אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קא
ב"ה יום ב' וישלח י"ג כסלו תרצ"ב לפ"ק פה סטניסלאב. כבוד ידידי אהובי ה"ה הרה"ג חריף ובקי מחודד ומפולפל מושלם במעלות ובמדות כש"ת מוה"ר שלמה נ"י קליינהענדלער אבד"ק זבארוב יע"א:
כן בא אלי נעימות ימינו עם שאלת חכם והן היום נתתי אל לבי לשים עיני על שאלתו ופלפולו. תוכן השאלה למען לחזק תלמוד תורה אשר זה שנים הכינו וגם יסדו ותעש פארות ועתה בצוק העתים ירדה הכנסה ומעט יאספו ולכן רצונם להעמיד קופות ת"ת בכל בית למען יתרבה הצדקה ותרב הדעת אי שרי למיעבד הכי נגד קופות רמב"נ:
ונראה דמצינו דאמרו ז"ל בספרי הובא רש"י פ' ראה נתון תתן אפילו מאה פעמים ע' ב"מ (ל"א.) אפילו מאה פעמים ובפיה"מ באבות פ"ג והכל לפי רוב המעשה היינו גדול שכר מי שנתן לעשרה עניים לכ"א דינר ממי שנתן לעני א' עשרה דינרין בפעם אחת ע"כ וממנו נלמד לחלק צדקתו לעניים הרבה ואולי ע"ז רמזו עירובין (ס"ג.) כל הנותן מתנותיו לכהן א' מביא רעב לעולם ר"ל דמרעיב לשאר כהנים ובמס' שקלים פ"ו מ"ה שלשה עשר שופרות הי' במקדש וכו' ששה נדבה ואמרינן במנחות (ק"ז:) הני ששה כנגד מי כנגד ששה בתי אבות רש"י שכל משמר חלוק לששה בתי אבות וכו' [ערש"י תענית וט"ו:) ד"ה אנשי פי' דמשמר מתחלק לשבעה בתי אבות וצ"ע] וערש"י פסחים (נ"ז.) ד"ה לערב כ' ג"כ לששה בתי אבות ושם במנחות רי"א כדי שלא יתעפשו המעות ומסיק ש"ס כר') יוחנן לא אמר לאיעפושי לא חיישינן וצ"ע ממעשר שני ומייתי לה בב"מ (מ"ה.) הפורט סלע של מע"ש בירושלים בה"א בשקל כסף בשקל מעות רש"י שמא ישאר לו פרוטות והפרוטות מתעפשות ע"כ וא"כ אמאי הכא אמרי' לאיעפושי לא חיישינן ונראה דפרוטות המה של נחושת ככתובות (ק"י.) פרוטי דכספי לא עבדי אינשי והמה קטנים ודקים חיישי' בה במע"ש לאיעפושי משא"כ בכסף שהדינר גדול ועוד לא חיישי לאיעפושי:
וממילא מכאן אנו למדים דהי' ששה לנדבה כנגד בתי אבות ולא חיישי רבנן שמא יתן יותר באחד ולא יהי' להשאר קופות כמותו ובר"ה (ד'.) ת"ר חייבי הדמין וערכין החרמין וכו' צדקות ומעשרות וכו' כיון שעברו עליהן שלשה רגלים עובר בבל תאחר ומיירי בשהפריש ע"ש בתוס' וכמה קופסאות הי' צריך לכ"א דיש כאן דמי עלי דמי ערכי עליו מיני צדקות וכסף פדיון מע"ש ובע"ז (י"ז:) אצל רחב"ת מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה ע"ש ברש"י ותוס' ומסתמא גם משלו נתן הרבה ומוכח דהי' לו קופות וארנקי של צדקה וארנקי אחר של מגבת פורים ובחולין (קל"ה:) האי שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא קדים ר' אמי וזכה בהם רש"י ששלחו ממקום אחר לבני הישיבה ע"כ ובודאי הי' להם קופסאות אחרות עבור עניי ארץ ישראל ואפ"ה הי' קופות עבור בני הישיבה שהיו ג"כ באר"י דר' אמי בטברי' הי' ע' ביצה (ט"ז:) ר"א ור"א מערבי אכולא טברי' ויש להבין מה הי' צריך ר"א לזכות בדינרו הא שלחו אליו מתחילה לו ולבני הישיבה ע' לב ארי' מש"כ בזה:
ול"נ דשלחו דינרי לבי מדרשא לר' אמי ותלמידיו והדין מחצה לר"א ומחצה לתלמידוו כב"ב (קמ"ג) והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו וכן דרש ר"ע בע"ז (יו"ד:) ומש"ה חלקו הדינרין מחצה על מחצה וזכה ר' אמי בתחילה לחלקו וע"ז מקשה הש"ס ונתן ולא שיטול מעצמו ומשני הש"ס ר"א זכה בחלק הטוב עבור תלמידי בני הישיבה והניח חלק הב' דגרעו דינריו לעצמו, ואיב"א אדם חשוב שאני ר"ל דת"ח דינו ככהן כנדרים (ס"ב.) ובני דוד כהנים דהיו ת"ת ודינם ככהנים ובפרט ר"א דהי' כהן ג"כ כגיטין (נ"ט:) ומגילה (כ"ב.) וכ' תוס' גיטין שם במעשר וצדקה יכול כהן ליקח מנה יפה ראשון וע' תוס' מו"ק (כ"ח:) דכהן שזה דינו יכול לראות סימן ברכה ויכול ליטול היינו וכו' וזה אדם חשוב שאני דהי' יכול ליטול חלק הטוב בתחילה לעצמו כיון דהי' כהן ות"ח מ"מ מוכח דיוכל להיות בבית איש כמה קופות לכמה צדקות ולא חיישינן שיזיק א' להב' וע' יו"ד סי' רמ"ט ריש סימן ברמ"א בנוהג מעשר כספים על מה יוכל להשתמש בהם ועטו"ז וש"ך וביו"ד ס"ס של"א בטו"ז וש"ך לענין מעשר עני וטו"ז מדמה למעש"ע גם מעשר כספים ששוים אהדדי הרי דיוכל להיות לאיש אחד כמה קופסאות א' צדקה לעניים ב' מעשר כספים ג' רמבע"נ וכדומה לכן נראה בודאי יוכל בעה"ב להעמיד אצלו כמה קופסאות לכמה מיני צדקה ובפרט קופת ת"ת אף שיש שם קופה של רמבע"נ ויוכל כל איש לתת פרוטה לכאן ופרוטה לכאן, מ"מ איני רוצה להורות בד"ז למעשה:
והנני ידידו דור"ש באהבה: