אור ברסלב
אמרי דוד סימן פט

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן פט

סימן פח

ב"ה יום ג' חקת כ"ח סיון תרפ"ז לפ"ק פה סטניסלאב. להנ"ל.

יקרת מכתבו הגיעני בעת אשר אסון נורא קרני ל"ע כי נלקח ממני בתי ע"ה בת כ"ת שנה ד' ינחמני במדה טובה ומרובה ויאמר לצרותי די ושלום עלינו ועכ"י. וע"ד השאלה כי הוראה יצא לשנות מנהגן של ישראל בקהלתו והעמידו המצבות בביה"ח בצד אחד למרגלותיו של הנפטר אשר לא זה דרך ישראל סבא ומאוד רע עלי המעשה:

והנה אעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר יש מתוה"ק ויקח וגו' שם מראשותיו וישם אותה מצבה ר"ל דמצבה תהי' עומדת בראשו ולא ברגליו ומצינו בעירובין (נ"ג.) תוס' ד"ה וגשרים כ' בשם ערוך דנפש היינו ציון ועתה נקראת מצבה ובמו"ק (ה':) אין מעמידין ציון במקום טומאה ע"ש ברש"י וע"ש (ו'.) מצא אבן מצויינת דלפעמים אפילו ע"ג טומאה וע"ש (ה'.) רמז לציין קברות וכו' וצ"ע דלא מייתי מן מלכים ב' כ"ג מה הציון הלז וע' נדה (נ"ז.) מה שהק' תוספות מנ"ל לר"ש ציון כלל דנפקא מזה מה הציון הלז (ומזה למדתי דאף דאין קוברין רשע אצל צדיק כיו"ד שס"ב מ"מ היכא דקברו כבר א"צ לפנות משם עצמות הרשע מדלא צוה יאשי' על זה) ובמו"ק (כ"ה) חזיא רב חגא איבעית זקפי' לארוני' דר"ה ע"ש רש"י וצ"ע מב"ב (ק"א.) עשאה כמין נגר ולר"י קבורת חמורים היא זו וע' סנהדרין (פ"ב.) קבורת חמורים לרש"י מושלך ברחובות מ"מ קשה איך זקפי' לארונא דר"ה כי יהי' חלילה קבורת חמור וע' מהרש"א הביא לעיין בס' יוחסין ואין לי פנאי וכת"ה הביא שיטת ר"ת פירושו של גולל מצבה וברכות (י"ט:) אמר"א בר"צ מדלגין היינו ע"ג ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל אלא אפילו לקראת מלכי אוה"ע אמאי לימא אין חכמה וכו' ע"כ וצ"ע איך אמר"א בר"צ דהי' מדלגין לקראת מלכי ישראל דמוכח בכ"ד בש"ס דהי' אחר חורבן ואיך ראה מלכי ישראל ע' סוכה (מ"ד:) אמר אייבו הוי קאימנא קמי' דראבר"צ ופסחים (ד'.) אייבו קיים ועוד צ"ע מע"ז (י"א.) דהי' עוקרין משום כבוד המלך דוחין איסור משום צעב"ת דאורייתא ובמג"א או"ח ס"ס תרנ"ו משום אימת המלך דוחין לאו ע"ש וא"כ מאי פריך ואמאי לימא אין חכמה וכו', והנה כת"ה יודע כי שיטת ר"ת מוקשה וכבר הקשה ר"י בתוס' כתובות (ד':) ובכ"ד בש"ס ועש"ך יו"ד סימן שע"ג כ' בשם ב"ת דלענין גולל נקטינן כרש"י ע"ש ועוד דעל פי פשטות מוכח דמצבה בזקיפה וכן ויצב יעקב מצבה מוכת כן וראי' דמצבה בזקיפה ור"ת פירש שמניחין המצבה על הקבר, ומה שכתב כת"ה דלפי' ר"ת שמניחים האבן על הקבר אתי שפיר וי"א אף כתב שעל הקבר בהוריות (י"ב:) וגם הרמ"א יו"ד שס"ד שלא לישב על המצבה דלפי מנהגינו אין מציאות לישב על האבן, עש"ך שם ואסור להשען על המצבה ועוד בעירנו עושין מצבות קטנות והן בראשו של מת וכמעט שוכבים על הקבר ויוכלו לישב עליהן וניחא הכל:

ולכן מנהגינו תורה וע"ש ברמ"א יו"ד שע"ו וסי' ל"ט כי הוא מנהג קדמונים באשכנז וצרפת ואנו מבני בניהם וע' באה"ג יו"ד סימן פ"ב רשב"א והרא"ש כי אני מחזיק המסורה שלנו מחכמי אשכנז וצרפת שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן, והנה כת"ה חושש לשנות ולחזור ולהעמיד המצבות שלא להוציא לעז על הראשונים ועל היראת הרב ז"ל בענין זה מצינו הרבה כמו בסוטה (ט': ל"ב:) שלא להוציא לעז על מי המרים ושם (מ"א.) שלא להוציא לעז על ד"ת וסנהדרין (מ"ג:) כתובות (ק"ג.) נדרים (צ':) שבת (צ"ז.) וכ' תוספות סנהדרין (ח'.) לעז היינו דבר של שקר וע' ר"ה (כ"ט:) ברש"י גנאי היא שנוציא לעז על עצמינו וב"ש אה"ע יסי' כ"ה ס"ק יו"ד ופ"ת שם מוכח דוקא בגיטין או בדיני אישות חיישינן משום לעז וע' יו"ד קצ"ח ס"ק מ"ה לענין מקוה ושע"ת או"ח תרמ"ט ופ"ת יו"ד רמ"ד ס"ק ד' טו"ז או"ת תרי"ד סק"א ומג"א סי' ל"ב ס"ק מ"ת שלא להוציא לעז וע' חולין (ס"ב:) תרנגולתא דאגמא דתחילה שרוהו ואח"כ אסרוהו ולא חיישי ללעז:

והנה העמדת המצבה למרגלותיו לפי הנשמע הם נהגו כך היינו המת שוכב והציון עומד לרגליו והוא רואה וקורא שבחו ולכן לו יהי' שמקדם קדמתא הי' נוהגים היתר ועתה אסור לנו לילך בחוקותיהם דומה לזה מצינו בע"ז (י"א) תוד"ה ואיכא דומיא לזו מצבה שהי' מקריבין עלי' היתה אהובה משעשאה אמוריים חק לעכו"ם שנאה והזהיר עלי' לא תקים לך מצבה ע"ש, והנה רציתי להשיב לו על כל פרט אך עתה בעוה"ר לא אוכל וע' ש״ך יו"ד סימן רמ"ב בהתיר וחלה הוראתו אפ"ה יכול לאסור והוא מפורש יוצא מתוס' ע"ז (ז'.) ומירושלמי ומאז הי' לי בזה עם רב מפורסם בע"פ והודה לדברי אחרי שם עיניו כי הש"ך הביא דברי התוספות וחולק על הד"מ וע' שס"ג ארון שפינוהו של אבן ישבור ושל עץ ישרוף לא שייך בזה משום לא תעשון כן וכן משום קרש שזכה ולדעתי יחזור הדבר ליושנו גם המצבות אשר כבר העמידו כדי להעמיד הד"ת על חלה ויבולע המות לנצת וחיים לנו ולכל ישראל אמן:

ידידו הדו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה