אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן נט
ב״ה אוד ליום ו' יתרו כ"ג שבם תרפ"ג לפ"ק סטניסלאב. רב שלום וחיים מאת ד' מן השמים אל כבוד ידידי ה"ה הרב המאוה"ג חו"ש כש"ת מרה אברהם נ"י אלטיין דומו״צ דק"ק סאק לאווקא יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני והנני עט ממהר להשיבו דבר. ע"ד שאלתו אשר לא פירש באר היטב כי ב' אנשים מצאו הרוג ביער בלתי מכירו ורק מצאו בבגדיו לעגיטימאציע כי הוא פלוני אלמוני מעיר פלוני הנה על דבר לחוש לשאלה ידוע דרוב גדולי חקרי לב פסקו דלא חיישינן לשאלה ועכ"ז הניחו בצ"ע כי המח' בסי' י"ז פסק דחיישינן לשאלה ועוד יותר החמיר ב"י דאפי' כיס וארנקי וכו' נמי חיישינן לשאלה ורבים ינהו אחריו גם בזה ופה בהרוג הלז אין לנו רק הלעגיטימאציא לסמוך עליו ואם ניחוש לשאלה נפל כל הסמיכה אבל אי נימא כדמוכח בש"ס סתם כיס וארנקי לא מושלי אינשי ול"ח לשאלה א"כ מוכח דלאו דוקא אלו אלא הה"ד עוד כלים דלא חיישי' לשאלה וכן מוכח ברש"י יבמות (ק"כ:) ד"ה מנחשי וכו' כ' שאין דרך להשאילן וכן מוכח בתוד"ה וכליו ע"ש (צ') וע' תוס' ב"מ (כ"ז:) ד"ה כיס והק' הכתיב לא תנחשו וי"ל כחולין (צ"ה:) בית תינוק ואשה אעפ"י שאין ניחוש יש סימן ע' קידושין (נ"ט.) ולא מסמנא מילתא וע' הוריות (י"ב.) וע' ב"מ (קט"ז.) האי נמי כיון דמיפגמא קפדי אינשי ולא מושלי והנה בדבר שא נו שלו בודאי לא מושלי אינשי חדא דקעביד איסורא כב"מ (כ"ט:) אין השואל רשאי להשאיל וכו' ועוד דאמרי' בע"ז (ט"ו.) כיון דלאו דידי' לא מושיל להו ומעתה בכאן אמאי ניחוש לשאלה דהרוג זה שאל מהאיש אשר הי' לו זה הלעגיטימאציא בבגדיו ושאל הבגדים יתד עם זה ובאמת קשה לאמרו כיון דאין רשאי להשאיל דהי' שייך למלך ועוד דאמרי' בב"מ (ל"ת:) וחרה אפי והיו נשיכם אלמנות וגו' מלמד שנשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהן רוצים לירד לנכסיו וכו' ע"ש ברש"י, ומעתה ראינו שהאנשים אף אתרי מותם לא ניחא להו שיהיו נשותיהן אלמנות חיות ולא יוכלו להנשא ובפרט על בניהם דוה לבם כי לא ירדו לנחלתם וגם לא יאמרו קדיש כמו שמבואר באה"ע סי' י"ז ויו"ד סי' שע"ה בש"ך דהכתוב חשיב להו לקללת ד' ולכן אחרי שהממשלה תתן לחיל צבא המלחמה לכ"א בגדים ולמגיטימאציא למען ידע כי האיש הזה פב"פ נהרג במלחמה או במקום אתר איך יעלה על הדעת לומר כי שאל הבגדים ולעגיטימאציא לאיש אחר ולא יבין לשמר מבלי לתת אותם לאחר פן ימות במלחמה ולא יודע לאיש מה נעשה בו ורבצה בו כל האלה וחרה אפי וגומ', ועוד דידוע מה שאמרו בשבת (נ"ת.) הא דעביד לי' רבי' ורש"י אית לי' אימתא ולא שקיל לי' מצוארו וכו' ושם דעבדי ריש גלותא מירתתא מרבנן ע"ש הרי דעד כמה גדלה אימה ופחד מרבו שלא ליקח רושם רבו אשר יעיד עליו שהוא עבד מכ"ש אנשי התיל שיש להם פחד גדול מראשיהן ולא ישאילו הרושם אשר נתנו להם הוא הלעגיטימאציא לאיש אתר פן ידרשו ממנו להראותן להם ואין לו כי אז ענוש יענש כדת המלך ארבעים בכתפיו ובמאסר ושלשלאות ועוד ואיך נחוש לשאלה, ולבבי ידמה שבזה גם הב"י ודעימי' לא יחושו לשאלה ובכל זה אין אני רוצה לתקוע עצמי לדבר הלכה לשען ע"ז כי ראיתי באחרונים שאין סומכים ע"ז לבד רק שיש להם עוד סניפים להתיר:
אודות המקוה לדעתי לא ישנו דבר ממה שפעלו ועשו חכמי דורינו אשר היו לפנינו אחריהם ילך ובהם ידבק והדרך החדש אשר המציאו עתה לא יעלה לרצון לפני ושמעתי כי יש כמה מכשולות בזה:
וע"ד עולה לתורה אהרן יעקב ונקרא בפי כל יעקל וכתבו בגט אהרן יעקב דמתקרי יעקב כשר. זאת חזיתי להשיבו לפי מסת הפנאי:
ובזה הנני ידידו הדור"ש באהבה: