אור ברסלב
אמרי דוד סימן נו

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן נו

סימן נה

ב"ה יום ד' במדבר ל"ה למב"י תרפ"ז סטניסלאב:

כבוד אהובי ידידי הרב החריף המופלג מו"ה דוד שלמה נ״י טויב בק"ק ראזדיל. אדמהו אכנהו ולא ידעתוהו אך מתוך כתבו ניכר כי ת"ח הוא והתחקה על שרשי הלכה היטב הדק. והנה ע"ד השאלה בשם הקדוש דהיו"ד עומדת היטב וג' אותיות ה' ו' ה' הם מחוקים היינו דקפצה הדיו מהם ומסתפק ושואל דאם יתקנו הג' אותיות יהי' שלא כסדרן ע"כ, ואת לא אבין מדוע יהי' של"כ וזה הוי ממש כסדרן דמאז נכתב היו"ד ועתה כותבין ומשלימין הו"ה והוי כסדרן ממש אך אם היינו כותבין למפרע היינו אם יכתב תחילה ה' ו' ה' למפרע וע' או"ת סימן ל"ב דתפילין צריך לכתבן כמו שכתוב בתורה והיינו כסדרן ואם שינה פסול מ"מ אם נפסלו מן האחרונות אף שהראשונות כבר נכתבו יוכל עתה להשלים האחרונות ולא עוד אפי' נפסלו שנים הראשונות ויש לו שני פרשיות כמו הם ויודע שהם נכתבו מקודם השני פרשיות האחרונות יוכל לצרפן ושפיר הוי כסדרן ע"ש יש"ח בה"ט וכן בשם הק' אף דכבר נכתב היו"ד יוכל להשלים עתה הג' אותיות והוי כסדרן ע"ס רע"ו סק"ו ובמנחות (ל':) ה"ש שזורי כל השם תולה מקצתו אינו תולה ובסי' רע"ז ביו"ד מכשיר כב"ח דיעבד בתולה מקצתו וסבר נכתב בתוך השיטה ב' אותיות ואפ"ה מכשיר דיעבד בתלה ולא פטור משום של"כ א"ו דזה הוי שפיר כסדרן עש"ך שם:

והנה בעיקר שם כסדרן כבר ידוע שאחרוים העלו דלא בעי כסדרן וכבר הוא מביא ג"כ מזה וכבר פלפלתי בזה במק"א וע' סוטה (ל"ד:) ויקרא משה להושע ב"נ יהושע ודרשו כי שם י' ה' יצליחו ויושיעו מעצת מרגלים הרי דעשה שם של"כ דכבר הי' לו ה' והוסיף יו"ד בתחילה ע' סנהדרין (ק"ז.) ואעפ"י שאין ראי' זכר לדבר איכא וע' מג"א סל"ב ס"ק נ"ז דפוסל בתפומ"ז דפום דא"א לצמצם ופסול מטעם שלא כסדרן ולא פסול בס"ת מטעם זה דשם בעי כסדרן א"ו ס"ל דלא בעינן כסדרן וע' ב"ב (י"ד:) ספר עזרה רש"י ס"ת של משה והי' קורין בו בעזרה וכו' וע' מו"ק (י"ח:) ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא וע"ש ברש"י ומעתה ראינו שהי' לפעמים צריך תיקון לתקנו ואי הי' שם צריך כסדרן הי' חלילה נפסל מלקרות בו ומוכח שקראו בו הרבה מאות שנים, והנה מטעם מחיקת השם ג"כ מותר וכאשר הביאו מזה שהאחרונים התירו כי אחרי רואה שנמחקו האותיות ואסרו לקרות בו ויהי' אסור לתקנו מטעם מחיקה וסתרי אהדדי. וע"ד שאחד מכר עבירות לב' אי חל הקנין ע"ז הנה כיוצא בזה אם מכר המצות עי' רמ"א יו"ד סימן רמ"ה אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור והיא גמרא ערוכה סוטה (כ"א) וע' מד"ר שמות נ"ב אם שלחנך חסר אמלאנו משלי וכו' רואה אדם א' להם ע"ש ואי מהני מכירה בזה הי' יכול לקבל ממנו סך מה א״ו דלא מהני וע' ב"ב (ע"ה.) מלמד שכאו"א נכוה בחופתו של חבירו:

והנה שם בסוטה אמרינן עבירה מכבה מצוה היינו מליטול שכר לעתיד ע"ש ברש"י שהעבירה כבתה זכיותיו וצ"ע בדברי הימים (ב' י"ט) כי אין וכו' משא פנים ומקח שוחד ופ"ד דאבות ומקח שוחד פירש הרמב"ם דלא יקח המצוה בשביל העבירה רק יקח שכר מצוה וישלם בעד עבירה ומצינו בחגיגה (ט"ו.) וכ"א יש לו חלק בג"ע וחלק בגיהנם זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע לא זכה נוטל גיהנם שלו ושל חבירו ובסוכה (מ"ה.) יכול לפטור את כל העולם מן הדין ושבת (פ"ה:) פלגא עלי ופלגא עלך ע"כ מזה מוכח דיכול לקבל עונות של חבירו אבל למכור עונותיו לא מהני ומצינו אצל נבוכדנצר וחטאך בצדקה פרוק ותלה לו זכות י"ב חודש אבל העון אינו נמחק ע"ש סוטה (כ"א.) ותהלים ע"ט אח לא פדה יפדה ולא מהני ולא מידי ובודאי מי שקנה עבירות כבר די בזה כי לא מאמין וגוזל ממון חבירו וראוי לקנסו, לא הייתי בביתי והפסקתי באמצע ואחר עד עתה:

אסיים ודו"ש באהבה ובקבלת התורה בשמחה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה