אור ברסלב
אמרי דוד סימן פב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן פב

סימן פא

ב"ה ועש"ק שמות כ' טבת תרצ"א לפ"ק פה סטניסלאב. לכבוד אהובי ידידי הרב הגדול בתורה וביראת ד' טהורה כש"ת מו״ה זאב וואלף נ"י האבער דומו"ץ בעיר פאדהייעץ יע"א:

מאז השגתי מכתבו היקר שאלת חכם וזה פעמיים ושלש החילותי להשיב אמרים ולא עלתה בידי והן היום מעט חצני נערתי מטרדותי ושמתי עיני על פלפולו אולי אוכל דבר אודות השאלה. אשה ששמה מהעריסה שרה מרים ונשתקעו שמותי' גם שניהם וקראו אותה זאזיא וכשהתחילה לילך לבית העברי התחילה לחתום סהרה וכתבו שמה לבד ושם מרים נשתקע רק בהמעטריקא כתוב שרה מרים וקודם הנשואין הכריזו ג' פעמים בביהכ"נ שרה מרים ואח"כ נתגרשה מבעלה שכיב מרע וכתבו בגט שרה מרים:

והנה עשו זאת כדי לפוטרה מחליצה ומפלפל כת"ה אם הגט כשר לענין דחתמה סהרה אין להסתפק דלמא קראה שמה ע"ש שררך אגן הסהר דהיינו לבנה כסנהדרין (ל"ז.) ואב"ע פירש ג"כ הכי וכן התרגום ומדרש שיה"ש קורין לזהרא סהרה דודאי לא ע"ש הלבנה ירמוז חתימתה ורק על שם שרה חתמה ובלשון דייטש כותבין על שם שרה סהרא ורק כת"ה מסתפק ושואל כי רוב האחרונים למי שיש לה ב' שמות וא' נשתקע אין לכתבו ונידון כנשתקע אבל חידושי אנשי שם סובר דלא הוי נשתקע אם נקראת באחד מעלה גם את השני ומעט מצאתי לו חבר בס' טיב גיטין בש"נ אצל שבע כי אם לא שידוע מעריסה הי' שמה בת שבע ועכשיו קורין אותה שבע וכו' מ"מ יש לכתוב בת שבע וכו' ע"ש וגם בזה אחרונים חולקים על טי"ג מ"מ יש מסייע לחא"ם ואף שי"ל דרבים סוברים דהיא תיבה אחת כדמוכח בסנהדרין (כ"ב:) מ"מ יש סוברים דב' תיבות נינהו. ומ"מ נראה דשם בת הוי נשתקע וס"ל לטי"ג דיש לכתבו ונראה אם לא ראי' יש זכר לדברי חא"ש ממאי דאמרינן מגילה (י"ג.) דמשה רבנו הי' לו הרבה שמות ירד, גדור, חבר, יקותיאל וכו' ובגמרא מפרש טעמים ירד ע"ש שירד מן וכו' ועוד אבל במדרש ובילקוט מפרשים שאמו קראו כן ואביו כן וכן אחיו ואחותו והיינו תיכף בעת ינקיתו בשעה שנקרא משה נקרא בשמות הללו וקראו למשל משה ירד משה יקותיאל וכן כולם ומוכח מתוה"ק דעיקר שמו משה ונשתקעו כל השמות מ"מ בא עזרא בדה"י וכתבן וכן מצינו כולם מנויין בפייט בשמח"ת ומיני' מוכח כיון דהי' נקרא מאז בשני שמות אך דאח"כ נשתקעו מ"מ כיון דנשאר שם משה העלה עמו כל השמות וכן מצינו בשמואל שהיו קורין אותו פתואל וע' ילקוט יואל למה נקרא פתואל רבנן אמרין שהי' מסלסל בשערו כבתולה הזאת [ר"ל דאמרינן שלהי נזיר (ס"ו.) נזיר הי' שמואל כדברי ר' נהוראי וכו' וזה מסלסל בשערו כבתולה הזאת שהי' לו שערות גדולות שהי' נזיר עולם כשמשון] רשב"י אומר שפתה לאל בתפלתו ע"כ, היוצא לנו מזה שהי' נקרא שמואל פתואל ומ"מ נשתקע שם פתואל ונשאר שמואל והעלהו שמואל גם שם פתואל ונוכל למצוא עוד כיוצא בזה:

והנה בשם נשתקע מאימתי הוי נשתקע מוכח בשבת (ל"ו.) חצוצרתא שיפורא שיפורא חצוצרתא אמר רב חסדא משחרב ביהמ"ק וכו' מוכח דנשתקע הוי זמן מרובה וצ"ע בשלהי קינים אמר ר"י שתי קרני' לשתי חציצרות ופירשו בתוס' שם ובכ"ד דהיינו שיפורא לר"ה ובר"ה (כ"ו:) ושם ע"כ מתניתין מיירי כפשוטו שיפורא שיפורא דאי להיפך לא הוי ידענא מאי קאמר וע"כ מתניתין מיירי כמו שנקרא קודם חורבן ור' יהושע בקינים מיירי לאחר חורבן וכמו שנקרא עכשיו וחידוש הוא ושם בשבת נפ"מ לגיטי נשים ורש"י דפסיל לענין שינה שם עירו מוכח דוקא אם לא הזכיר שם של עכשיו אבל אם הזכיר שם של עכשיו ושם נשתקע כשר וכן יש גדולי המחברים סוברין כן וכנידון שלפנינו וע' ירמי' נ"א ס"ד ככה תשקע בבל ולא תקום. (ע"ז ז':) נשתקע הדבר ולא נאמר פירש"י לא יצא דבר זה מפי אדם לעולם וע' שבת (קט"ו.) שקעהו תחת הנדבך שיהי' שם לעולם אבל אם נזכר לפעמים לא נחשב נשתקע:

ונראה דשם הנכתב בהמעטריקא לא הוי שם נשתקע כיון דכתוב בספר לזכרון דוגמא לזה בקידושין (ע"ו.) אף מי שהי' מוכתב באיסטרטיא של מלך ערש"י וב"ב (ד'.) אם זיינך עלך ספרך כאן ערש"י ספר יוחסין שלך בידינו הוא וידענו שאתה עבד ובאבות פ"ב וכל מעשיך בספר נכתבים וב"מ (ע"ג:) מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר וכו' ע"ש ולא עוד אף דאם מחזיק בשם ל' יום כותבין השם שהחזיק ע' ב"ב (קס"ז:) מ"מ עתה הממשלה אינה משגיחה כלל על שם שקרא לעצמו רק על מה שכתוב בהמעטריקעל ומעתה אם היתה בגדלותה מכנות שם חדש מוכרחים היינו לכותבו בגט אולם בעת שהיתה בקטנותה קראו לה שם חדש זאזיא אף דמצינו שם כזה בירושלמי והובא בש"ך חו"מ ס"ס ס"ב וס"ס קע"ד בר זוזיא זכר מ"מ נראה דאם לא כתבו בודאי אינו מזיק דוגמת מעזא או קלין יעקב דא"צ לכתבו:

ולכן אם כתבו שרה מרים כמו בהמעטריקא בדיעבד שפיר דמי והוי שרה קיצה"ש ולא הוי כלל נשתקע דכל זה צריך להמעטריקא כל ימי חי' וקטן או קטנה הולכין לבית מדעי עממי צריך להביא מעטריקא והצייגנס יכתוב כמו בהמעטריקעל מדי שנה ואם תינשא כרוזא קרא בחיל כמו בהמעטריקא והכל שומעים אם תתגרש מוכרח לכתוב בערכאות כמו בהמעטריקא קאנצעם ירושה טערמינען ועוד ועוד לכן לא נוכל לדונם בשם נשתקע:

ונראה עוד דאם מתנדב אדם א' חפץ שיווי לביהכנ"ס והדין שרשאי לכתוב על החפץ שמו ושם אביו דהדין שמפרסמים לעושי מצוה בודאי ג"כ לא נקרא השם נשתקע דאתה אומר שמפרסמים לעושי מצוה כדי שידעו העולם ויעשו כמוהו ואיך אתה תוכל לומר נשתקע עש"ך יו"ד סי' נ"ה ס"ק י"ג דהוי תרתי דסתרי אהדדי:

ב) ובדבר השאלה שהי' הוי"ו בשם הוי' כתמונת נ' כפופה וגרר הסופר למטה רגל הנו"ן ונעשה וי"ו הנה נראה דמותר למחוק האות נו"ן שנעשה ע"י חק תוכות ולכתוב וי"ו במקומו ורק הוי שלא כסדרן והדברים עתיקים דעד כאן יש לפלפל באם רגל ה' נגע בגג ונראית כחי"ת ורמ"א בס"ס רע"ז יו"ד מתיר למחוק ולגרר הרגל וכן בסי' ל"ב ס' ל"ו באו"ח מחבר פוסל בכה"ג ואולם מג"א מביא בסי' ל"ו יש מכשירין ומעתה בהה' של שם הוי' יש להסתפק משום חשש מחיקה אולי הוא כשר כאשר עד עתה מ"מ גם בזה מסייע הנוב"י סי' ע"ח לפסוק כרמ"א וכר"י אסכנדרי למחוק ולגרר רגל ה' רק שיתחיל ממטה למעלה ע"ש אבל בנו"ן יעשה וי"ו בודאי פסול ולית מאן דמכשיר בזה ובודאי מותר למוחקו וכת"ה מביא פילפולא על דברי הש"ך יו"ד סי' רע"ו ס"ק י"ב דשם שלא נכתב לשם קדושה מותר למחקו לצורך תיקון דוקא וידוע כי גדולי הדור שפכו סוללה ובנו דיק על דברי הש"ך הלא המה פר"ח חוות יאיר מחנה אפרים פנ"י גיטין פרמ"ג או"ח סי' ל"ב ע"ז להחמיר מה שהוא מתיר ואאמו"ר הגאון זצ"ל כתב תשובה נחמדה בענין זה ומשיב דברים נכוחים ע' דבר הלכה סי' מ"א מ"ב:

ובסוכה (נ"ג:) מביא יד דוד קושיא על האי דאמרינן מי איכא דידע דשרי למכתב שם אחספא מקשים הא משה כתב שם אחספא כשהי' רוצה להעלות ארונו של יוסף וכו' וקו' זו קשה באמת דהא הכא לא שרי אלא מק"ו וזה לא שייך שם, ולי נראה דמשם אין ללמוד לפי"מ דכ' ירושלמי והובא בתוס' מו"ק (כ'.) ד"ה מה, שאין למדין מקודם מתן תורה אפילו להחמיר וכ"ש להקל דעוד לא נצטוו על מחיקת השם ואזהרתי' ואבדתם את שמם ולא תעשון כן ע' מכות (כ"ב.) ואי נימא כמו דאברהם קיים כל התורה וכו' וכיומא (כ"ו:) הרי מצינו ויקח עמרם את יוכבד דודתו ואח"כ ניתנה תורה ונתחדשה הלכה הה"ד בארונו של יוסף ולא עוד שהי' שם שבועה ובזה החזיקו כל העולם כאשר כבר הוכחתי במק"א וגרם מחיקה שעוד לא נצטוו דחי לי' שבועה ועוד בסוטה (י"ג.) לא אמרו שם שמשה כ' שם אחספא להעלות ארונו של יוסף רק אמר יוסף עלה ואם אלישע העלה הברזל ע"י עץ שהושלך שם די למשה שאמר בפה ורק רש"י סנהדרין (ק"ג:) ד"ה זה כ' כשכתב משה את השם והשליכו על נילוס וכו' בא מיכה וכו' ע"כ מרש"י מוכח דלא השליכו לתוך המים רק על נילוס וראי' דמיכה נטלו ועוד ברש"י עה"ת תשא כ' שהי' בידו שם וטס שכתב בו משה עלה שור עלה שור ומוכח שלא כתב משה שם הוי' רק עלה שור זה הי' שם ובזה די לו להעלות ארונו של יוסף ואפילו השליכו אין בזה מחיקת השם כי נמנו רק ז' שמות שאינן נמחקים וד"ל אבל דוד כ' שם הוי' ועביד ק"ו מסוטה דהי' ג"כ שם הויות הרבה וכבר הערתי מדוע לא שאל אי מותר להתרפאות בד"ת ועוד דאישתמש בתגא חלף א"ו ידע סכנתא שאני ע' שבועות (ט"ו:) ובתוס':

ועוד אמאי לא פשיט לי' ממשה ששיבר הלוחות והי' בהם כמה שמות א"ו כמנחות (צ"ט.) ביטלה זו קיומה וכן וחי בהם כיומא (ע"ח.) והה"ד הכא ובגיטין (נ"ד:) ואמאי לעבור עליו קולמוס נימא דלא כר"י ע"כ וצ"ע לעיל (כ'.) אמר ר"ח באנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן וכו' וא"כ ידע דיחיד ורבים הלכה כרבים ומה קשיא נימא דלא כר"י ועוד מצינו בשבת (ק"ד:) מאן תנא אמר ר"ח דלא כר"י הרי דגם סתם משנה דלא כר"י וי"ל דמצינו כה"ג ביצה (כ"ח.) מאן תנא משחזת אסור אמר ר"ח דלא כר"י ושם (כ"ח:) אמר ר"ח גם כן האי לישנא באנו למחלוקת ר"י ורבנן ואפ"ה פסק ר"ח כר"י הה"ד הכא קשי' להו נימא דלא כר"י דהרי מצינו כה"ג בלישנא דר"ח ואפ"ה פסק כמותו והבן:

והנה בגיטין (נ"ד:) הרי שהי' צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה וכו' רי"א מעביר עליו קולמסו ומקדשו וחכ"א אין השם מן המובחר וגם במס סופרים פ"ה הל"ג הובא ברייתא זו ושם נאמר הי' צריך לכתוב את השם וכו' ולא נתן ד' מוחקו וכותב את השם ואח"כ הביא פלוגתא דר"י וחכמים כהכא ומיני' נוכל להוכיח דר"י וחכמים מודו דיוכל למחוק שם זה עפ"י דין (ע' דבר הלכה הביא מירושלמי) ורק ר"י סבר כל הראוי לבילה היינו למוחקו כמחוק דמי ולכן אם העביר עליו קולמוס הוי שם טוב ורבנן חולקים כיון דלא מחקו ועדיין נשאר דיו של מטה אין השם מן המובחר אבל לדברי שניהם אחרי הקידוש אסור למחקו מן התורה לר"י לוקה ולרבנן איסור תורה ושבת (ק"ד:) וכתב על גבי כתב פטור אבל אסור אתיא כרבנן ואולם כל שם שנכתב שלא לשמה אף דעפ"י דין מותר למוחקו דאין בו שום קדושת השם מ"מ מטעם אחר אסור למוחקו מדרבנן מטעם מרה"ע דרואה שמוחק את השם יאמר שעובר על לאו לא תעשון כן לד' וכו' ולא מהני אמירה שמוחק שם שלא נתקדש כדמוכח בכ"ד מ"מ איכא מראית עין וגם בחדרי חדרים אסור:

ומש"ה ניחא מאי דאיחא בערכין (ו'.) עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עלי' יגוד ויגנז וכן על הכלים ועל כרעי המטה יגוד ויגנז ואסור למוחקו ואף דאין בו קדושת השם אסור משום מרה"ע אבל היכא שנחוץ למוחקו וצריך תיקון דהיינו כדי שיוכל לקרות בס"ת כדת וכהלכה מותר למוחקו ולכתוב אחר במקומו לשם קדושת השם או אפילו תיבה אחרת ויהי' בזה תיקון ס"ת לקרות בה ולברך עלי' וזה שכתב ש״ך יו"ד סימן רע"ו ס"ק י"ב שם שלא נכתב לשם קדושת השם מותר למוחקו לצורך תיקון [דאין איסור דרבנן מרה"ע בח"ח עבור צורך תיקון] דוקא אבל לגוז ולגנז אפילו שלא לצורך תיקון שרי כערכין (ו'.) וטעמא היא שלא לצורך תיקון אסור משום מרה"ע אבל לצורך תיקון דחינן איסור דרבנן מרה"ע בח"ח עבור צורך תיקון ס"ת דמצוה רבה היא דיכולים לזכות בה כמה מצות ברכות וקריאה וכמו שמצינו בשבת (קכ"ו.) תוד"ה ומדבריהן כ' מדידה דמצוה שרי ואף דהוי עובדא דחול שרינן במקום מצוה וע' טו"ז ס"ם ת"ר לא מבטלי' מצוה משום סתרי אהדדי ודוגמא לדבר עירובין (צ"ז:) רש"א אפילו בארץ עצמו שאין לך דבר משום שבות מפני כתבי הקודש והכא אם יתקן יוכל להנות תיכף מס"ת הזאת והבן. הב"ד שסידרו הגט מוכח דאינן בקיאים כלל בטיב גיטין ולו הי' כח ב"ד יפה הוי קנסינן להו דלא יהי' להם עסק בזה אבל בעוה"ר איש כל הישר בעיניו יעשה וטובה השתיקה. על שאלה הג' אין הזמן מספיק לעיין בה כעת:

אסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה