אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן מג
ב"ה ב' לסדר תשא ט"ו אדה"ר תרפ"ט לפ"ק פה סטניסלאב. הנני נוטה כנהר שלום אל כבוד ידידי ה"ה הרב הגדול חריף ובקי מופלא ומופלג בתורה כש"ת מו"ה זלמן ראזענבערג נ"י אבד"ק קריפטש יע"א:
בשבוע העבר כתבו היקר בא אלי תוכו רצוף שאלת חכם ולפי הנראה ע"י השלג והכפור אשר נהייתה בארץ גדר דרכי ונתיבותי בגזית והפאסט התנהגה בכבדות ואחרה פעמי רגלי' לבוא ויותר משבועות שתים התעכב אגרתו. ע"ד השאלה בקצב ששחט שלשה כבשים ונטרף כבש א' ומכר הבשר לכמה בע"ב ונמצא כמה חתיכות מכבש הטריפה והי' רוב מבשר הכשר, וכת"ה מפלפל בזה עד כמה צריך להעבירו ועד כמה כובד איסורו שעשה:
והנה הדין בש"ע יו"ד קי"ט המוכר דברים אסורים וכו' ומקורו מסנהדרין (כ"ה.) האי טבחא דאישתכת דנפקי טריפתא מתחת ידי' שמתי' ר"נ ועברי' אזיל רבי מזיי' וטופרי' סבר ר"נ לאכשורי' א"ל רבא דלמא אערומי קמערים וכו' עד שילך למקום שאין מכירין ויחזיר אבידה וכו' או שיוציא טרפה וכו' בדבר חשוב משלו ע"כ:
וראיתי לדייק בכאן גבי איש רבי שערות הוי ניוול וביבמות (מ"ח.) אמר ר"ע נאמר עשיי' בראש ונאמר עשיי' בצפרנים מה להלן ניוול (היינו גילוח הראש) וכמו שאמרו בנזיר (כ"ח:) אי אפשי באשה תגלחת ופירש"י שם דזה הוי ניוול, הרי באשה גילוח הראש הוי ניוול ובאיש הוא להיפך רבי שערות הוי ניוול וגילוח יופי עמו"ק (י"ד.) והנה האי דרבי' חזיי' בודאי נוכל לומר דערומי קמערים דלא הוי תשובת המשקל לענין חימוד ממון ע' יומא (פ"ו:) היכא דמי בעל תשובה וכו' מחוי ר"י באותו פרק באותו אשה באותו מקום ע"ש ברש"י מוכח שיהי' התשובה במשקל במקום העבירה שמה התשובה ולכן כאן בטבת שמכר דברים אסורים להרויח ממון בעינן שיעשה התשובה בממונו או יחזיר אבידה וכו' או לגלות שמצא טריפה משלו בדבר חשוב:
אולם הא קשיא שם ביומא בעי שיבוא דבר עבירה לידו פעם ראשונה ושני' והכא לפי הנראה סגיא בחדא או ישוב אבידה או לגלות טריפתו, ונראה דאמרי ז"ל ברכות (נ"ו.) אמר מר גלות מכפרת ע' סנהדרין (ל"ז:) ולחד מכפרת עכ"פ מחצה וע' קידושין (מ'.) ילך למקום שאין מכירין וכו' עתו"ס שם טורח הדרך ואכסנאות יפעל עליו ומשבר את יצרו ובזה אם עוד יחזיר אבידה או טריפה מתחת ידו והרי כאן שנים:
ובהא דאמרי' דמעבירין אותו צ"ע דאמרי' בבכורות (כ"ט:) במשנה החשוד למכור תרומה לשם חולין אין לוקחין ממנו אפי' מים ומלח, דברי ר"י רש"א כל שיש בו זיקת תרומה אין לוקחין וכו' ובע"ז (מ':) על משנה וכן לתרומה מפרש ר"ש וכן לכהן החשוד למכור תרומה לשם חולין לפניו הוא דאסור אבל מן האוצר מותר שמעי בי' רבנן ומפסידו מנאי ע"כ, ויש לעיין אם פליגי ר"י ור"ש על משנה ע"ז או לא דהכא בבכורות אסר ר"י אפי' מים ומלח ור"ש אוסר עכ"פ כל שיש בו זיקת תרומה ובע"ז מתירין לקנות אצלו חולין גמורים מן האוצר ולא גזרינן שמא יקנה אצלו בבית ומה דשמתי' ר"נ ולא נגדי' משים דחמירי עבדי' לי' כפסחים (נ"ב) והיא מכ"ד דברים שמנדין מליהם כיו"ד סי' של"ד סמ"ג ע"ש דחשוב י"ז המכשיל את העור היינו בגורם שחבירו יעשה איסור על ידו ע' מו"ק (י"ז. וע"ז ו'.) י"ט טבח שיצתה טרפה מתחת ידו ע"כ:,
ולכאורה שני אלה כחדא הם דגם טבח שמוציא טריפה מתחת ידו מכשיל רבים בזה ועיבר על לפני עור שיאכלו טריפות על ידו. ונוכל לומר דאעפ"י שטריפה זו מבטלה ברובה ויוכל להיות שאחרים שיאכלוהו לא יעברו על איסור שכבר נתבטל ברובא מ"מ הטבח הזה בכל ענין שהוציא טריפה מתח"י אפי' בטלוה ברובא מ"מ משמתינן ומעבירין אותו וטעמא רבא איכא הא עביד איסור על אין מבטלין איסור לכתחילה אפילו היא רק מדרבנן הא עבר על כמה אסורי דרבנן דבטל והדר וביטל אין קץ הובא בשם משל"מ בהל' לוה דב' איסורי דרבנן הוי כדאורייתא אפילו לא עבר רק איסור אחד דרבנן מ"מ משמתינן ומעבירין אותו, ועוד מי יימר דהביטול הוי כדין ולא הי' מכירין את האיסור ועוד מי יימר דביטל הרגלים והכבד והראש לכן אף דמצינו בלוקח אחד שביטל הבשר ברוב לא מהימן על השאר וגם בביטול גמור עבר על לפני עור דכמה אנשים אלו הי' יודעים לא הוי אוכלים לי' ובאמת אסור למי שנתבטל בשבילו ואפילו באיסור דרבנן שייך לפני עור ע' תוס' עבודה זרה (כ"ב ע"א):
והנה אף שמצינו כמה פוסקים שצידדו דאין העברה רק באיסור דאורייתא לא בדרבנן והובא כן בשם מהר"י מינץ ז"ל בתשובה מ"מ מן מחבר סי' קי"ט סט"ז מוכח אפילו בדרבנן יש העברה כגון שחתך הסירכות מסלקין אותו ע"כ, ובדיקות הריאה הוא רק בדרבנן ע' ש"ך יו"ד סי' ל"ט ס"ק ג', וכן נראה לי להביא ראי' לזה ממה שאמרו חכמים בע"ז (ל"ט:) ת"ר אין לוקחים ימ"ח בסורי' וכו' מורייס וכו' חלב וכו' גבינה אלא מן המומחה ערש"י שהחניונים שבסוריא חשידי דלא קפדי אלפני עור לא תתן מכשול ומזבני לישראל וכי' ובש"ך יו"ד סי' קי"ח הוכיח במישור דחלב גבינה מוריים היא רק איסורי דרבנן ע"ש הרי שחכמים אסרו מליקח מהם מהחנוונים אלה המינים והעבירו אותן בצוותם שישראל לא יקנה הרי מפורש יוצא ב' דברים א' בדרבנן שייך ג"כ לפני עור כתוס' שם והב' דגם בחשוד על איסורי דרבנן מעבירין אותו והבן. ומעתה יפה עשה כת"ה אשר העביר את הטבח והשאר בזה נלך בעקבות רש"ל וכפי שהובא בטו"ז שם סי' קי"ט ס"ק ט"ז והכל לפי ראות עיני המורה בזה והכל לשם שמים:
ובזה הנני ידידו הדו"ש באהבה: