אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן פח
ב"ה יום ועש"ק בשלח ט' שבט תרע"ו לפ"ק סטניסלאוב. הנני נוטה כנהר שלום אל נושך ספיר ויהלום ה״ה כבוד אהובי ידידי הרב הגדול חריף ובקי בחדרי תורה זית שופכני כש"ת מו"ה הלל נ"י שפערבער אבד"ק יאזלאוויץ כעת אבד"ק זבאראז יע"א:
בדבר השאלה מה שכתב באה"ע בסדר חליצה בסי' קס"ט ס"א ויש מחמירים שלא יהי' בהם שום מום ע"כ ועלה ונסתפק אם גם בכלל מומים שבסתר אשר לא יראו החוצה ע"כ, והנה כת"ה עיניו ראו ותעידהו כי טרדותי רבו כמו רבו והן היום לקחתי לי מועד לעיין בזה מעט. הנה במס' בכורות (מ"ג.) שם חשיב מומי אדם שפוסלין הכהנים לעבודה יש מהם לאווין ומחיל עבודה ויש מהם רק עשה ואינו מחיל עבודה ויש מהם רק מרה"ע אבל ב' הראשונים הם מה"ת ע"ש, והנה מצינו כי גם בסנהדרין מוזהרין שלא יהי' בהם מום כמו שדרשו בסנהדרין (ל"ו:) אמר רנב"י אמר קרא ונשאו אתך בדומין ע"כ. משם מוכח דהדרשה הוא מהכתוב ונשאו אתך וא"כ ממילא גם בסנהדרין הי' הלימוד מה"ת:
אבל במס' יבמות (ק"א.) מביא הש"ס דברי רב יוסף כולך יפה רעיתי וכו' ע"ש מוכח דהדרש יוצא מכולך יפה וכן כתבו תוס' ד"ה יפה כי אין סברא לפסול בע"מ מהכתוב והתיצבו שם עמך דהתם ליכא עבודה ע"כ, וכן מוכח מתוס' שנהדרין שם ד"ה אתך, ומעתה היוצא לנו מזה דפסול כהנים היא מה"ת אבל פסול מומין מסנהדרין היא מדברי קבלה מכולך יפה רעיתי וגומ' וע"ז יש להקשות עד האידנא מאן אמרה ומנין לנו קודם שה"ש וי"ל גמרא גמירי לנו ואתא שלמה אסמלה אקרא וכה"ג מצינו בכ"ד בש"ס ע' יומא (ע"א:) תענית (י"ז:), והנה נפ"מ בין מומי כהנים שהם מה"ת ובין מומי סנהדרין שהם הלל"מ ואח"כ אסמכה אקרא דמומי כהנים שהם מה"ת בספק מומין אמרי' ספיקא לתוחרא וגבי מומי סנהדרין שהם הלל"מ אמרי' ספיקא לקולא ע' פמ"ג פתיחה לאו"ח דיש סוברין כן ויש ראי' מביצה רש"י (דף י'.) ד"ה כולם כ' דגזרו חכמים על מקום שהוא דרך יציאות הטומאה ושם (ל"ח.) ד"ה בדאורייתא שהוא הלל"מ דרך יציאת המת וכו' ע"ש וע' ברכות (ל"ו.) ערלה בחו"ל מדברי סופרים ומש"ה ספיקא לקולא:
ובזה יתורץ לנו מאי דמוכח בסנהדרין (י"ז:) בביתר הי' שלשה וביבנה הי' ארבעה ר״ע ור"י ר"א ושמעון התימני דהי' שם סנהדרין ור"ע הי' אחד מהם וכן מוכח מכות (ז'.) אלו היינו בסנהדרין פירש"י בימים שהי' סנהדרין דנו ד"נ ע"כ מוכח ביבנה הי' סנהדרין אך לא דנו ד"נ ולפי"מ דכ' רש"י בכ"ד ע' שבת (ק"נ.) ובכורות (נ"ח.) דר"ע הי' קרח א"כ איך הושיבוהו בסנהדרין הא חשיב לי במומי כהנים אך לדברינו קולא ממומי כהנים הוי רק כמו דרבנן ור"י מכשיר שם (מ"ג:) אפילו בכהנים וכבר כ' הפוסקים דראוי לסמוך עליו בשעה"ד זה היא בדבר דרבנן ע' טו"ז יו"ד סוס"י רצ"ב וע' דרכי משה אה"ע סי' קכ"ז וש"ך יו"ד סוס"י רמ"ב וע' פ"ח אה"ע סי' קס"ט מס' תוה"ש, והנה במומי ביצים איכא פלוגתא בין ר"י ור"א ב"י ור' יוסי ע' בכורות (ל"ט:) לר"י נתוק וכרות הוי מומא ולראב"י ולר' יוסי לא הוי מומא דהאי איתנהו ורמב"ם פ"ז מהל' בימ"ק פסק כר' יהודה:
וכתב הכ"מ משום דמסתבר טעמי' דר' יהודה ובאמת קימ"ל בכ"ד דר' יוסי ור' יהודה הלכה כר' יוסי ע' עירובין (מ"ו:) ועוד דהו"ל מכריע ע' תוס' מו"ק (כ"ו:) ד"ה תניא ונראה לפי"מ דהובא באו"ח סי' רי"ח מג"א ס"ק ג' בשם ל"ח וע' מחהש"ק דכן משמע במהרי"ק דהאי כללא ליתא רק בדברים הנוהגים אבל הלכתא למשיחא לא וע' נוב"י סי' קכ"ט לענין אביי ורבא ג"כ הכי ומש"ה פסק הרמב"ם כר"י נגד ר"י, ולכן לענין הנוהג עתה בב"ד של חליצה הדרינן לכללא ר"י ור' יוסי הלכה כר' יוסי ובפרט דודאי נכון לדמות ב"ד של חליצה לב"ד של סנהדרין ושם רק הלל"מ דהיא כמעט בספק דיני' כדרבנן ובדרבנן אמרי' כדאי לסמוך בשעה"ד:
ועוד אם אנו באין לדקדק אח"ז א"כ נאמר כמו שמצינו בגיטין (פ"ט.) א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו וכן גבי ב"ד ע' תוס' ע"ז (כ"ג.) ד"ה ותו, ותוס' ב"ק (צ"ו.) ד"ה נחלקו התיומת וכו' דמאז ירד חולשה לעולם ע' מגילה (כ"א.) מימות ר"ג ירד חולי לעולם והי' למדין תורה מיושב ועוד מה נעשה באדם גדול כלוי סוכה (נ"ג.) ר"ש ור"ת מגילה (כ"ד:) רב יהודה הי' עיניו משונות לרש"י בכורות (מ"ד.) בר אבין ובר קיפוק דאיתהפיך כרעייהו יבמות (ק"ג.) רב כהנא ור' יוחנן ב"ק (קי"ז.) זה מסרחי' גבינה וזה פרטי' שפוותא ובסנהדרין (צ"א.) גביהה בן פסיסא ע"ש וקחשיב לי' גבי מומי כהנים ויש מה"ת ויש מפני מרה"ע, ועוד בזמנינו דנשרן שיניהם ובכורות (מ"ג:) פסיל להן מפני מרה"ע ולא ראינו מקפידין בזה כלל. מכל הלין נראה לי דרך חומרא בעלמא ובודאי ת"ח בעיר אין לו למנוע מזה רק לא יבחר לו עוד שנים או ארבעה אם ידע שיש בהם מומין גדולים הנראים לעין וגם בזה יש להקל לפי העת והזמן ותלוי בדעת הרב והחכם עיניו בראשו להבין דבר לאשורו ויעשה הכל במועצות ודעת והכל לשם שמים. זאת חזיתי לרשום עלי גליון ככל אשר הורני ד':
ובזה הנני ידידו הדור"ש באהבה המברכו בכט"ם: