אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן נג
ב"ה יום ה' לסדר שמיני כ"ג אדה"ש תרצ"ב סטניסלאב. לכבוד ידידי אהובי הרב המאור הגדול החריף המופלג בתו"י כש"ת מו״ה משה לאנגענויער נ"י דומוץ בק' מישליניץ יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני שמה תאר לפני בשרד עטו את דברי ריבות וטות אשר חלפו עברו בין ר' בעריש לעבעל התובע ובין ר' ישראל קארגער פרעזעס ועמו הגבאים ר' אברהם גאלדבלום ולוטה עוד טו"ת עם ר"ב לעבעל המה הר' א"מ לוסטיג הנשיא חדש ור"י קארגער ונלאיתי קרוא אותם ולמראה עיני אשפוט בי בתוך דברי כת"ה דבריהם וזה תוכן דברי טענותם, הר"ב קנה מקום בבית ת"ת בעז"נ בכותל מזרחית מספר 3 ולא הי' ספסלים ושלחנות שם וביקש ר"ב מנשיא שבעת הזאת הראש רי"ק להרשות לו כי הוא יעמוד שם ספסל קטן ושלחן קטן עבור אשתו ושכנתה ונרצה לו ועמדו הספסל והשלחן שתי שנים ואח"כ עשה הגבאי רא"י שלחן לכותל דרומית והסר משם השלחן של אשת ר"ב, כת"ה אמר אז לתווך ביניהם עפ"י ד"ת והגבאי אמר כי לא יציית ונתן לו רשות לילך בדיניהם וכבר עשו הוצאות מרובות ועתה הסכימו לד"ת וטענת רי"ק כי מודה שהסכים להעמיד ספסל ושלחן אבל אינו זוכר בטוב הענין וגם לא הי' בהסכמת הועד:
והנה ידוע מאו"ח סימן ק"נ וחו"מ סי' קס"ג דכופין בני העיר זא"ז לבנות ביהכנ"ם והיא מתוספתא והובא באלפס וכ"א צריך לתת לזה או לפי ממון או לפי נפשות ע"ש סי' ק"נ באה"ט ובעבור זה יש לכל אחד חלק בה ושלו הוא ויכול לאסור חלקו על חבירו וכן חלקו בתיבה ובספרים כמו דאמרינן בנדרים (מ"ח.) ושניהם אסורים בדבר של אותה העיר ואלו הן הרחבה והמרחץ וביהכנ"ס והתיבה והספרים ולפי הנראה חלקו לכ"א לפי ממונו מקום לישיבה ואפילו למשפחות ולפעמים לפי אומנותם וכמו דמצינו בסיכה (נ"א:) תניא ר"י אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא וכו' ולא הי' יושבים מעורבין זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן ע"ש ומשפחות נמי מצינו שהי' יושבים ביחד כמו דאיתא בחו"מ סימן קע"ה סעיף נ"ג רמ"א בשם המרדכי דהמוכר מקומות בבית הכנסת בני משפחתו יכולים לסלק להמוכר וכו' כגון שיושבים משפחות משפחות ולפעמים כ"א הי' לו לבדו מקום לעמוד ולישב בביהכנ"ס כמו דאמרינן בקידושין (ל"א:) לא יעמוד במקומו וביו"ד סימן ר"מ או מקום המיוחד לו להתפלל ובמו"ק (כ"ב:) ובני הכנסת נכנסין לביהכנ"ס ומשנין את מקומן ושם (כ"ג.) שני יוצא ואינו יושב במקומו וכן הוא ביו"ד סי' שצ"ג ומיירי בישיבת המקום בבהכנ"ס וכן מצינו במס' סופרים פי"ח הל"ה וכל מי שהי' לו גדול ממנו בעיר הי' עומד ממקומו והולך לפניו והי' משתחוה לו להתפלל בעדו וכו' ע"ש הרי דלכל א' הי' מקום בביהכנ"ס לישב שמה וכתב רמ"א באו"ח סי' ק"נ וסדר הישיבה כך היא הזקנים יושבים פניהם כלפי העם ושאר העם יושבים שורות פניהם כלפי הקודש ופני הזקנים ג"כ מתוספתא דמגילה היא וכן משמע מסוכה (נ"א:) שהזקנים יושבים ראשונה ואח"כ שאר העם דאמר סטיו כפול הי' רש"י לישיבת שרי ישראל ע"ש והטעם שפני הזקנים כלפי העם זהו כמו דאמרינן בסוטה (מ'.) אמר ר"י לעולם תהא אימת ציבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי היכל וע' סוף הוריות (י"ג:) ופניהם כלפי העם והובא בטו"ז יו"ד סי' רפ"ב דרבנים עומדים לפני ארון הקודש ופניהם כלפי העם בעת שדורשים הוא ג"כ מהאי טעמא מפני אימת ציבור שרי ומשמע דגם הזקנים פזר נתנו לבנין ביהכנ"ס ויש להם חלק בו כמו שאר כל אדם אך העם נשאו פנים להם ונתנו להם מקומן במזרח כדי שיהי' האיר פני המזרח וגם עתה ראינו כן ועטו"ז בשם לבוש ד"ה וסדר כ' עכשיו אין ענין לסדר זה כי קונין המקומות:
ולפי"מ שהבאנו גם אז קנו המקומות בתת כספם לבנין ביהכנ"ס וגם עתה ראינו כן שפני העיר יושבים ראשונה והנה בודאי שבעת שמכרו המקומות משו כמו שנוהגים בכ"מ שבתחלה מכרו מקומות המזרחים ואח״כ שאר המקומות וא"כ רב"ל זכו במקומו ככל משפטו וחזקתו עם שלחן או שטענדפר והילוך בטוב ואם מצר לו למי שקנה אחריו בצד דרומית מה לו לר"ב והקני' שנעשה בפני הנבררים והנשיא הוא חזק בל ינתקו מוסרותיו וראי' מערכין (כ״ז.) אחד אומר בארבעים ואחד אומר בחמשים חזר בו של חמשים ממשכנין מנכסיו עד עשר וכו' הרי דגם בדיבור פה שנעשה בפני רבים אינם יכולים לחזור ואין לומר דוקא בהקדש אמרי' כן דחמיר בכמה דברים מבהדיוט ע' קידושין (כ"ט:) אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ובשקלים פ"ד מ"ט שיד הקדש על העליונה וכו' ואינו מקבל מעותיו עד שיהי' המזבח מרצה ע"ש משא"כ במכירה זו אף דהוא ג"כ מקדישה מ"מ הא ידוע דהקדשות דידן חולין הם ע' חו"מ סמ"ע סי' צ"ה ושם מחבר רי"ב וסי' רכ"ז דכתבו הקדשות דידן חולין לצדקה או דבית הכנסת ודין חולין גמור יש לו וכן הובא במג"א סי' ש"ו ובכ"ד בפוסקים וקצוה"ח וא"כ בדיבור הי' יכולים לחזור, אולם זה אינו דגם עתה הדבר הנעשה בפני רבים קנין או מכירה אינם יכולים לחזור ערמ"א חו"מ סי' כ"ב דכל מה שמקבל לפני טובי העיר אינו יכול לחזור וע' סמ"ע ס"ק י"ב וכל שנעשה לפני ג' אינו יכול לחזור וכל דברי הקהל א"צ קנין וכן כ' רא"ש בתשו' כלל ו' וע' שבו"י ח"ב סי' קפ"א כ' ג"כ מרמ"א דהכי נוהגין ועוד דהכא בנידון דידן נתן הקונה כסף מקנתו וכתב בספר הפינקס דזה רב"ל קנה מקום פליני, ואף דאין כתוב שקנה עם העמדת שלחן או שטענדער ודרך לו שם מ"מ דבר ידוע והכי נהיגי אם קונים מקום קונים עם העמדת השטענדער ודרך שמה ע' מח' חו"מ ס"ס מ"ב לשון שרגילים בו לכתוב בשטרות וכו' הולכין אחריו ואפילו לא נכתב דנין אותו כאלו נכתב עש"ך ושם סי' ס"א וסי' ס"ז ס' ע"א וסי' שכ"ח בהג"ה וש"ך סי' קכ"ב ס"ק כ"ג וחמ"ח אה"ע ס"ס נ"ג וס"ס קי"ח שם ואין לומר בזה מנהג שאינו מצוי ואינו מנהג כטו"ז יו"ד סי' ס"ז וטו"ז או"ח תס"ז רמ"א חו"מ סי' של"א ש"ך יו"ד שמ"ב וסי' שצ"א ובכ"ד בחו"מ ואה"ע בש"ך וב"ש זה אינו דבזה מנהג קבוע בכל עיירות בונים בתי תפלה ומוכרים מקומות למושבותם סתם והכל יודעים שמוכרים עם העמדת שלחן או שטענדער ועוד הא פלאן מוכיח ג"כ כטענת רב"ל ולכן לא הי' צריך להסכמת ר"י קארגער ולהאוישויס ואומדנא דמוכח לכולם כן קנה רב"ל ובפרט כי האמת יורה דרכו ששאל לר"י קארגער והסכים ע"ז ג"כ ואני ידעתי מאז את ר' ישראל קארגער כי ת"ח הוא וירא ד' וכתורה עשה:
ומה שטוענים נגד רב"ל כי רוצים להשיב לו כסף מכירה בעד המקום אינו טענה כי מצינו כה"ג בנדרים (מ"ו.) וכופין את הנודר למכור חלקו ער"ן בשם ירושלמי רגיל להדיר ולאסור חלקו על חבירו כיפין איתו למכור חלקו בתרי זימנין מקרי רגיל ע"ש וכן הוא ביו"ד סי' רכ"ז ע"ש וא"כ זה דוקא בנודר ורגיל ופשע אבל הכא רב"ל לא פשע כלום והלך לכת"ה לד"ת וגבאי לא רצה לציית ונתן לו תשובה כי יוכל לילך בערכאות וכת"ה נ"י נתן הרמן ורשותא לילך בערכאות והיא עפ"י דתוה"ק ומאי הוי לי' לרב"ל למיעבד והלך בערכאות, והנה בחו"מ ס"ס י"ד ברמ"א כן וי"ח דאם הוצרך להוציא הוצאות לכופו ע"י ערכאות חייב לשלם לו וכן נראה לי עיקר וכו' כלקמן סי' כ"ו וכו' אין אומרים שישבע אלא צריך לברר כמה הוציא או הב"ד ישומו לו עש"ך שמגיה ״אז״ וע' אה"ע סי' נ' ס"ג כה"ג וב"ש ס"ק ורש"י ב"מ (ב'.) ד"ה שנים, ונתיה"מ הביא קושיא מתומים אמאי לא מהימן בשביעה הא כל ניזק נשבע ונוטל כסי' צ' ושפ"ח ע"ש תי', ול"נ דהא לק' שפ"ו מחלק בין גרמא בנזקין לדינא דגרמי אף שהרמ"א שם לא חילק רק בין שכיח ולא שכיח מ"מ יש חילוק בין גרמא דהיינו דלא עשה היזק בגוף הדבר ע' כאן סי' מ"ד מ"ח ס' י"ד דפוטר מהא"ט והיא מריב"ש ושם שפ"ו מביא הש"ך מריב"ש דלא חילק ע"ש וכאן נקיט האי חילוקא מש"ה גם לרמ"א אינו דומה לשאר ניזק דיהי' נאמן בשבועה כיון דגרמא רק בעי בירור גמור ולכן רב"ל מחויב לברר הוצאות שעשה בערכאות ואח"כ ישומו לו הב"ד כמה מגיע לו וישלם צד הב' וד' יברך את עמו ישראל בשלום ואז שלום על דייני ישראל אכי"ר:
ידידו הדו"ש באהבה ומברכו בחג כשר ושמח: