אור ברסלב
אמרי דוד סימן לד

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן לד

סימן לג

ב"ה יום ועש"ק אמור כ"ט למב"י תרפ"ה לפ"ק סטניסלאב לחכם אחד.

לקחתי לי זימנא לבי דואר להשיבו דברים אחדים על הערותיו והלא כה דבריי. א) בפסחים (ס"ד.) ובמועד לשמו פטור וכו' טעמא. שלא לשמו הא סתמא פטור וכו' ש"מ פסח בשאר ימות השנה כן היא גירסת רש"י ותוס' הק' הא איכא למידק מרישא איפכא ע"כ והק' כבודו נימא נעשה וכו' ויהי' דיוקא דרישא דוקא כמו בקידושין (ה':) גבי נתן הוא ושם ב' תשובות בדבר חדא דשלש תנן ועוד כלום חופה וכו' אף דמצינו כן בכ"ד בש"ס כמו (מנחות ט"ז. כריתות י"ג. יומא י"ב: חולין יו"ד:) ועוד, מ"מ כאן נאמר בה טעמא דאי מקשה לו רק א' דג' תנן איכא לתרץ תנא ושייר כלק' (ט"ז:) בתוס' ד"ה והא כ' אע"ג דתנא מנינא שייך למימר תנא ושייר וכן כ' תוס' שם להכי אמר תשובה ב':

ב) ומה שהביא מטו"ז יו"ד סימן נ"ה וצ"ב ואו"ח תרמ"ח הי' יכול כה"ג להביא עוד מב"ש אה"ע סימן י"ז ס"ק קמ"ה מרישא דברי הרמב"ם דייק דחולק על רש"י ומסיפא דייק כרש"י וע' ברכות (נ"ג.) אם רוב כותים אינו מברך אם רוב ישראל מברך ודייק הא גופא קשי' ומסיק לקולא במחצה ישראל מברך ע"ש ואפשר דהוא רק מדרבנן ולקולא ובנדרים (ה'.) תנן הריני עליך חרם וכו' ודייק הא מדקתני הריני עליך חרם ואת עלי והק' ע' רא"ש נימא נעשה היינו סתמא ב' אסורים ונעשה כאלו אמר הריני עליך ואת עלי וניחא לי מתוס' שבת (צ"ב:) ד"ה הא כ' בכ"ד לא משני נעשה וע' תוס' חולין (ט"ז.) ד"ה אמר וע' תוס' ב"ק (מ"ח:) ד"ה אימא סבור דתברא עדיף מנעשה ובחולין מפרש רש"י גירסתו היטב וטוב מאוד גירסתו ע"ש (ל'.) והיינו אם תאמר במועד לשמו דוקא אז פטור הא סתמא הוי שלא לשמו וחייב וקשי' סיפא דדייק איפכא שלא לשמו דוקא חייב הא סתמא הוי לשמו ופטור ובע"כ צריך למימר תברא מי ששנה רישא לא תנא סיפא וב' תנאי ועכ"פ תנא סיפא יסבור פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה ואמוראין נסתפקו בזה ומכאן יפשוט דתנא דרישא ודסיפא פליגי בזה ודחאו לה ע"ש:

ג) ומש"כ על דברי הש"ך יו"ד סימן פ"ז בדרבנן ג"כ חיישינן למה"ע ומביא ראי' לזה וכ' דהפר"ח חולק עליו ואין לי גם כן ס' פר"ח כמו שאין לי יד מלאכי והנה בדרבנן דחיישינן למ"ע זה יש לי ג"כ ראי' ממו"ק (ה':) ראב"ע אין וכו' מפני שנראה כעודר בשביעית וכו' ולעיל (ב':) מוקמי מתניתין כרבי שביעית בזמן הזה דרבנן ע"ש הרי דחיישי' למה"ע מדרבנן ושם בתוס' ד"ה מפני כ' שסוברין הרואים שלכך מתכוין וכו' ואע"ג דאמר ר' שמעון דבר שאינו מתכוין מותר וכו' וצ"ע מתוס' לק' (י"ג.) ד"ה נטייבה כ' אבל גבי שביעית לא בעינן מלאכת מחשבת ע"כ:

ולכאורה סותרים זא"ז ובסנהדרין (כ"ו.) א"ל כהן וזמר א"ל יכול לומר לעקל כו' ושם ג"כ מיירי בשביעית בזה"ז ואפ"ה איקפד ר"ל על מה"ע והנה מש"ך מוכח דס"ל דשייך מרה"ע אפילו בח"ח ואפילו באיסור דרבנן ובאמת הק' וקדמני מתוס' כתובות (ס'.) ומו"ק (ח':) וכן מהרא"ש הביאו ט"ז ס"ס רמ"ג או"ח, באיסור דרבנן לא אמרינן אפילו בחדרי חדרים אסור וזה יוכל להיות דחולק הפר"ח על הש"ך וסבירא לי' באיסור דרבנן בח"ח לא חיישינן למ"ע כתוס' לא כש"ך:

והנה הפ"ת ביו"ד ס"ם ש"ל כתב בשם מאיר נתיבים דלדינא קיים לן כש"ך לא כתוס' ואנכי לא כן עמדי דאחרי דתוס' ורא"ש וט"ז הביאם דבדרבנן בח"ח לא שייך מ"ע בודאי כותייהו עבדינן וכן הביא מג"א סימן ש"א ס"ק נ"ו בשם הב"י וסובר כן וע' סימן תקט"ז ס"ק ב' ומחה"ש מוכח דמג"א סובר דבאיסור דרבנן בח"ח שרי רק היכי דאוושא מילתא ע"ש ומעתה נימא כי גם הרמב"ם סובר כן דבאיסור דרבנן בח"ח שרי אפ"ה אוסר משום מרה"ע בנתן סאה ונטל סאה יותר מרוב ושם בבית הטבילה שכיח אנשים ונשים ולא הוי בח"ח והכא חיישי משום מרה"ע אבל בח"ח שרי וקם דינא בח"ח בדרבנן שרי אחרי כי התוס' והרא"ש וב"י וטו"ז ומג"א סוברים כן וגם הרמב"ם סובר כן והבן:

ד) ומה שהעיר בחולין (ע"א:) אמר רבא תרווייהו תנינהו טומאה בלועה תנינא טהרה בלועה תנינא וצ"ע מאי קשי' לי' לרבא קרא וק"ו אשמעינן טומאה בלועה טעמא דמתניתין משום קרא כתיב וטהרה בלועה משום ק"ו ופשיט לי' יותר טומאה בלועה דקרא כתיב מטהרה בלועה דרק ק"ו ע' ע"ז (ל"ד:) ד"ה אמר:

ה) וע"ד קושייתו מתוס' יומא (ע"ב.) דכ' ואי לא משכח"ל דאכיל נבילה סמוך לשקיעה וטבל וקאמר רחמנא דטהרה אפילו לאכול בתרומה וכו' ואסור לטמאה והק' דלמא משום דנתחללה התרומה במעיו ככריתות (ז'.) בן בתי מתעגלת ומנחות (ס"ט.) בתוס' ע"ש ולי קשה לומר דכהן שאכל תרומה נתחללה במעיו ונעשה חולין וביומא (פ"א.) נקיט זר שאכל שזפין של תרומה והקיאן ואכל אחר ראשון משלם קרן וחומש ושני משלם רק דמי עצים ואי נימא גם בכהן שאכל נתחללה אמאי נקיט דראשון זר לינקיט בכהן שהקיאן דב' משלם רק דמי עצים דכבר נתחללה במעיו וצריך להתיישב בזה ומצאתי און לי בתוס' יומא (ע"ז.) לר"ת סיכה דרבנן דלא מתחלל וע' תוספות ישנים יומא (פ"א.) זר שאכל שופין וכו' חולקים על רח"כ דסובר נתחללה וממילא לקמ"ד דבחולין אזיל תוס' לא כרת"כ ובעיקר הקושי' כבר קדמו לב ארי' שם מה שהעיר עוד לא עיינתי, ואשאר בזה:

הנני ידידו ש"ב דו"ש באהבה ובמהרה יתהלך ברחבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה