אור ברסלב
אמרי דוד סימן לח

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן לח

סימן לז

נשאלתי מה שאמרו ז"ל רוב בנים דומין לאחי האם ב"ב (ק"י.) מה יהי' הדין בזה דרוצה לשדך את בנו עם בתולה שיש לה שני אחים אחד חכם ואחד רשע, והשבתי שיש לדון בזה מה שאמרו שם אמ"ר הנושא אשה צריך לבדוק באתי' ולמדו מאחות נחשון איזה בדיקה היא רק לכתחילה או דלמא אפילו בדיעבד ונפ"מ אי יכול להתיר הקשר עי"ז ונראה כי צריך רק לכתחילה עתו"ס מגילה (ט"ז:) ד"ה צריך כ' לכתחילה ורש"י ברכות (ט"ו.) כ' ג"כ הכי וכבר הוכחתי במק"א והבאתי מכ"מ בש"ס ומג"א סי' ל"ב וכן יש לדון על לשון הגמרא דומין לאחי האם אי הפשט ברוחני או בגשמי:

והנה מצינו בסנהדרין (ל"ו:) אתך בדומין לך להוי ע"כ ושם מוכח דקאי על רוחני ושיהיו מיוחסין בלא פגם משפחה ובע"ז (ו'.) אמר קרא אתך בדומין לך ע"כ מוכח דלשון דומה היינו בגשמי ע"ש (ושם ודלמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו ורש"י תמים פי' עניו ושפל רוח ע"כ ומנ"ל הא, ונראה ע' שבת (ק"כ) רש"י חסיד מוותר משלו וע' ב"מ (פ"ג.) וארחות צדיקים תשמור מוכח דגם צדיק מוותר משלו וא"כ חסיד וצדיק הם במדריגה אחת ובע"ז (כ':) ענוה גדולה מכולן לריב"ל וכיון דכתיב נח איש צדיק והיינו דהגיע למעלות החסידות מדרגה הגבוה אמר דהי' עוד תמיט היינו המדריגה היותר גבוה וזה עניו ושפל רוח דאחר החסידות אין מעלה רק ענוה ומה דצ"ע דהש"ס דלמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו והיא כלשון מסתפק ובאמת זה הפשט הפשיט וכן משמע בעירובין (י"ח:) מקצת שבחו של אדם בפניו ראיתי צדיק וכולו שלא בפניו נח איש צדיק תמים ונראה דמצינו בכ"מ בש"ם דלמא ודאי היא ע' נדרים (פ"ג.) בר"ן ד"ה דלמא לאו דוקא היא ע"ש וע' יבמות (ע"ז.) דלמא ודאי בעמיני ע"ש והה"ד הכא לאו דוקא דלמא:

אך הא קשי' לי בנדרים (ל"ב.) בשעה שאמר הקב"ה לא"א התהלך לפני והי' תמים אחזתו רעדה אמר שמא יש בו דבר מגונה בגוף ע"ש. וצ"ע מדוע חרד ורעד א"א ע"ה כיון דתמים היינו עניו ושפל המדריגה העליונה לכן צוהו ד' ע"ז כי יראה לבוא ולהגיע אל המדרגה הלז ונראה בחולין (פ"ט.) בשעה שאני נותן גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני אברהם אמר ואנכי עפר ואפר מוכח דהי' לו מכבר מדה זו משעה דהפילו נמרוד דהי' ראוי לעשות אפר וע"י מלחמת המלכים הגיע לידי מדה עפר ואפר ערש"י פ' וירא ולא עוד דהכא אמרו גדול מה שנאמר במשה ואהרן מאברהם ובאבות דר"נ ספ"ט איתא משה עניו מאוד מדורו אמרו ולא מדורות הראשונים היינו דאברהם הי' עניו יותר מהם ופליג אש"ס דהכא ומש"ה נוכל לומר דאחזתו רעדה דכבר הי' לו מדת ענוה מכבר), והנה מאחר דרוב בנים דומין לאחי האם בין יהי' הפירוש דומין ברוחני או בין בגשמי יש להקשות ממה דאמרי' בעדיות סוף פ"ב הוא הי' אומר האב זוכה לבנו בכח בעושר ובחכמה ובשנים עי' רמב"ם וראב"ד ואף דחכמים פליגי על ר"ע מ"מ עד כ' שנים מודו ע"ש, ומעתה בכאן אמר האב זוכה לבן ופירש הר"מ דהוא מדרך הטבע וכאן אמר דומין לאחי האם ונימא בזה דהיא מחצה על מחצה היינו האב זוכה לבן לא ברוב אך במחצה ואחי האם ג"כ לא ברוב רק במחצה וכאן שיש א' והוא תמים בודאי מצרף לאלה מחצה של האב ויש בודאי רוב ושפיר דמי לשדך בזה ויוכל לסמוך שיהי' לו בנין דמעלי ואעפ"י שאין ראי' לדבר יש זכר לדבר מסוף פי"ב דמס' שמחות דר' חנינא ב"ת הי' לו בן דיצא לתרבות ותפסוהו ליסטין ויצא ליהרג אביו קרא עליו המקרא הזה ונהמת באחריתך וגו' אמו קראה עליו וכן אחותו ערב לאש לחם שקר ואחר כו' ואפ"ה מצינו שר' מאיר נשא אחותו בודאי דהי' לה עוד אחין דהי' מעלי ולא הקפיד ובפרט דכ"ז אינה הלכה רק עצה טובה קי"ל להביט ע"ז והבן:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה