינה ואפילו התלמיד של הרב לא הי' רשאי לראות הסכין ולהתיר ולשחוט בו כעירובין (ס"ג.) וע"ש:
והנה בעירובין (נ"ג.) דוד דגלי מסכתא זכה להורות כהלכה שאול דלא גלי מסכתא כתיב בי' ובכל אשר יפנה ירשיע רש"י לא הי' זוכה להורות כהלכה ע"כ וצ"ע מיומא (כ"ב:) אמר"י אסור למנות את ישראל אפילו לד"מ ולמד משאול ויפקדם בטלאים [ע' ת"י בטלאים לפי הפשט שם מקום ע"כ וכן פי' מצו"צ בשמואל שם וראי' ביהושע זיף וטלם ובעלות ע"כ וא"כ צ"ע איך הוכיח הגמרא מזה והדק"ל דלמא שמא דמתא היא ונראה בחולין (ה'.) ועורבים מביאים עורבים ממש ומקשה ש"ס דלמא על שם מקומן א"כ עורביים מבעי' לי' ע"כ הה"ד הכא סתם טלאים ממש מאי אמרת בסלם הי' נמנה א"כ טלם מבעי' לי' כהתם]:
ועוד מצינו חולין (י"ז:) מנין לבדיקת סכין מה"ת ושחטתם בזה ואפילו למאי דדחי ש"ס דאסמכתא בעלמא היא מ"מ במדרש קדושים פ' כ"ה רבנן למדו סכין בת י"ד הראה להם וכן היא בש"ע יו"ד סי' ח' לשער כן ויש״ל בדוד כ' וד' עמו ובסנהדרין (צ"ג:) שהלכה כמותו בכל מקום ומסיק מילתא דבדידי' לא הוי ומאז אמרתי בקידושין (פ"ב.) כשר שבטבחים שיחפו של עמלק דסובב על שאול המלך ודרשו ביומא (כ"ב:) בן שנה למלכו כבן שנה לחטא וממנו למדו בדיקת סכין ועכ"פ להראות לחכם ושיעור סכין כנ"ל רש"י שאול סכין בדק להם ועכ"ז חס על הממון כי חמל העם על מיטב הצאן ושם ותעט אל השלל ונעשה שותפו של עמלק כי חלק עמו הרכוש לקח לעצמו ועוד השאיר לעמלק, ומה נעים דברי רש"י ספיקי טרפית בא לידו וחס על ממונו וכו' והבן. הדרן לענינא הנני בא לחזק ידים רפות ידי הרבנים לאסור איסור על שחיטת מ' שמשון מאיר בכפר ואסור לאכול משחיטתו אך אולי יש לבני הכפר טענה עד קהל גלינא בודאי אם יקראו לד"ת ילכו:
ובזה אסיים ודו"ש באהבה: