אור ברסלב
אמרי דוד סימן נד

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן נד

סימן נג

ב"ה מוצאי מנוחה מפ' נח ז' מרחשון תר"ץ לפ"ק סטניסלאב. לכבוד הרבני המופלג בתו"י חריף ושנון כש״ה מו״ה זאב יהושע שו"ב בעיר סטרפסין יצ״א:

יקרת מכתבו הגיעני ע"י ציר נאמן לשולחיו ביום ועש"ק העבר ואותי שאל להיות עט ממהר להשיב תשובה על שאלת כת"ה לכן הנני עתה כאשר אלקי יורני, נידון השאלה עזי וזמרת יה' כתב והוסיף עוד ו״ה מה יעשה בזה, והנה לענין קודר את השם האחרון הובא טו"ז יו"ד ס"ס רע"ו והוא ממס' סופרים פ"ה מקיים את הראשון ומעכב את האחרון ובשבת (ס"א:) הי' כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה יגוד ויגנזנו ערש"י יקוץ מקום השם ומוכח אפילו ידוע דנכתב לשם קדושת השם די שיקוץ מקום השם ויגנזנו והשאר מותר ולא בעינן שיגנז כל הכלי או כל כרעי המטה וע' מזה ערכין (ו'.) מביאו זה וערש"י מפרש דהשאר יבנה בביהכנ"ס וע' תוס' דהשם קידש נגד מקים כתיבתו ובשבת (קט"ז.) רי"א בחול קודר את האזכרות והשאר שורפן ע"כ ומוכח מאלה המקומות דשרי לקדור השם במקום צורך ואולם מצינו אנשים שעשו להכעיס כמו בסנהדרין (ק"ג:) מנשה קדר את האזכרות והרס את המזבח ע"כ וצ"ע אמאי לא חשיב את יהויקים מיד קדר כל האזכרות ושרפן באש וכו' והיא במו"ק (כ"ו.) ע"ש:

ונראה כי ענין קדירה אינו נקרא מחיקה ע' מכות (כ"ב.) אזהרה למוחק את השם כי זה דוקא במוחק ממש אבל קודר אינו מוחק רק חותכו מכאן ומניחו במקום אחר ואם אנו רוצים יכולים להביאו משם ולהניחו על מקומו שלם ויפה ולכן מצינו בשבת (ק"ד:) כי אות א' בטברי' וא' בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קרבה ואינו מחוסר מעשה (וע' זבחים (ק"ה.) מחוסר יציאה חשוב כמחוסר מעשה ע"ש וצ"ע וי"ל) וא"כ אם קודר ע"מ לתקן לא נקרא בזה מוחק ע"מ לתקן כי התיבה שהקדיר היא שלם ויפה ואולם אם חלילה להכעיס עושה כמנשה ויהויקים זה היא אביזרא דמוחק ומשחית קדשי שמים:

ומעתה יוצא לנו מזה בנידן דידן דאם קודר שם ו"ה לא הוי חלילה מוחק את השם דזה שני אותיות המה מונחים בארגז וכל אימת דבעינן מניחים אותם אצל שם י"ה והוי השם שלם כמו שהי' קודם קדירה מ"מ מביאים דר"י בן הרא"ש החמיר שלא לקדור וכן הרא"ש ונראה דגם רמ"א ס"ס ער"ה סעיף א' פוסק כוותייהו, והנה הטו״ז בס"ס רע"ו הביא כי כבר נהגו הסופרים לקדר השם שנכתב בטעות וידוע כי הטעות מצוי ודבר השכיח כי הסופר טועה בכתיבת השם ושייך שפיר לשון ונהגו עטו״ז יו"ד סי' ס"ז וכ"ד ומצינו מג"א ס"ס תר"ץ דמנהג הבנוי עפ"י הפסיקתא או ע"פ ספרים חיצוניים אמרי' מנהג עוקר הלכה וכו' ע"ש וזה שכתב הטו"ז כבר נהגו לקדור השם והוא מפורש יוצא ממס' סופרים דמותר לעשות וכן מוכח בש"ס מהמקומות שהבאתי וכן הסכימו רבים מאחרונים דמותר לקדור וגם לענין לקלוף השם ש"ך בסי' ער"ה אוסר ומג"א בסי' ל״ב מתיר, ולפי הסברא טוב יותר לקדר שם א' מלגנוז כל היריעה והוא כמו דאמרי' ביומא (פ"ה:) חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה והה"ד הכא מוטב לגנוז שם אחד מלגנוז כל היריעה עם כמה שמות וכן מצינו כה"ג תרומות ספ"ח יניח לפניו אחת על הסלע ע"ש, והנה רבים וכן שלימים מגדולי הראשונים התירו לקדור את השם וכן נהגו הסופרים ואחריהם החזיקו רבים מגדולי האחרונים ולכן ע"י נער קטן יוכלו לקדר את ו"ה ויגנוז בכלי חרם הנהוג ואנן שליחתייהו דקמאי עבדינן ופסקי' כוותייהו:

ובזה הנני ידידו דו"ש בלונ"ח:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה