אור ברסלב
אמרי דוד סימן נז

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן נז

סימן נו

ב"ה יום ב' לסדר האזינו א' כ"ה אלול תרפ"ח סטניסלב. ברכת כוח"ט לעם סגל כן ירום הנם והדגל עם ששון שמחה וגיל ובתוכם כבוד אהובי ש"ב ה"ה הרב הגדול בתורה מופלא ומופלג שרשרת היוחסין מו"ה משה נ"י זעגיל בעיר וק"ק לאנצוט יע"א:

כתב צרוף הגיעני נכון מועדו ויען כי אחרי שבתי הביתה היו ידי מלאות עבודה לכן לא מצאתי און לי להשיבהו דבר עד עתה וגם היום דברי מועטים כי לא עת האסף עתה. והנה ע"ד מהרש"א שבת (ט"ו:) ד"ה אתי כ' מכלי זכוכית לא קשיא משום דאיכא למימר מעיקרא גזור למקדש והביא כת"ה בספרו דהקשו עליו דאין עושין כלי שרת מזכוכית כמנחות (כ"ח:) וע"ז כתבתי דכלי שרת מחרס לא עבדינן כזבחים (צ"ו.) ואפ"ה שמשו בכ"ח לבישול חטאות והה"ד נמי בזכוכית הי' יכולין לשמש בו ומש"ה גיר וע"ז כתב כת"ה דלשון מהרש"א גזור למקדש והיינו ודאי בכלי שרת ממש (פי' בסי' כ"ד מה שכתבתי בענין זה), היוצא לנו מרש"י שוטה דסכין כלי שרת היא ותוס' חולין (ג') כ' דסכין לא בעי כלי שרת ופסחים (י"ט:) שהסכין והידים טהורות ולימא אין טומאת ידים וכלים במקדש ע"כ וא"כ אפי' מיירי בסכין של שחיטה ולתוס' סכין אינו כלי שרת ונקט במקדש ולא מיירי מכלי שרת דוקא:

הערה בי, שבת (קכ"ז:) מהרש"א על תוד"ה האי דנקיט בשיבלין דאפי' בראה פני הבית פטור בהקדים והק' בספר לשון הזהב" דא"כ אף ביד ישראל פטור כה"ג מדאורייתא כמו דאמרי' בעלמא מכניסו במוץ שלה וכו' ע"כ וע"ז כתבתי ולא הבין כוונתי ואפרשו ביצה (י"ג.) מעשר שהקדימו בשיבלין שמו סיבלו לתרומ' ערש"י שבן לוי וחל עליו שם מעשר וטובלו ואיסרו באכילת עראי ובמיתה ע"ש, והנה מחמרינן בזה ב' חומרות, א' שמן הדין על שיבלין אין חל שם טבל דהא לא נגמרה מלאכתו ולא אידגן, ב' ואפילו הי' אידגן לא הי' חל עליו שם טבל כיון דלא ראה פני הבית דמוכח אפי' עודנו בשדה ואפ"ה מחמרינן על הלוי דהוי טבל כיון שיצא עליו שם מעשר אבל בעוד השיבלין ביד ישראל אין חל עליהם שם טבל ומותרים מדאורייתא אפי' אכילת קבע רק רבנן אסרו קבע אבל עראי מותר והנה תרו"ג לא חל על מע"ר שהקדימו בשבלין ולא החמירו עליו עוד חומרא ג' להפריש תרו"ג מזה ודרשי' מקרא דרק מעשר א' יקח ולא תרו"ג ומעתה אם הי' בן לוי לוקת מע"ר בשיבלין בעת אשר בעה"ב הישראל הכנים השיבלין לתוך הבית הי' הסברא נותנת לחייבו גם בתרו"ג מדרבנן דהשתא על מע"ר שלו לא מחמרינן רק חומרא א' דעוד לא נת נתמרח בכרי רק עודנו בשיבלין ואפ"ה טובל אבל פני הבית כבר ראה, ולכן כיון דחסר בשיבלין רק מלאכה אחת דיג נו נימא כמו שקובע לתרו"מ כך קובעו לתרו"ג ולכן בא המהרש"א ודייק מהקדימו בשיבלין דנוכל לומר אפי' הקדימו בתוך הבית בשיבלין מ"מ פטור מתרו"ג ואין המהרש"א מיירי בהקדים ישראל כלל והבן:

הערה ג', בשבת (קכ"ח.) תוד"ה ובשר דהמהרש"א הק' אמאי לא משני לר"ה בשר תפל מותר לר"ה מפני שהיא מאכל לסטי' ותי' דהא שיטה ולית הלכתא וכת"ה העיר אמאי לא משני ר"ה כרב ס"ל דלית לי' כל ישראל ב"מ והשבתי דתי' המהרש"א דשיטה עדיף דמצינו כמה פעמים דתלמיד חולק על רבו ובמוקצה מצינו ביצה (מ'.) דס"ל ר"ה כרב רש"י ד"ה ואי לא משום מוקצה וע"ש עוד דפריך ג"כ והא ר"ה תלמיד רב שם מוכח ג"כ דר"ה ס"ל הכי אבל בעלמא יוכל להיות דחולק על רבו ולדוגמא עי' ב"ק (ק"ו.) א"ל רמב"ח לר"נ מכדי דרב לא סבירא לך משכוני נפשך אדרב למה לך וביצה (כ"ה.) רש"י ד"ה מדברי ר"ה ור"ח ור"נ תלמידים של רב היו וע' ע"ז (ט"ז.) ר"ת בר רבא בשם רב אבל לא למכירה ואני אומר אף למכירה והי' תלמידו ופליג עליו והה"ד הכא לכן תי' מהרש"א משום שיטה:

ובזה הנני ידידו הדור"ש באהבה וברכת השנים:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה