אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן סח
ב״ה יום ג' חיי כ' מרחשון תרצ"א לפ"ק פה סטניסלאב.
ברכות שלום וברכה מאת אלוקי המערכה אל כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בתורה וביראת ד' טהורה החריף ובקי מתחקה על שרשי הלכה מו"ה אברהם יעקב נ"י מערזעל בק' אנטווערפען יע"א:
כתב צרוף מאת כ"ת הגיעני ושמחתי בהקשיבי משלומו והנה שמתי עיני על השאלה אודות מה שנוהגים בקהלתו גם מיראי ד' שאינן טובלין קדירות ברזל שמבשלין בהם ותבענה שפתותיהם גם ממקום שבאו לא נהגו גבן להטביל הקדירות שמבשלין בהם ובאמת בעיני הי' לזרה ונפשי יודעת מאוד כי בביתי אני מצוה להטבילן והאמת אגיד שהי' אצלי כעת ת"ח גדול וירא ד' ושאלתיו על זה והשיב ג"כ כמו כת"ה שאין טובלין וכת"ה כ' עיניו משוטטות בכל עבר ופנה אולי ימצא מקום להראות על מה אדניהם הטבעו ותרתי בלבי לעיין בזה, ולי נראה בפשיטות דבעי טבילה מע"ז (ע"ה:) במשנה להגעיל יגעיל ורש"י היינו יורות וקדירות של מתכות מגעיל ובגמרא מפרש דבעי נמי טבילה ע"כ ושם בגמרא דברים שנשתמש בהם ע"י חמין כגון היורות וקומקמסין וכו' מגעילן ומטבילן והן טהורין ויורה משמע בין גדולה ובין קטנה כשם (ע"ו) ובמו"ק (י"א:) יצמרו כדי להעלות מן היורה ובשבת (י"ז:) ולא את הצמר ליורה וע"ז (מ"ג:) שעל היורות ועל הקומקומיסין של חמה ערש"י:
היוצא לנו מזה שיורות וקדירות שמבשלין בהם בעי טבילה לדינא דתלמוד ואין חולק עליו וראיתי בפ"ת ביו"ד סי' ק"כ מביא בשם ח"א היורות הגדולות שמבשלין בהם שכר נ"ל דצריכין טבילה אע"ג דמחובר בקרקע והניח בצ"ע מפני מה אין נזהרים בהם ונראה דמצינו בתוס' ע"ז (ל"א:) ד"ה ותרווייהו דשכר שמבשלין עכו"ם לא חשיב בש"ע אף דנותנים שם שעורים כשם שהתבואה בטלה לענין שהכל הה"ד לא חשיב בישול לענין בש"ע וכן הובא בש"ע עש"ך יו"ד סי' קי"ד ואו"ח ר"ד ומזה נבין כי היורות המה גדולים ואמרינן בשבת (ל"ה.) דבור ספינה אלכסנדרי' טהורים רש"י דומיא דשק שמיטלטל מלא וריקם וזהו אם יטלטלוהו מלא ישבר ומש"ה יצא מתורת כלי ורק לטלטול שבת כ' תוס' דלית הלכתא כרבה אבל לענין טומאה שפיר נפיק מתורת כלי וממנו נקח דכלים גדולים כמו קעסלען יצאו מתירת כלים וא"צ טבילה בקונים אותם מן הנכרי או עשאם לישראל עש"ך יו"ד סי' ק"כ ס"ק כ"א והבן:
ועוד נראה דהיכא דמחובר היורה לקרקע אף דבתלוש הוי כלי מ"מ כשנתחברה לארץ בטלה ממנה תורת כלי וא"צ טבילה כמו שמצינו בתוס' סוכה (מ"ח.) ד"ה שני כ' וי"ל דפסלים הי' קבועים בסיד ולא כלים נינהו דנחשבין כגופו של מזבח והרי הם כלבינה וכו' ע"ש הרי דכלי המחובר לקרקע ונקבע שם יצאה מתורת כלי ומש"ה מקילים ביורות של שכר ושל יי"ש דלא בעי טבילה מ"מ הקדירות והיורות שמבשלין בהם בודאי בעי טבילה ואפשר לומר הטעם דמקילין בהם דשם בע"ז (ע"ה:) קוניא פליגי בה ר"א ורבינא ח"א כתחילתו וח"א כסופו ערש"י כלי חרס מצופים באבר וכתבו בתוס' היינו שמצופים באבר מבפנים אבל מחופין מבחוץ וכו' א"צ טבילה כיון דאין משתמשין דרך המתכות א"צ טבילה דכלי סעודה היינו שמשתמשין בהם ע"ש ועש"ך סימן ק"כ בשם הב"ח שמתמה על מנהג העולם שאין טובלין אפילו מחופים באבר מבפנים ע"ש ולתוס' המחופים מבפנים צריך טבילה לפי מסקנת הש"ס והנה כלים שלנו של ברזל ידוע כי הם גלעזירט מבפנים וידוע מאחרונים שמחמירין לענין בליעת איסור בקדירה דצריכין ליבון או אפילו מילא אגומרי ואולי דגם זה לא מהני דלמא פקעי והטעם דחוששין דהציפוי מבפנים היינו הגלעזירט היא של חרס:
ולכן בנידן דידן יש לומר דמבחוץ היא כמתכות ומבפנים היא של חרס ולתוס' כה"ג לא בעי טבילה ויש כאן ס"ס ספק שמא הגלעזירט היא חרס וא"צ טבילה ואת"ל שהוא ג"כ מתכות שמא הלכה כרמב"ם דטבילת כלים דרבנן ואף מדרבנן צריכין טבילה הו"ל ספק דרבנן שמא של חרם ולקולא וכה"ג כ' ש"ך יו"ד סימן ק"י בכללי ס"ס סי' ט"ז וסימן פ"ג וסימן ס"ו ע"ש ולענין בליעת איסור בכלי זה י"ל להיפך שמא היא של מתכות ומהני הגעלה ואת"ל של חרס לאחר מעל"ע הו"ל ספק דרבנן ולקולא ומצינו בדרבן בסתרי אהדדי פסקינן כדברי שניהם להקל ע' מג"א תקל"ח ס"ק א' ב' והבן זאת חזיתי ללמד זכות על העושין כן אבל לדינא נ"ל כמו שכתבתי דבעי טבילה עכ"פ בלא ברכה:
והנני ידידו דו"ש באהבה: