אור ברסלב
אמרי דוד סימן סה

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן סה

סימן סד

שלומים רבים כטל וכרביבים אל כבוד אהובי ש"ב הרב החריף ובקי מחודד ומפולפל מושלם במעלות מו״ה לוי נ״י תאומים בעיר מאסט גדול יע"א:

לתשובת יקרתו אשר הגיעני הנני ויאמנו דברי כי עתותי לא בידי המה ולמען כבודו לא אחשה ונקיטנא לי זימנא לבי דואר והלא כה דברי. ע"ד השאלה בחורבן ביהמ"ד ורוצים לתקנו להאריך ולהרחיב בו ויצטרכו לשנות מקום ארון הקודש אי יאי למעבד הכי או לא:

והנה כ"ת הביא מד"ח ח"ב סי' י"ד להתיר והביא דברי מהרמ"פ הובא מג"א ס"ס קנ"ב דרק מחובר אסור לנתוץ והטו"ז בסי' קנ"א בס"ס אוסר לעשות גומא בכותל עבור השטענדיר וא"ר מתיר וכן נ"ל להביא ראי' לא"ר. להתיר מסוכה (נ"א:) חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא וכו' ורש"י נחנו זיזין בכתלים וכו' וא"א שלא עשו גומות הרי בהתירו כה"ג וע' תמורה (כ"ג.) תוד"ה דרבי וכי מותר לאבד קדשים בידים ותי' דיש רווח בדבר ושם דרבי סבר לא עשו תקנה בקדשים וצ"ע דידוע דרבי חלמידו של ר"ש ע' שבת (קמז:) ובפסחים (צ"ח:) ס"ל לר"ש מביאין קדשים לבית הפסול כדי שלא יהי' ניתוק לרעי' אלמא עשו תקנה בקדשים ואיך פליג רבי על רבותיו ע' תוס' יבמות (קי"ז) ד"ה בית וכו' ובע"ז (כ"ג:) ד"ה אלא דאין סברא דפליג ר"ש על רבותיו:

והנה מה שחילקו בין מחובר לתלוש ע' פרמ"ג מה שהעיר מפסחים (מ"ח.) וע' מג"א קנ"ד סק"ט וכ"ת כ' מא"ז שלא נאסר מחובר מחמת תשמישי קדושה וראי' מסנהדרין (מ"ז:) קוברי' דרב שקלי עפרא לאישתא בת יומא וכו' יאות עבדין קרקע עולם אינה נאסרת וכו' מקיש קבר לעכו"ם מוישלך את עפרה על קבר וכו':

והקשו אחרונים וג"א הרגשתי מע"ז (נ"ד:) אעפ"י שאמרו המשתחוה לק"ע לא אסר חפר בה בורות וכו' אסרה ע"כ וא"כ בקבר דחפר בה אמאי לא ניליף מע"א ותאסר ונראה דבשבת (פ"ג:) למד מהאי קרא וישלך וגו' מה מת בכזית אף עכו"ם בכזית ורש"י ד"ה דרבנן כ' דכל הנך דרשות אסמכתא ושם לקולא ולחומרא לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן וכה"ג בתענית (כ"ז.) מאי חזית דמקשית לקולא אקיש לחומרא ע"ש בתוס' ומשני אסמכתא נינהו ומדרבנן ולקולא ולכן גם בקבר דמקשינן לעכו"ם לקולא מקשינן דלא נאסר במחובר אבל לחומרא בחפר בה לא מקשינן לעכו"ם:

והנה לענין מעלין בקודש ולא מורידין יש לי צ"ע בשבת (כ"א:) ב' זקנים היו בצידון א' עשה כדברי' ב״ש וא' עשה כדברי ב"ה זה נתן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה משום מעלין בקודש וכו' וביבמות (י"ד.) כי אמרינן לא תתגודדו כגון ב"ד א' בעיר א' פלג מורין כדברי ב"ש ופלג כדברי ב"ה ע"כ ומשבת מוכח דהי' ב"ד א' לא ב' בתי דינין ויש כאן לא תתגודדו ובמנחות (צ"ט.) רש"י ד"ה ויקם ל"א מעיקרא ויקם משה היינו שבתחלה פורם את היריעות וכו' אלא אחז את היריעות בידו עד שהקים כולן ע"כ וביצה (ל"ב:) האי מדורתא מלמעלה למטה שרי וכו' וע"ש ברש"י ותוס' וכן פוריא וכן חביתא ומוכח דאין זה דרך עמידה רק דרך שינוי ואיך הוקם המשכן כה"ג, והנה נחזה אנן אי שרי לשנות ארה"ק בחורבה ובמה דאמרינן קרש שזכה ליתן בצפון ינתן בצפון בירושלמי סוף הוריות ומדרש אסתר ז' פרס ומדי והובא מג"א ס' ח' ובאה"ט סי' תר"ל אין ראי' דיהי' אסור לשנות ארה"ק דמשם מוכח דמותר דרק מצפון לדרום אסור אבל בצד צפון יוכל להעמידו למעלה או למטה ואין קפידא וכן מוכח ממהר"ש שהי' מסמן מחיצות הסוכה שלא להחליף מצפון לדרום ומצינו בנדרים (ס"ב.) כיון שפרצום נעשה חול ומצינו במס' מגילה (כ"ו:) האי בי כנישתא וכו' דהוי מחית בי' מת והוי בעי כהני למיעל אתו א"ל לרבא א"ל דלי תיבותא אותביה דהו"ל כ"ע העשוי לנחת וכו' א"ל והא זימנין דמטלטלי כי מנח ס"ת עלי' וכו' אי הכי לא אפשר:

והנה תיבותא פירש"י הגביהו הארון ממקומו וכן במתניתין ביהכ"נ לוקחין תיבה היינו ארון הקודש וכן מפורש באו"ח סי' קנ"ג תיבה דהיינו היכל שמניחין בו ס"ת וכן בתענית (ט"ז.) ולמה מוציאין את התיבה כלי צנוע הי' לנו ונתבזה בעוונינו ע"ש וא"כ איך שרי להו רבא דלי תיבותא למקום אחר והא אין מורידין וכו' אלא ודאי באותו רוח שפיר דמי ולכן גם רבנן לא פירכוהו רק דזימנין דמטלטל וכו' ובאו"ח סי' צ' סעיף י"ט יקבע לו מקים לתפלתו וכ' מג"א דתוך ד' אמית חשוב קבוע וכה"ג מצינו בע"ז ואל תקרב אל פתח ביתה ד' אמות ושם (נ'.) דבתוך ד' אמות חשוב מקורבות ע"ש ברש"י ומעתה דתוך ד' אמות חשוב קבוע א"כ ארה"ק בכל צד יש לו ד' אמות ויוכלו להעמידו ובכל זה אין אני תוקע עצמי להלכה לאמור קבלו דעתי אך מראה מקום אני לך ואתם אם רצונכם להחמיר על עצמכם מה טוב, ולדינא כמ"ש:

דברי הדור"ש באהבה וצלח רכב על דבר אמת:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה