אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן פו
ב"ה ג' שופטים כ"ח אב תרפה"ל סטניסלאב.
שלום רב אל כבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי כש"ת מו"ה צבי הירש נ"י לנדא אבד"ק וויטקאב יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני נכון למועדו ושאלת חכם כולו תשובה. עד"ש אי שרי למיעבד הכי ללוות הסך מאה דאלער שמונחים אצל אחד להניח להבאנק וחמשה אנשים יערבו בחת"י ע"ז למתי יאבו אנשי העיר ויחזירו להם המעות כמו שמתחלה היתה הכסף הזה מונח ע"מ לבנות הביהכנ"ס ע"כ:
והנה כת"ה כל יקר ראתה עיניו הפוסקים בזה בשו"ע או"ח סי' קנ"ג ס' ז' וסי"ג גבי מעות לצורך ביהכנ"ס ולבנותה ובא להם דבר מצוה מוציאין בה המעות עטו"ז הביא מקור דין זה מב"ב (ג':) גבי זוזי ומחתי' מאי א"ל דלמא מתרמי פדיון שבוים וגירסא אחרת דלמא מתרמי מילתא דמצוה ויהיב להו ורמב"ם אזיל לגירסא זו ומתיר לכל דבר מצוה, וי"ל מנ"ל למיזל בתר גירסת הרמב"ם דלמא הגירסא של פדיון שבוים עיקר ואין להלוות וכ"ש להוציא עטו"ז ומג"א על מצוה אחרת חוץ על פ"ש:
ונראה דמצינו במלכים (א' ז' נ"א) ויבא שלמה את קדשי דוד אביו בית ד' וכ' רש"י וי"א כך אמר שלמה רעב הי' בימי אבי שלש שנים וכו' והי' לו לבזבז הקדשות הללו להחיות בהם עניי ישראל ע"כ ובודאי דברי רש"י ממקום קדוש יהלכון מקור מקומו טהור מש"ס או מדרשים, והרי אתה רואה דאפי' ביהמ"ק דמצוה ד' לבנותו וגבו על זה אמר שלמה שהי"ל לבזבז לדבר מצוה צדקה מכ"ש מעות שגבו לביהכנ"ס לאו דוקא פד"ש דהה"ד שאר מצות וכן מצינו בירושלמי שקלים שלהי פ"ה בכנישתי' כמה ממין שקעו אבותי כאן א"ל מי לא הווין בני אינשא דילעון באורייתא וזה מוכח דגירסא דלמא מתרמי דבר מצוה ויהבי עיקר והוא גירסת הרמב"ם, ועוד יש לומר דמאי דאמרי' גבי זוזי וכו' ופירש"י לצורך ביהכנ"ס החדש ומונח ביד הגבאי וכו' ע"כ מוכח דכבר יש כל המעות עבור ביהכנ"ס לבנותה עטו"ז יו"ד ס"ס רכ"ח ד"ה מחצה כ' ויבנו ביהכנ"ס היינו כל הבנין ע"ש וגם כאן מוכח דיש בידם כל המעות לצורך הבנין ואפ"ה דמתרמי דבר מותר ללקחן מכ"ש בנידון דידן דיש הכסף עבור הבנין וכמעט לא נוכל לבנות רק מעט מזעיר בודאי מותרים הציבור ללוותם עבור טובת בני העיר שהם דלים ורקים, ועוד אני אומר דאף אחד מהימן על הסך מאה דאלער להיות נאמן על זה כב"ב (ח':) ויו"ד סי' רנ"ו אבל מ"מ אם יהי' אנשים שיתערבו כי אם יפול האחד חלילה נשארים האחרים וכהאי דאמרי' בב"מ (ק"ה.) מזלא דבי תרי עדיף וכן הכא אם רבים יערבו מיסתייע מילתא ויצליחו וישיבו הכסף לעת הצורך עד פ"א. זאת חזיתי להשיבהו ואשאר בזה:
הנני ידידו דו"ש באהבה: