אור ברסלב
אמרי דוד סימן סא

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן סא

סימן ס

ב"ה יום ב' נשא א' מ"ו למב"י תרע"א לפ"ק סטניסלאב. ברכת שמים מעל אל כבוד ידידי הרבני המופלא ירא ד' מרבים כש"ת מוה"ר דוד זוסיא נ"י בילגרייא שו"ב מומחה בק' קיצמאן יע"א:

יקרתו הגיעני ביום אתמול כי יעבור, והנה ע"ד השאלה אשר יתבאר לפנינו דבריו נאמרו בדעה ובינה והשכל וראוין למי שאמרם, וזה תוכן השאלה. הקולטום נסה לבם לבנות בית המרחץ ונתנו אותה בקיבולת לב' אנשים א' יהודי וא' אינו יהודי:

והנה במה שכתב כ"מ בענין איש יהודי יכולים למצוא עצה כי יעשה בהיתר כמו שמבואר באו"ח סי' רמ"ה ס"ג היכא דלא התנו בתחילה ובטלו השותפות ויתנו בתחילה ע"ש והיא נובע מדברי תוס' ע"ז (כ"ב.) והנה בהא דמג"א סימן רמ"ז ס"ק ח' דברבים ליכא חשדא יש לעיין כמה הם רבים עי' ש"ך יו"ד סי' קמ"א ס"ק כ"ז דגם בב' ליכא חשדא ובאמת רבים היינו שלושה כגיטין (מ"ו.) נזיר (נ"ד.) וע' תוס' חדשים טהרות פ"ז מי"א כ' לרש"י שלושה לאו רבים הם וע' ב"ב (ל"ה:) ורשב"ם מוכח דב' הם רבים וע' טו"ז או"ח סי' קס"ד ס"ק י"ד כ' דב' היינו רבים:

והנה בעיקר הדין ברבים ליכא חשדא מוכח מרמ"א ביו"ד דהוא פלוגתא וכ' בלשון י"א וע' סמ"ע ח"מ סי' ט"ז לפעמים כ' מחבר י"א אף שאין בו פלוגתא וכן כ' ס"ס כ"ו וסי' ל"ה ס"ק י' וע' מג"א רע"ח ס"ק ט' מזה, והנה כ"מ הביא להעיר דאיכא חשדא ברבים מאו"ח תקט"ז ובלבד שלא יעשנו בשורה ופסחים (י"ג.) גבאי צדקה פורטין לאחרים ולא לעצמן:

והנה יש לדחות כמש"ה הרב המגיד פ"א מהל' אישות באיסורא דרבנן כולהו אינשי לא זהירי בה ע"ש ולכן גם כאן ביו"ט ובצדקה יש לחוש לחשדא דאיסור מו"מ ביו"ט דרבנן וגם בצדקה איסור קל דנחשד להשתכר מעט ומורה היתרא היכי דקעביד בחנם כתוס' שבועות (מ"ח:) בשם ר"ת ועש"ך יו"ד סי' קי"ט ס"ק ט' וחו"מ סי' נ"ו ס"ב ושם סי' צ"ג. ול"נ להביא ראי' דשייך חשדא בשל רבים ממס' שקלים פ"ג מ"ב אין התורם נכנס לא בפרגוד תפוח ולא במנעל ולא בקמיע וכו' ושם מ"ג אין התורם תורם עד שאמר להם אתרום והם אמרו לו תרום וכו' ע"ש הרי דשם הי' רבים ואפ"ה שייך חשדא וע"ש בתויו"ט מהו חדא, ועוד ראי' משבת (כ"ג.) מפני ד' דברים אמרי' להניח פיאה בסוף שדהו וכו' ומפני החשד וכו' והא שם יעשהו הרבה אנשים דיתנו מתחלה פאה ואפ"ה אסרה תורה מפני החשד הרי תרתי:

ועוד ראי' מביצה (כ"ו.) תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים ואסרוהו חכמים מפני החשד ע"ש ובזו הראי' מצאתי בחת"ס סי' ס"ו באו"ח שקדמני וד' יודע הא תלת, וע' מג"א תרפ"ח דרבים לומדים כ"א לעצמו היינו רבים וע"ש בחת"ס ותבין, ועוד ראי' מגיטין (ס':) מערבין בבית ישן וכו' אילימא משום כבוד והא האי שיפורא וכו' אלא משום חשדא וע"ש ברש"י דיחשדו את בני החצר במטלטלין בלא עירוב והא התם רבים מהם ואפ"ה חיישי' לחשדא:

ולכן נראה לי לחלק בודאי היכי דאנחנו יכולים לתקן זה דלא יהי' חשד כלל כיון היכי דנמלך ובא לשאל לב"ד אם יעשה כן בודאי אנו מורים הלכה דברבים ג"כ איכא חשדא ולא יעשה כן אבל היכא דכבר עשוהו כמו שהביא המג"א בסי' רמ"ב דכבר הי' המנהג כן וכמו באנדרטא דאבוה דשמואל והיכא דנחוץ לנו מאד כמו ר"ג דמות צורות לבנה בר"ה (כ"ד.) אזי לא מחינן בזה והיא כמו הלכה ואין מורים כן ובזה יונח לנו מכל המקומות שהבאנו וגבי תידום איש רומי הי' כי הוא מורה בזה להיתר ואחרי כי הלכה ואין מורים כן לכן שלחו לי' דראוי לנדותו כב"מ (ל"ו:) שגגת תלמיד עולה זדון וע' ח"מ אה"ע סי' י"ג ס"ק ח' דשגגת ת"ח לאו שוגג היא ע"ש בשם ת"ה וע' יבמות (קכ"א.) דרב רצה לנדותו לרב שילא דהורה במים שאין להם סוף להיתרא אף דאי נסיב לא מפקינן מיני':

ומה שהק' בדברי ש"ס שבועות (וט"ו:) אין בנין בה"מ דוחה שבת ויו"ט הא יוכלו לבנות ע"י עכו"ם ואין שבות במקדש והביא ראי' מש"ס ב"ב (ד'.) מהורדום דלא הוי מ"ע שהזג"ר דים איתא דהוי מ"ע שהזמג"ר ממילא עבדים פטורים כמו נשים ומאי קאמר התם שאני עבדא דמחויב בחנות ע"כ הוכחתו, והנה מה שהבין דמשום דעבד חייב במצות ומש"ה מקיים בזה עשה דבנין ביה"מ זה אינו הגע עצמך דעכו"ם בודאי פטורים ממצוות עשה של בנין ביה"מ ואפ"ה אמרי' בע"ז (ב':) וכי מאחר דחזי למלכות רומי דלא אהני לה ולא מידי מ"ט עיילה ומשני אמרי אינהו סתרי לבית המקדש ואנן בנינן וע"ש בתוד"ה ואנן דמצוה עבדי בזה אותו הדור והפשט ב"ב (ד'.) היא כן דמקשי ש"ס היכי עביד עצה להורדוס לבנות ביה"מ דיהי' לו זכות בזה כמו לפרסיים הא נענש דניאל על שהשיא עצה לנבוכדנצר:

ויש להבין מה חטא דניאל באותו עצה וחטאך בצדקה פרוק ונראה היא עפ"י מה דאמרו בע"ז (נ"ג:) העכו"ם ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין (ע"ש ברש"י דאסור להורידן לבור ותמהתי על טו"ז יו"ד סי' קנ"ח שלא הביא מרש"י אלו הוכחה דאסור להוריד לבור ודלא כר"י ע"ש ותבין) וא"כ אחרי שרז"ל הזהירו ע"ז דעכו"ם לא מעלין מן הבור כדי להחיותו ויען כי לרשע הזה הי' קרוב לבוא עתו כעל גמולות ישולם לו לא הי' לדניאל לתת לו עצה להאריך ימי שלותו דזה הוי כמעלה אותו מן הבור וע"כ תמה ש"ס גם על ב"ב מדוע השיא עצה להורדוס דיהי' לו זכות זה הוי ע"כ כהעלאה מן הבור ומשני ש"ס שאני עבדא דחייב במצות כאשה ואתה מצווה להחיותו ויוכלו להעלותו מן הבור ומצוה איכא להעלותו, ובמה דאמרינן בשבועות (ט"ו:) דאין בנין ביה"מ דוחה יו"ט ולא בונין בלילה ושם בתוד"ה אין ורש"י ר"ה (ל'.) ובסוכה (מ"א.) דבנין לעתיד יבוא משוכלל ובנוי מן השמים גם ביו"ט ובלילה ע"ש, ויש לעיין מתענית (י"ז:) מ"ט מהרה יבנה המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא הכא אפשר במספר ועייל ע"ש ברש"י, ולדברי רש"י ותוס' סוכה דבנין לעתיד יוכל לבנות גם ביו"ט א"כ לגזור דלא לירבי שערו דלמא יבנה המקדש ביו"ט ולא אפשר במספר ועייל ע' שבת (צ"ד.) ותוס' שם ומגילה (ח':) ותוס' אין בין וכמו דגזרו בסוכה ביום הנף כולו אסור ולכאורה יש לתרץ כי יוכל להסתפר מנכרי כמו דכ' נקה"כ יו"ד סי' קצ"ח ומג"א סי' ש"מ וע' עוד באחרונים אך ע' בע"ז (כ"ד כולם גרים גרורים לעתיד לבוא וי"ל:

אולם הא קשי' איך אפשר כי יבנה ביה"מ ביו"ט כמש"כ רש"י הא אמרינן במס' מו"ק (ט'.) מנין שאין מערבין שמחה בשמחה שנאמר ויעש שלמה את החג וכו' ואי איתא דמערבין הו"ל למינטר עד החג ולמיעבד להכא והתם ע"ש וא"כ אי יבנה ביה"מ ביו"ט של פסח אין יכול לערב שמחה בשמחה ונכון לשמוח תיכף לא אחר כך:

ובעיקר קושייתו דיבנה ביה"מ ע"י עכו"ם בשבת ויו"ט זה אינו ולא אפשר כמו שכתבו פסקי תוס' מדות אות כ"ב עכו"ם לא הי' בונה שום דבר בהר הבית ע"כ הרי מפורש דע"י עכו"ם אי אפשר וכך מוכח מעירובין (ק"ה) וע' תוס' ב"ב (י"ד.) ד"ה שלו:

אך יש לעיין יומא (ל"ד:) פירסו סדין של בוץ ובקודש היתה בית הפרוה ושם (ל"ה.) מאי פרוה אמגושי פרש"י מכשף א' בנאה ושמו פרוה ע"כ והא לדברי תוס' לא הי' עכו"ם בונה ואין לתרץ דהי' ישראל ע' שבת (ע"ה.) ומו"ק וי"ח.) מגיש ורש"י זה עובד ע"ז ומכשף וגידופי ואולי מש"ה פירש בערוך פרוה לא כרש"י אך חפר מחילה בקודש לראות עבודת כה"ג ביוה"כ:

והנה בעיקר השאלה אי יש להתיר בקיבולת ברבים בודאי אם אפשר לתקן זה ע"י שיפייסו לבעלי מלאכות מה טוב ובאם אי אפשר יש לסמוך על החת"ס או"ח סי' ס' וסי' ס"א דהתיר ורק בחלק ששי סי' מ"ג לענין בית הכנסת החמיר עכ"ל דגדול יהי' חה"ש וגם הטעם של מג"א דעתה אין מניחים לעשות מלאכת פרהסיא ביום חגם הנה מצאנו ראינו כי לפעמים מניחים ועושים מלאכה גם הם ביום תגרי וראיתיו וע' טו"ז יו"ד סי' קי"ד ס"א בשם רש"ל היכי דיין נסך להם היתר שרי לשתות שכר עכו"ם ע"ש ותבין:

ובזה אסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה