אור ברסלב
אמרי דוד סימן עט

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן עט

סימן עח

ב"ה יום ב' בהר ל' למב"י תרפ"ה לפ"ק פא סטניסלאב.

ברכת שמים מעל אל כבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג חריף ומופלג בתורה וביראה כש"ת מו"ה אלכסנדר ליפא נ"י שטראספערד דומו"ץ בק"ק קאזאווא יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני וע"ד השאלה כי עמדו עופות בכלוב ונשך א' להב' על צוארה ושהתה העוף כ"א יום וטענה והטילה ביצים מחדש וכת"ה הכשיר בעבור זה העוף, הנה יפה דן ויפה הורה וכבר העלו האחרונים דגם במשמס קועי' דמא מהני שהיית יב"ח או כ"א יום:

ובאמת ממקומו מוכרעת בש"ס חולין (נ"ח.) הני ביעי דספק טריפה משהינן להו וכו' ומשמע כל מקום דמתיליד ריעותא אפי' בצואר מהני אי הדרה וטענה ומסיק והש"כ בזכר י"ב חדש ורש"י כגון ספק דרוסה וכו' ע"ש ובש"ע יו"ד סי' נ"ז בדרוסה אפי האדים הקנה כ"ש טריפה ולא בעי רוב ואפ"ה מהני שהיית יב"ח והה"ד במסמס קועי' דמא דל"ש א' בהמה וא' עוף בכ"מ ספק מהני יב"ח או כ"א יום וטעונה ולדה כדמסיק כל שאינה יולדת בנקיבה, וכן מוכח שם (נ"ז:) שנקדר קנה שלה ועשי לה קרומין של קנה וחיתה וכו' ידחה תוך יב"ח היתה ע"כ משמע אלו הי' אחר יב"ח הי' סמוך ע"ז היכא דהי' ספק ומשמע גם בצואר, וע' רמ"א ס"ס נ"ז סעיף י"ח בשם הרשב"א, והנה ידוע דברי עי"ז יו"ד ס"ס כ"ג דכ' ב"ם חתך מקצת העור ווצא דם בידאי ניקב הושט ע"כ ומה שהק' עליו מיומא (מ"ז.) מדם הפר ולא מדם העיר דמוכח דיש דם בעור לא כטו"ז ומה שתי' ע"ז ס' יהושע ודחיתי אותו, ומ"ז הערתי מע"ז (ל"ב.) איזה עור לבוב כל שקרוע כנגד הלב יש עליו קורט דם וכו' ע"כ ומוכח ג"כ דיש דם בעור:

והנה השבו"י ח"ב סי' נ"ח תירץ בבהמה יש דם בעור ובעוף אין דם בעור ולק"מ על הטו"ז, וכד הוינא טליא הערתי גם על זה דאי נימא בעיר העוף אין דם א"כ צ"ע משבת (קכ"ח.) בשר תפל ר"ח אמר אסור לטלטלו וכו' והא איקלע ר"ח וכו' שאני בר אוזא דחזי לאומצא רש"י כשהוא חי אוכלין איתו בלא מלח (ע' קידושין (ל'.) ד"ה לא כ' בשר מעט בגחלים וכו' וכן פירש בכ"ד) ובתוד"ה דחזי לאומצא כ' מכאן לדם האברים שלא פירש מותר וכו' וכן כ' בחולין (י"ד) ד"ה ונסבין ואי אמרת דאין דם בעור של עוף א"כ איך הוכיח מכאן דדם האברים של"פ מותר דלמא לעולם אסור דקאמר דחזי לאומצא היינו העור דלית בה דם ויכולין לטלטל כל האווז ע"י העור כשבת (מ"ח) כי הוינן בי ר"נ הוי מטלטלין כנונא אגב קיטמי' אע"ג דאיכא עלי' שברי עצים:

ובהיותי מעיין בחולין (נ"ח.) אמרתי מה שאמרו כל ברי' שאין בה עצם אינו מתקיים יב"ח (עי' מד"ר דברים פ' שופטים נמלה אין חי' רק ששה חדשים) ועי' סנהדרין (ק"ח:) למשפחותיהם ולא הם ומש"כ שם עה"ג והנה אינו מתקיים היינו דנפרד ינתפרדו החלקים זה מזה ודוחקני לזה עפי"מ שהובא בפ"ח יו"ד סי' ק' סק"ג ובסי' ק"ג בשם חו"י דברי' אף שנסרח ונפגם אינה בטילה לא כרמ"א מוכרחים אנו לומר כן דאי שלימה ונפגם אסורה לאכלה ואינה בטילה ובש"ע יו"ד ס"ס פ"ד אם שהה הפרי וכו' יב"ח ובדמ"ר דבשנה מעוברת י"ג חדשים ומכ"ש כאן בג' י"ב ירחי שתא וצ"ע משבת (ל"ג:) י"ב ירחי שפא מוכח רק יב"ח, יבמות (ע"ט.) תריסר ירחי שתא ע״ש ברש״י ובע"א (ח': ל"ד:) תריסר ירחי שתא רק יב"ח ע״י יו״ד סי' קנ"ב סי' קכ"ד וס"ס קל"ה, ושם הוי תמרי דכתא רש"י שהתליעו לבתר י"ב שרי ובתוד"ה הני כ' בשם ר״ש דגרס דכרום וכו' שהרי אין דרך להניח פירות בכד ור"ה חולק ע"ש וצ"ע מדוע לא הביא מלכים א' י"ז כד הקמח לא כלתה, ולי נראה בכתובות (כ"ח:) חבית מליאה פירות עירובין (פ'.) ושל חבית ושל תמרים ביצה (ג'.) על פי חבית ובתוס' מעילה (י"ג:) מים שבכד היינו חבית ע"ש והה"ד הכא הני תמרי דכדא היינו חבית ואתי שפיר:

ב) ועל דבר הדין תורה שהי' לפניו ראיתי שהתחקה על שרשי הד"ת היטב הדק ואחרי אשר כבר באו לעמה"ש אין לנו מה להשיב ע"ז ואך דרוש וקבל שכר, והנה מש"כ כת"ה דהכא עדיפא ממשכון כיון שכבר עשה פעולתו ועדיף משטר ועכ"פ דמי למשכון וגם רמ"א מודה דאין המלוה צריך לישבע, הנה לא כן אנכי עמדי כי משכון דתפוס הוא מוחזק בדמי הלואתו וראי' דאין שביעית משמטתו כמו דאיתא בגיטין (ל"ז.) המלוה על המשכון דאין שביעית משמטתו משום דתפס לי' ערש"י אבל בעשה עיקול אצל אחר מי יימר דמשלם לי' וכה"ג כ' הש"ך חו"מ סי' ק״א סק"ג שמא יארע קלקול ולא ישלם וידוע דעניות מצוי' ער"ן נדרים (ס"ד:) בשם ירושלמי ושם (ס"ה:) שמא יעני ואין אתה יכיל לפרנסה, ובודאי לענין שביעית מה שעשה עיקול ע"י ערכאות לא הי' מועיל ומשכון עדיף מיני' ממילא הוא דומה לשטר וצריך לישבע שבהיתר לקח, ועוד נ"ל דאף דאמרי' דפטור משבועה מ"מ אפשר דחרם יוכל להטיל עליו כמו שמצינו בחו"מ סי' פ"ז ס"ו וי"א דפטור משביעה עש"ך אבל חרם יש כאן והה"ד הכא ועש"ך שם ס"ק מ"ד ועוד מטי"ז יו"ד סי' קס"ט דעכשיו רבים פורצים באיסור רבית ראוי להחמיר לחקור ולדרוש ואם יראה שאיננו ברור ישביענו וכה"ג כ' לעיל קכ"ט ס"ק כ"ד ובסי' א' ע״ש ועי' חו"מ סי' ט"ו ד' די"א דיכול הדיין להשביעו לברר האמת אף שאינו מן הדין:

ואודות אם יכול הלוה לישבע לא הרוחתי בנתן שטר ע' מהרי"א הלוי ח"א סי' פ"ז בנתן שטר על הריוח אינו נאמן לישבע שלא הי' ריוח במיגו דפרעתי דכבר כ' התומים סי' ס״ט דעל וועקסלין לא יוכל לטעון פרעתי ע"ש והה"ד, וע' באר הגולה חו"מ סי' ס"ט דממרנות יש לו דין שטר גמור ונאמנות מפורש ומ"ש כת"ה לשדות בי' נרגא דכלל הקרן עם הרבית, לא שמיע כלומר לא סבירא לי ולא דמי כלל להתם דכאן הי' בהיתר לפי דברי המלוה ונעשה מן העיסקא קרן עטו"ז יו"ד סי' קע"ז ס"ק ל"א, ומה שהבע"ד עשו פשרה ביניהם כי ילוה לו כנגדן עי' בסי' ק״ס ס"ט ב' דיעות ומי יכניס ראשו בין שני הרים (ע' או"ת טו"ז ס"ס תרצ"ח וסי' ק"ע) עש"ך יו"ד סי' ק״ס ס"ס אך לדעתי גם האוסרים היא מטעם אבק ריבית וכאן ספיקא היא דלמא דהיתרא עביד ונוכל לסמוך על הדיעה הב' והבן:

אסיים ודור"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה