אור ברסלב
אמרי דוד סימן עג

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן עג

סימן עב

ב"ה יום ה' בראשית ז"ך תשרי תרצ"ג לפ"ק סטניסלאב.

כבוד ידידי אהובי ה"ה הרה"ג חריף ובקי עורך מערכה ומתחקה כהלכה כש"ת מו"ה אברהם קארגרייך דאבד"ק לימאנאב יע"א:

יקרתו מאז הגיעני זה זמן ועידן וקצרה ידי להשיב לכת"ה דבר כאשר גליתי אזנו עד עתה ושמתי עיני על פלפולו וראיתי כי הוא מתון ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא ואולם רצונו לשמוע חו"ד לכן הנני למלאית אחריו. כת"ה הביא בתחלה חסרון בהרשאה הב' ואתא לקדמנא שלמה בן... הכהן ואח"כ נאמר ונשנית פעמים הרבה בהרשאה הב' בן שמעי' ונראה דאף דהיתא בירושלמי סוף ב"ב והובא בסמ"ע חו"מ סימן מ"ב ס"ק י"ח מלמעלה חנן ומלמטה נני בעי' דלא איפשטא אי למדין זה מזה ע"ש, אבל הכא בודאי למדין דהב"ד המה אומרים זה והמה מכירים אותו עוד מהרשאה הח' דבעל עשאו שלית וזה הוא, דמה שנאמר אח"כ שם אביו ונעשה שליח ועשה שליח בב"ד וחתמו על זה ועוד דאפילו לענין עדות אשה שמת בעלה יש סוברים להתיר ולקבל עדותו באומר יוסף הכהן ממקום פלוני מת ע' אה"ע סימן י"ז סעיף י"ח ובקוע"ג ובשליחות גט יש להקל יותר כדאמרינן בגיטין (כ"ג:) אף הנשים וכו' מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח ומייתי לה בכ"ד בש"ם הרי מה שאינו מועיל בעדות אשה במת בעלה מועיל בגיטי נשים ועוד בעדות אשה לא מצינו שיאמר אני פב"פ כמו בשלהי יבמות מעשה באדם אחד שבא להעיד לפני ר"ט וכו' העיד על המת יוחנן ברי' אר"י אבל העד לא נזכר שמו ושם אביו ועוד ביבמות (קט"ו:) אנא אנדרלונאי נהרדעא פטרית וכו' ית פלונית אנתתי ושם (חט״ז) ית פלונית אנתתי ולא נזכר שם אביהם רק בהרא"ש יש גירסא על שם אביו אך בגיטין (ל"ה.) נזכר פלונית בת פלוני אחא בר הדיא ובגיטין (ח':) בר הדיא בעי לאתויי גיטא מוכח דסגי בשם אביו לבד בשליח הו בשמו לבד ע' ברכות (נ"ו.) בר הדיא וכן ע"ז (ל'.) בר הדיא מוכח דכך שמו הי' בר הדיא והובא באה"ע סי' קכ"ט אם לא הזכיר שם אבי הבעל והאשה כשר ומקורו ממשנה גיטין (ל"ה:) ועוד בש"ע אה"ע סימן קמ"א איתא וי"א שאם העבד הוא שליח הולכה הוי ספק להחמיר ואמרינן ביבמות (ס"ב.) הכל מודים בעבד שאין לו חיים ואם הוא שליח אפילו לדידן שאנו נוהגין לכתוב הרשאה אין לכתוב רק שם העבד לבד לא פב"פ כיון שאין לו חיים וסגי רק בשמו לבד ומכ"ש הכא דכתב הכהן (וצ"ע מקידושין ע': באטי בר טובי ברמות רוחא לא שקיל גיטא דחירותא והא אמרינן דעבד אין לו חייס ואיך קראו פב"פ וי"ל דיוכל להיות דעוד אביו טובי נשתחרר בלא גט שחרור ואח"כ ילד את באטי בנו וכיון דכבר נשתחרר לענין חיים יש לו וקראו באטי בר טובי אבל מ"מ עבד הוי דאין לו גט שחרור בכתב כתקנת חכמים:

וע"ד חתימת העד אייזק הי' הזיי"ן כזה ככתב שלנו כבר הביא כת"ה מחמ"ח שהכשיר שני' מיני כתבים ול"נ דבכל גט יש שני כתבים דהיינו שעטנ"ז ג"ץ בכתב אשורית צריך לתייג ופשטיות הש"ס בשבת (ק"ה.) זיוני היינו התייגין והב"ח בסי' ל"ו באו"ח פוסל בתפילין בתייגין שלא כתבן (ע"ש דמ"ר מביא י"מ זיוני ראשו משוך) ובגט הדין דאין לתייג ולענין שבת בלא תייג אינו חייב דעוד לא נגמר האות וא"כ בגט יש"ב מיני אשורית ממש ושעטנ"ז ג"ץ בס"ת ותפילין עוד לא הוי אות ובגט כשר ומג"א ש"מ כתב ואפשר בכתיבה דקה נמי פטור כיון שהוא נלקח מכתב אשורית ע"כ והיינו כתב משיט"א שלנו ואמר דנלקח מאשורית וא"כ אם חתם העד בזיין כזה הוי ג"כ אשורית וכשר כי הוא ככתב שאנו. כותבין ונלקח מאשירית והבן:

ובדבר השמות של המתגרשת דכ' כת"ה לכתוב אסתר פיגל דמתקריא פיגל וטעמו כי פיגל נקראת בפי כל ואסתר פיגל רק בחתימה ובכתובה ובקוויטליך והמסדר כ' להיפך פיגל דמתקריא אסתר פיגל, הנה לדעתי רואה אני את דברי כת"ה נ"י והיטב אשר סידר וטעמו של המסדר לא ידענא ועוד נפל ברברבתא דידוע דברי הטו"ז בשמות גיטין דעל שם החתימה אין לכתוב דמתקרי יע' בר ליואי אה"ע סימן נ"ה הביא ראי' לטו"ז ומדוע עשה לא כטו"ז וכ' על החתימה דמתקריא, הן אמת דלי דברי הטו"ז צ"ע ומאז קשיא לי עליו והנני פירטם עוד בהוספה דידוע פסחים (נ'.) זה שמי וזה זכרי אמר הקב"ה לא כמו שאני נכתב אני נקרא וכו' ודרש לי' מקרא ע"ש הרי מוכח דבכל מקום כמו שכותבין כך קורין הותו דמי שרואה חתימתו קורא אתו כן ומדוע לא יכתבו דמתקרי ורק בשם הד' אמרי' לא כמו שאני נכתב אני נקרא ועוד בגיטין (ל"ו.) דרבנן חתמו את שמם בס' וע' ושאר סימנים דהוציאו בשו"ת וכבר הי' ידוע בחתימתן וחתמו אח"כ שטרות והי' כ"א קורא שם הרב ס' ע' ומדוע לא יכתבו דמתקרי דרבים וכן שלמים קראו להם כן דקראו חתימתן ועוד מצנו ב"ב (י"ב:) ריש מתיבתא טביומי חתים מאן חתים טביומי אנא וכו' ומצינו כמה פעמים רב טביומי בשביל שהי' ניכר ע"י חתימתו ומאן דחזי חתימתו קורא לו טביומי ומדוע לא יכתבו ע"ז דמתקרי ועוד דאמרינן ביומא (ס"ט:) ובכ"ד בש"ס ש"מ חותמו של הקב"ה אמת וכו' ע"ש ואנן אמרינן בי"ג מדות ורב חסד ואמת כי ע"י התתימה יודעים אנו דחותם אמת וקוראים אותו אמת ומדוע לא נכתבו על החתימה דמחקרי, זאת הערנו על הטו"ז זצ"ל אבל לא מפני שמדמין נעשה מעשה כגיטין (י"ט.):

ואודות היודי"ן שאין להם עוקצין השמאלי כת"ה נ"י הביא מנובי"ת הובא פ"ת שמיקל בגט במקום עיגון וכה"ג וכבר פלפלתי בזה במקום אחר והבאתי מפ"ת מנחות (כ"ט:) סי' ל"ה מסובב ומכל מקום גט שלא עשה עוקץ בצד שמאל אין להחמיר בו ולא יוציא לעז על הראשונות ע"כ ודקדקתי הרבה בזה ומוכח דמקודם לא הי' נזהרים בגט לעשות עוקץ בצד שמאל, ומש"כ בענין תמונת השי"ן מב"י או"ח סימן ל"ו עיינתי שם וכתב כעין וי"ז אותיות זי"ן אבל לא יו"ד ממש ואנחנו רואין שבגט מקילין אף שאינו כצורת אותיות אשורית ממש כס"ת ובענין התיקון מהיות טוב כיון דג"פ ונוב"י ס"ל כן למה לא נעשה כדבריהם עפ"ת סקכ"ה ס"ק ל"ב וסימן קכ"ו ס"ק מ"ח דכ' דיתנו אותו בלא תיקון ויחזור השליח ויקחנו ויתנו פעם שנית:

ובזה אסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה