אור ברסלב
אמרי דוד סימן סד

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן סד

סימן סג

ב"ה אור ליום ד' ויקרא ער"ה ניסן תרצ"א לפ"ק סטניסלאב.

בחודש הזה ניסן. כוחו כאלונים יחסן. ה"ה כבוד אהובי ידידי הרב הה"ג החריף ובקי מתחקה על שרשי הלכה כש"ת מרה דובערל הלוי נ"י קימעל ראבד"ק קניהיניטש יע"א:

נפשי חמדה להשיב לכת"ה נ"י אולם הטרדות רבו, וכעת אולי אוכל לדבר מאוס, וראיתי כי מפלפל אודות הד"ת שהי', ע"ז אין להשיב, וכבר עבר ואין להתערב בזה, אך מה שכת"ה רוצה לדעת אם רשאים הבע"ב דעירו שנוסעים על יריד ושם קונים עופות לשחטם שם ולהביאהו הביתה ובתחילת דבריו הביא מאחרונים דאין השו"ב דשם רשאי לשחוט וכו' מעיר אחרת דיש בזה הש"ג וכו' והביא מדב"ח ח' ב' סי' ב' ביו"ד ועוד מאחרונים ועיינתי שם והביא מהרשד"ם ע"ש:

ולי תמוה ב"ב (כ"א:) האי בר מבואה דאוקי רחיא ואתי בר מבואה וקמוקי גבי' דינא הוא דמעכב עלי' דאמר פסקת לי לחיותא והביא ראי' ממצודת הדג ודחה שאני דגים דעבדא סייערא ע' רש"י דהוי כמאן דמטא לידי' וחשיב מזיקו אבל רחיא מי שבא אצלי וכו':

ויש להבין דברי הש"ס כמלא ריצת הדג וכמה אר"ה עד פרסה ע"כ היכן מצינו דטבע הבע"ח צופים ומרגישין עד פרסה אך מצינו ראינו ג"כ במו"ק (ז'.) חורי נמלים דמכירין זא"ז עד כמה עד פרסה, ערש"י ותוס' לחד פירוש אפי' איכא נהרא מכירין עד פרסה והה"ד הכא שיעורו כן, ושם ברש"י ד"ה אבל הכא וכו' וזה בא לירד אצלו לאומנותו אומר לו פסקת לחיותי ע' קידושין (כ"ח.) יורד עמו לחייו ורש"י לירד לאומנותו ובסנהדרין (פ"א.) ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו ע"כ ע' סוטה (ל"ז:) רש"י משיג גבול רעהו בא על אשתו הרי הוא השיג גבול ע"ש, ונראה לפרש דרשת ואת אשת רעהו דב"מ (נ"ט.) כד מישלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא והיינו ע"י שירד לאומנות חבירו ופסקי' לחיותי' והיינו דאין לחם לתת לאשתו ובני והתחיל הריב בינו ובין אשתו ונעשה ריחוק ביניהם וע"י שירד לאומנות חבירו הריהו כטימא אשתו ממנו:

והנה הש"ג היינו דנכנס לגבול חבירו ממש כמו בשבת (פ"ה.) גבול שגבלו ראשונים לא תסיג ערש"י שם ובסוטה (כ"ו.) תוד"ה לא ישא מעוברת ומניקת חבירו ירושלמי עליו הכתוב אומר אל תשיג גבול עולם ובשדה יתומים אל תבוא עחת"ם אה"ע ח"ב סי' קכ"ז כ' עולם כמו עולל ולא ידעתי מאי דוחקי' וע' לק' (נ':) ברש"י בסוף הדף עולל גדול מיונק וע' זבחים (קט"ז:) ודברי תרי עולמי גולאי ורש"י עולמי בחורים ובשדה יתומים היינו דאשה שדה כמו נסתפחה שדהו כתובות (ב'.) נדרים (צ"א.) ורמז על מעוברת ומניקת חבירו וממה שהבאנו מוכח הש"ג היינו שנכנס לגבול חבירו ע' (ע"ז:) היא באה בגבולי רש"י ולא כל הימנה שתהא גוזלת את הרבים או לעירו סמוך לו ועושה מלאכה כמוהו וע' ביצה (ט"ז:) יבוא ויסמיך עלי וכו' עד תחום שבת וכ"ד בש"ס דחוץ לתחום העיר אין בכלל העיר ומדותם מחוץ לעיר נדרים (נ"ו:), ומעתה נשית זאת על לבינו כי אם יבוא אחד עם עיף או עגל לשחוט בעיר אחרת נאמר כי השו"ב הזה עובר על לא תשיג וגם המביא וכה"ג אמרו רז"ל בכ"ד אין גוזרין גזרה על הציבור וכו' אי איכא גוי כול פ' ט"ד (ל"ו:) וכ"ד ועוד בחו"מ סי' שפ"ו סמ"ע ס"ק יו"ד דאם העכו"ם בא מאליו לישראל אין עונשין אותו ודוקא במהדר אחריו ע"ש וע' בכורות (כ"ז.) הילך סלע זה ותנהו לבן בתי כהן וכן בערכין (כ"ח:) אומדין כמה אדם רוצה וכו' ובתמורה ול"ב.) ברש"י דרשאי ליטול דבר מישראל חבירו כדי שיתן עולתו זאת וכו' (פמנ"ח העיר מב"ק (ק"ט) אפי' כהן במ"מ נותנה לאותו משמר ואיך יוכל כדי לתת לבן בתו כהן ונראה דרש"י פ' שופטים לבד ממכריו כ' בימי דוד שקבעו המשמורות וקודם לכן הי' חפשי ומשערין לפי הזמן מקודם דוד, אך צ"ע מתענית (כ"ז.) שעוד בימי משה הי' נשמורות קבועים ונראה לש"ס דילן לפי"מ דכ' רש"י פסחים (נ"ז.) ד"ה ולערב כ' שבכל יום הי' מחלקין אותן לאנשי בית אב וכו' וא"כ גם עתה יש לו נפ"מ אם בן בתו יקריב בבית אב שלו וירבו העורות ויגיע לו יותר ויש עוד לדבר מזה ואכ"מ) הכי נימא שעובר זקינו על לא תסיג וע' ביצה (מ'.) ר"ח ב"ח תלא בישרא בעיברא דדשא רש"י שנתנו לו טבחי העיר מבעוד יום והוא הי' בן עיר אחרת וכו' ע' מגילה (כ"ז.) ר"ח ב"ח וכל בני מתי' וכו' ושם (כ"ח.) אי רגילת דדרי' וב"מ (כ"ד:) מצא גדי שחוט בין טברי' לציפירי וכן מצא פרגיות שחוטות בין טברי' לציפורי ומוכח שמטברי' הלכו לשחוט לציפורי דטבחי ציפורי מומחים ע' ב"ק (צ"ט:) ונראה שלא חששו משום הש"ג בעיר אחרת ולפי דאחרונים החמירו ביותר ואולי הבינו כי המקום והעת גורם להחמיר בזה אבל מדינא לא אבין:

וכה"ג מצינו בש"ס יומא (ל"ט.) מעשה בא' שנטל חלקו וחלק חבירו והי' קורין אותו בן חמצן עד יום מותו והתוס' דחק להו אמאי הא הכל חוטפין ואך שחטף גם של חבירו לכן ראוי לקוראו כן אף שלא מן הדין להחמיר שלא ישלחו בעולתה ידיהם לקחת פעמים והבן:

והא דקראו לו בן חמצן היינו בן גזלן ובסוטה (מ"ז.) חזרו לקרותו בן הרצחן נראה לפי"מ דאמרי' בסנהדרין (נ"ב.) כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפי' לרשיעא בר צדיקא כמאן כי האי תנא ע' חו"מ תר"כ ואו"ח תר"ו ושם במחה"ש, היוצא לנו מזה דאנשים הנוסעים ליריד בעיר אחרת וקונים שם עופות ושוחטים שם אין להאשימם כלל והבו דלא לוסיף על החומרא שהחמירו האחרונים בזה:

ובזה אשים קנצי למילין ואסיים ודור"ש באהבה ומברכו בחג כשר ושמח:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה