אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן מה
ב"ה ה' לסדר יתרו כ' שבט תרפ"ו לפ"ק סטניסלאב. שוכט"ס לכבוד אהובי ידידי הרה"ג חריף ובקי משנתו רב ונקי חכם ושלם כש"ת מו"ה שלמה קליינהענדלער אבד"ק זבארוב יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני וצר לי מאד כי הכביד עלי עבטיט להשמיע במרום קולו ולכונן עטי על יתר להוגה דעות ולהגיד דבר חוק ומשפט בנידון זה ואולם לא אוכל להשיב פניו ריקם מלפני ומוכרח אנכי להגיד ואף כי הוא אצלי דבר שפתים אך למותר, והנה שמתי עיני בדברי חת"ס או"ח סימן י"ב העיר על דברי הרמב"ם מר"ה (ב':) לא צריכה דאימני עלי' מאדר מלך והק' הא ירושה הוא לו ואמאי בעי דלימני עלי', ולדידי ל"ק הא אמרי' בהוריות (י"א:) דרק בזמן ששלום הוא ובניו וגו' ורש"י ד"ה ירושה וכן הוא בזמן שהוא שלום ע"כ משמע במחלוקות אינו ירושה ומש"ה בעי רוב מנין ומשיחה ובפרט דיש למלך בנים הרבה ורוצים בצעיר יוכלו לבחור ע"ש בהוריות (י"א) דלפעמים מוקמי' זוטרי מקמי קשישי:
ובהיותי בזה ראיתי לציין מה שקשיא לי בכתובות (ק"ג:) גמליאל בני נשיא ואמר לוי צריכא למימר הא קרא כ' ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ע"כ, ומאי קשי' לי' הא אדוניהו הי' גדול משלמה ואפ"ה מלך שלמה ויהואחז קטן מיהויקים ע"ש בהוריות ומלך יהואחז, ועוד דמסיק יהורם ממלא מקום אבותיו הי' וצ"ע טובא דבפסוק נאמר כי עשה הרע בעיני ד' ויהושפט צדיק גמור והושיב שופטים בארץ והמכתב מאליהו ליהורם יוכיח שהי' בלתי צדק וכן צ"ע בהוריות שם (ח':) יהואחז ממלא מקום אבותיו ובמלכים (ב') נאמר עליו ויעש הרע בעיני ד' ויאשיהו צדיק גמור הוא וממאי דאמר יהויקים לאו ממלא מקום אבותיו מוכח דיהואחז ממלא הי' וצ"ע, ור"ש ד"ה יורם וכו' הרגיש בזה ומתרץ דאח"כ החמיץ כר"ה (ג':) הא תינח לרבא ברכות (כ"ט.) צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר בי' אבל לאביי דס"ל גמירי שם טבא לא הוי בישא קשיא, ועוד דהא יהואחז לא מלך רק ג' חדשים וקודם הי' צדיק ותוך ג' חדשים נעשה רשע בתמי'. ובאמת דברי אביי צ"ע דאמר גמירי שם טבא לא הוי בישא מקידושין (מ':) רשב"י אפילו צדיק בכל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, הרי דגם צדיק מעיקרו יוכל להיות דנעשה רע וע' בתוס' יבמות (ק"ט:) ד"ה מהו כ' אבל שהי' טוב מתחילה ודאי אין שום חטא בא ע״י וע' פ"ת שם אדם טוב מעיקרו לא יהפך לרע וכו' כאביי, וצ"ע שלא זכרו מברכות פלוגתא דאביי ורבא:
והנה החת"ס כ' בכתר תורה אין בניו קודמין והביא ראי' האחרונה ממדרש דבני משה לא עמדו תחתיו אף דהיו ראוים א"ו בכתר תורה לא מהני וידוע באבות דר"נ פי"ז אמרו דלא היו ראוים מ"מ לדברי החת"ס תהי' מטעם כתר תורה לא זכו בני משה מ"מ הי"ל לזכות מטעם מלך דמשה מלך הי' כזבחים (ק"ב.) יבמה מלך ואין לומר דהי' מציפורה ולא הוי מקרב אחיך הא הנוב"י וחת"ס כתבו במלך בני לא שייך בזה הלא ע"כ שלא היו ראוים לא לכתר מלך ולא לכתר תורה, וגם חוץ לזה אין לבנות הלכה פסוקה ממדרש וכבר דברנו מזה במק"א:
אבל פשטיות דברי הרמב"ם הובא ברמ"א יו"ד ס"ס רמ"ה מוכח באמת דרב יש לו חזקה ובניו יורשים גדולתו וע' בהוריות (י"ג:) נהי דאהני לך קמרא דאביך ע' תוס' במכות (ד' ) ד"ה בניהו וברש"י שם דגם אביו הי' אב"ד וירש גדולתו וכן אבוה דשמואל הי' ראש בנהרדעי ע' ביצה וט'. ויבמות קט"ו:) וגם שמואל אחריו ע' נדרים (נ':) שמואל רבך וכו' ע"ז (נ"ח.) בנהרדעי ואסר שמואל ב"ב (י"ב:) דטביומי דהוא מר בר"א מלך תחת אביו במתא מחסיא ובמגילה (כ"ח.) גבי רבי בנך מה יהי' רועי בהמות ובע"ז (ד'.) אמר ר"ל ביאו ונחזיק טובה לאבותינו וכו' שלא באו לעולם וילקוט תהלים תתע"ה אלו הי' אברהם קיים וכן יעקב וכן כולם ויעקב אמר ל נעשיתי שר וחשוב רק כיומא (כ"ח:) מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו והיינו כתר תורה דיורש הבן כתרו ונעשה ראש:
והנה בב"ב (י"ב:) אימנו רבנן לאותבי' מר בר אחא מדפתי ומה ראה על ככה ולא נימא על מר בר"א דהי' בן רב אשי דמלך במתא מחסיא ולי המלוכה מקדם וי"ל דאחר רב אשי נתמנה הונא בן נתן כמו"ק (כ"ח.) קדחקי ריגלי דבר נתן ויוכל להיות דמר בר"א קטן הי' באותו שעה ומש"ה ישב הונא בן נתן בראש ע' גיטין (נ"ט.) ואיתא באו"ח ס"ס נ"ג בהי' בניו קטנים ומינו אחר תחתיו הואיל ואידחי אידחי ע"ש ולכן מתחילה אימנו על רב אחא דסברי הואיל ואידחי אידחי ולבסוף אימנו עליו ונתנו לו גם עתה דין קדימה:
ובמה שהביא החת"ס בשם הרמ"ע בנשיאות מהלל ואילך הי' רק מטעם כתר מלכות צ"ע דשם בהוריות מוכח דהנשיא הי' מוכרח להשיב בכ"מ שישאלו אפילו בעוקצים ואי לא מצי למיהדר רשות להעבירו מנשיאתו ע״י ואי מטעם כתר מלכות לא נפ"מ מזה אם מחויב להשיב בד"ת לכל אדם. ודוד יוכיח ברכות (ג'.) שכל מה שאני עושה אני מייעץ במפיבושת רבי ועירה היאורי ג"כ יוכיח כי הי' רבו של דוד ע' מו"ק (ט"ז:) וכן אחיתופל ואף שהיו גדולים בתורה ממנו הוא מלך עליהם, וכן מוכח מברכות (כ"ז:) כנ"ל דהנשיא הי' חכם ויוכל להשיב לכל שואל ומזה נראה שזוכה לנשיאות מכתר תורה לא מטעם כהר מלכות. ומעתה נוכל לומר על עם ד' כדברי הלל בפסחים (ס"ו.) אם אינם נביאים בני נביאים הם ופוק חזי מאי עמא דבר כי מאז ומקדם המה מחזיקים להשיב עטרה ליושנה ולהושיב הבנים על כסא אבותם הרבנים ואף אם ראשם לאב לא יגיעו וגדולה חזקה ומנהג ישראל תורה הוא והייתי מפלפל בדברי כת"ה אך דמיתי בדעתי שלא להשיב ע"ז כמו מראשית כזאת הודעתי ובין כך נאבד ממני מכתבו:
ב) ובדבר שאלתו אודות הבנין נגד ביהכנ"ס מה שמבואר בשם הראשונים שצריך להרחיק עד שמונה אמות וכת"ה בראותו צרת נפשו כי אין איש מאנשי הבע"ב שם על לבו בדבר הזה לכן פעל ועשה השוואה עם הבונה על ערך ז' אמות ומביא מנובי"ת סי' ט"ז הובא שע"ת סי' ק"נ. ועיינתי בתשו' שם דכתב דבר זה שחידוש האגודה הוא מדעתו ולא מצאנו דבר זה בהרי"ף והרמב"ם ורא"ש ומביא דברי רשב"א הוא באה"ג חו"מ סימן קנ"ד סעיף כ"א דאפילו מאפיל דכל שיעורי חכמים כך היא וכו' ע"ש:
ולי נראה דדבר זה דביהכנ"ס צריך הרחקה ח' אמות ויותר מז' הוא מפורש בגמרא וכל הפוסקים יודו לזה ואף הרשב"א ז"ל דידוע דרשת חז"ל ב"ק (ל"ז:) שור רעהו ולא שור של הקדש ומגילה (כ"ט.) ואהי' להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ויחזקאל מ"ג ח' בחתם פי אל ספי וגו' וטמאו את שם קדשי ע"כ הרי דהקב"ה הקפיד כי ירחיקו בנין האנשים מבית המקדש ובאו"ח סי' תר"ו סעיף א' ואם הוא רבו צריך לילך כמה פעמים עד שיתפייס וכ' הטו"ז דמ"מ כתב דהרמב"ם למד דין זה מרב ורש"י פירש רב הי' מחמיר על עצמו אבל רמב"ם פירש רב שאני דר"ח הי' רבו של רב והטו"ז הקשה עליו ופירש דרמב"ם וטור למדו מאר"י ב"ח המבקש מטו מחבירו וכו' משמע דוקא בחבירו אבל ברבו לא עד שיפייסו אף אנו נאמר ב"ב (כ"ב.) מי שהי' כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אלא א"כ הרחיק ממנו ארבע אמות וכן בחלונות וע' חו"מ סי' קנ"ד מי שהי' כותלו וכו' ובא חבירו וכו' ממילא מזה נשמע דוקא בחבירו ירחיק ד' אמות אבל נגד בית ד' צריך שיעור יותר:
ומעתה צריכין אנו לידע כמה שיעור הרחקה ונאמר לפי"מ שמצינו בש"ם ב"ק (כ"ה.) ובכ"ד הלא תכלם שבעת ימים ק״ו לשכינה י"ד יום ע"כ ומזה נוכל לומר כי צריך להרחיק ח' אמות מחלונות ומכותלי ביהכנ"ס וע' רמב"ן ור"ן מגילה דקדושת ביהכנ"ס (והה"ד ביהמ"ד פרמ"ג) דרבנן וע' ב"י כאן דביהכנ"ס הוי ספק אי קדוש כעזרה או כהיכל דמי ומ"מ כיון דהנובי"ת כתב דבין ד' וח' יכריעו חכמי העיר בזה לכן אין תפיסה על כת"ה אשר עשה השוואה על הרחקת ז' אמות, ואני תמה על ראשי העיר כי עמדו מרחוק ואין נודד כנף וגם תמה על כת"ה לפי דברת הנובי"ת יכריעו חכמי העיר מדוע גם הוא לא נמלך עמהם, ונראה כי באו"ח סי' רכ"ד כ' הרואה חכמי ישראל מברך אשר חלק מחכמתו ליראיו, ויש לעיין אי דוקא רואה חכמים הרבה מברך אבל רואה חכם אחד אין מברך או אפי' על א' מברך, ופשיטנא לי מברכות (נ"ח:) ר"פ ור"ה ברי' דר"י הוי קאזלי באורחא פגעי בר"ח ברי' דר"א א"ל בהדי דחזינך ברכינן עליך וכו' ברוך שחלק מחכמתו וכו' הרי דאפי' על א' מברכינן והה"ד הכא אפי' חכם אחד שפיר דמי לפי הנובי"ת. זאת חזיתי להשיבהו כפי מסת הפנאי:
ובזה הנני דו"ש באהבה: