אור ברסלב
אמרי דוד סימן צג

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן צג

סימן צב

ב״ה יום ב' לסדר עלה נעלה י"ג סיון תרפ"ז לפ"ק סטניסלאב. ברכות מאליפות מרבבות מאת רוכב ערבות אל כבוד אהובי ידידי הרב הגאון חריף ובקי בחדר"ת המפודסים כש"ת מו"ה אברהם יעקב הלוי נ"י הורוויץ אבד"ק פראבוזנא יע"א:

יקרתו הגיעני יום אתמול ע"י ציר נאמן לשולחיו ותאורנה עיני ועלץ רוחי בקרבי ביקרתו המבשרות לי צבא רב משלומו וכי יש תקוה להשיב את הספרים ולתת לנו חוקים טובים מאלה וכי תורה חדשה מהם לא תצא מי יתן והי' שלום עלינו ועכ"י אמן. ובשולי מכתבו דמר אידכר מילתא אשר דברנו יחד. ע"ד השאלה בגר שאין יכול למול שמתו אחיו מחמת מילה אי הוי גר ע' תוס' זבחים (כ"ב:) ד"ה ערל:

והנה נזרקה מפי ראי' לזה מיבמות (ע"א:) דבמדבר לא נימולו אותן שנולדו עד מתן תורה מפני שלא נשבה רוח צפונית ונכנסו לד"ת בטבילה וכת"ה כותב על זה כי זה התחיל ממעשה העגל ולא קודם או ממרגלים ע"ש ברש"י ותוס' יאמנו דברי כי עד מהרה חשבתי כי יוכל להשיבני כן אולם רפה אונים הייתי אז ולא מצאתי און לי להתווכח בזה ולכה נא אתי במקום הזה ויראה כי ראייתי כראי מוצק וצדקה נפשי בזה:

והואיל ואתא לידן נימא בה מילתא דאגדתא מד"ר בפ' שמיני וידום אהרן מה הי' לו לומר וביום השמיני ימול בשר ערלתו ע"כ ונראה דאמרו ז"ל דלא מלו במדבר דלא נשבה רוח צפונית רש"י מפני מעשה העגל ומי גרם לזה אהרן כידוע והי' חילול השם גדול ונענשו ע"ז דלא נשבה רוח צפונית ובזבחים (קט"ו:) נורא אלקים ממקדשיך וכו' ממקודשיך כשהקב"ה עושה דין בצדיקים הוא מתעלה ומתקדש ומתעלה ע"ש דמיירי גבי מיתת בני אהרן ויצא לנו דע"י מיתת בני אהרן הי' קידוש השם ולכן בעת מיתת בני אהרן הי' אהרן יכול לומר דעל מעשה העגל הי' חילול השם על ידו ולא יכול למול ועתה הי' קידוש השם ע״י בניו ויצא החה"ש ע"י קידוש השם ומשיב הרוח צפונית לנשב ולמול וזה וידום אהרן מה היל"ל וביום השמיני ושתק וקיבל שכר והבן:

ומעתה נשוב לדברינו רז"ל אמרו ביבמות (ע"א:) ובמדבר מ"ט לא מלו (ע"ש בתוס') אב"א משום חולשא דאורחא ע' נדרים (ל"א:) אמול ואצא סכנה היא ואב"א משום דלא נשבה רוח צפונית מ"ט דנזופין היו ואב"א כי היכא דלא ניבדור ענני הכבוד ע"ש ברש"י ותוס' ממילא אי נימא כאב"א קמא או בתרא דלא ניבדור התחיל זאת מיום ראשון לצאתם מארץ מצרים ולא מלו עוד ואי נימא כאב"א אמצעי משום דנזופין היו וכו' א"כ מלו עד זמן הזה ואך מן מעשה העגל או ממרגלים לא מלו ובזה ע"י אב"א קמא ואב"א בתרא קמה ראייתי קמה וגם נצבה דמן יצ"מ עד מתן תורה בנים נולדו להם ולא מלו משום סכנה ואפ"ה נעשים ישראלים וקבלו התורה וה"ה גר שאין יכול למול מפני הסכנה באם טבל לשם גירות שפיר הוי ישראל, וגם מתוה"ק מוכח כן פ' נצבים וגרך וגומ' מחוטב עציך עד שואב מימיך וברש"י ובילקוט שבאו כנענים בימי משה ונתגיירו ע"ש ואיך מלו א"ו בקבלת המצות וטבילה נעשים גרים אך צ"ע מסנהדרין (צ"ד.) ויחד יתרו שהעביר חרב חדה על בשרו ע"ש ברש"י שמל עצמו ובפרט אי נימא יתרו לאחר מתן תורה בא לכל האב"א לא הי' יכול למול שם במדבר כנ"ל וכן צ"ע מע"ז (כ"ד.) ת״ש ויקח יתרו עולה וזבחים וכו' ומסיק אלא יתרו מישראל זבין ע"כ ומאי קשיא להו הא יש שם תי' כולם גרים גרורים וא"כ גם כאן ביתרו הי' לתרץ שמל עצמו והול"ל הניחא לרב דס"ל דמל עצמו והבן:

בש"ה. ובדבריהם ז"ל פרשתי בפ' תצא זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים ע"כ ורש"י ויזנב חותך מילות וזרקן כלפי מעלה ויש להבין מה מחשבות אין לב הרשע חורש בזה מה שחתך מילות וזרקן כלפי מעלה ונראה עם מה שהבאנו מיבמות טעם א' שלא מלו משום חולשא דאורחא טעם ב' משום דנזופין היו או מעגל או ממרגלים ולא נשבה רוח צפונית או מש"ה לא נשבה כי היכי דלא ניבדור ענני כבוד ע"ש ממילא לטעם שלא נשבה וכי היכי דלא ניבדור ענני הכבוד אותן שהיו חוץ מענני הכבוד ושמה נשבה רוצ״פ והיו יכולים למול ורש"י כל הנחשלים אחריך אותן שהי' הענן פולטן וזה מעשה הרשע יורה חצים וזיקים להזכיר עונותיהם של ישראל כלפי מעלה וחתך מילות וכלפי מעלה זורק להראות כי ישראל לא יחזיקו בתורת ד' כסנהדרין (ק"ו.) רפידים שרפו ידיהם מן התורה וגם מצות מילה שנכרתו עלי' י"ג בריתות לא יחזיקו וגדולה מילה כנדרים (ל"ב.) לא יחזיקו ואובדי עצות לתרץ זה כי הם חוץ לעננים ושם נשבה רוח צפונית ולמה לא מלו וזה חותך מילות וזרקן כלפי מעלה אולם הכתוב מתרץ ואתה עיף ויגע היינו משום חולשא דאורחא לא מלו ג"כ ועוד עמלק כופר בעיקר ולא ירא אלקים ולכן תמחה את זכר עמלק וגו' אכי"ר:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה