אור ברסלב
אמרי דוד סימן לב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן לב

סימן לא

ב"ה ד' לסדר עקב חמשה עשר מנ"א תרצ"א לפ"ק סטניסלאב. כבוד ידידי ה"ה הרה"ג החריף ובקי בחדרי תורה מופלא ומופלג כש"ת מה שלום ג"י גאבעל האבד"ק ברעזיב יע"א.

מאז השגתי יקרתו ואני הייתי במרחץ טריסקאוויטץ ולא מצאתי און לי להשיבו דבר, ועתה שבתי הביתה אמרתי לענות על רב דבר מאוס, על דבר השאלה בס"ת שנחסרו בהרבה מקומות בהיודי"ן קוצו של יו"ד בצד שמאל וחת"ס יו"ד סימן רס"ה מכשיר כי י"א שא"צ עוקץ ממש וכו' ע"ש:

והנה במנחות (כ"ט.) בתוד"ה קוצו כ' ר"ת דהיינו קוצו של יו"ד בצד שמאל וכן ראיתי באור זרוע הגדול בשם גדולים כר"ת וגם במרדכי מוכח דס"ל כר"ת וגם רש"י מודה לו ומ"מ בתשובות פנים מאירות סי' ס"ו כ' דאפשר דרש"י ס"ל כר"ת לכתחילה אבל בדיעבד מכשיר בלא עוקץ שמאלי וע' פסקי תוס' מנחות סימן ל"ה כתב המרש"ם וז"ל וממ אם לא עשה בגט קוץ בצד שמאל אין להחמיר בו ולא יוציא לעז על הראשונים ע"כ מוכח ג"כ שרש"י מתיר עכ"פ דיעבד וממה דאמר שלא יוציא לעז על הראשונות מוכת דלא הי' רגילין לעשות עוקץ בצד שמאל של היודי"ן וסברי דרש"י מתיר אפילו לכתחילה ולפי פשטיות הש"ס סנהדרין (צ"ה:) ונער יכתבנה דהיינו יו"ד מוכח כרש"י דבלא רגל ימין הוי יו"ד וע"ז אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצה של יו"ד על רגל ימין ובמנחות וגם בסנהדרין שניהם רב אמרו וע' פ"ת אה"ע סי' קכ"ה ס"ק ל"ב ובפ"ת בסדר גיטין ס"ק פ"א מה שמביא מגדולי הפוסקים בדיעבד להקל וטו"ז סי' ל"ו ומג"א סי' ל"ב התירו לתקן הרגל שמאל אח"כ דבלא זה מקרי יו"ד ועיקר דין זה בגמרא רק בתפילין ומזוזות ואף שבש"ע יו"ד סי' רע"ד במחבר ס"ו פסק צריך ליזהר בתיקון האותיות ובזיונן כמו שמבואר באורך בהל' תפילין וברמ"א או"ח סי' ל"ב כ' ויכתב כתיבה תמה שלא יחסר אפילו קוצו של יו"ד ע"כ אפילו רגל שמאל ועל גבה מ"מ המחבר כ' צריך ושם בטו"ז צריך לכתחילה משמע וכבר הבאתי ראיות הרבה וגם המג"א בסי' ל"ב ס"ק מ"ז דהרבה פעמים צריך לכתחילה וכן כ' תוס' מגילה (ט"ז:) צריך לאומרו בנשימה אחת רק לכתחילה ובדיעבד יצא ורש"י ברכות (ט"ו.) וכל צריך לכתחילה משמע וכן יש לציין הרבה ואין עת האסף פה ושבת (ס"ב.) אמר אביי ש"ד בתפילין הללמ"מ וכן ס"ל לרש"י ואך תוס' בכ"ד חולקים ורק ש' הללמ"מ ואנן עבדינן בתפילין שם שדי בתפילין וברצועות ואין מדקדקים ביו"ד של הרצועה של יד לעשות עוקץ בצד שמאל, לכן נראה דכדאי רש"י וכל גדולי הפוסקים אשר נראה דסמכו עליו בדיעבד וחת"ס לסמוך עליהם בדיעבד ולקרות בס"ת הקדושה ולא תעמוד החוצה:

ובמה דכ' כת"ה דנשאל אי מותר ליחד בבת בנו ובאה"ע סי' כ"א ב"ש בשם ב"ח רק בת בתו וכת"ה הביא מיו"ד שס"ב ש"ך בשם פרישה בת בנו דישן עמה וע' פ"ת אה"ע סכ"א ס"ק ה' לדברי בר"י, וראיתי בקידושין (פ':) מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וכו' ובגמרא מנה"מ אר"י משום ר' ישמעאל רמז לייחוד מה"ת מנין שנאמר כי יסיתך אחיך וכו' אלא בן מייחד עם אמו ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה ואח"כ אמר פשטי' דקרא במאי כתיב וכו' ע"ש וצ"ע בכ"מ לא אמרי' פשטי' דקרא במאי כתיב והרבה דרשות נאמרו בש"ס על פסוקים ולא מדייקי לפרש פשטא דקרא אך במקומות מועטים ולפעמים תוס' מפרשים פשטי' דקרא כמו בע"ז (ג':) ד"ה אם הקוטפים:

ונראה דיש להקשות דשם בקידושין (פ"א:) אמ"ש אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה ומקשה ש"ס ממתניתין ומתרץ תנאי היא דתניא אמר ר' מאיר הזהרו בי מפני בתי ע"כ, והנה דסת"מ היא ר' מאיר וסותר דבריו דבמשנה הורה מתייחד אדם עם בתו ובברייתא אוסר יחוד עם בתו ויש לתרץ הא דידי' הא דרבו ר"ל במשנה בשם רבו ר' ישמעאל אמר כן (ע' סוטה כ'.) וברייתא דאוסר יחוד עם בתו אמר משמי' דנפשי':

אולם אכתי קשה לטו"ז יו"ד קי"ז ובכ"ד דכ' דבר המפורש בקרא להיתר לא יכלו חכמים לאוסרו וא"כ הכא הא ר' ישמעאל למד מקרא להתיר יחוד בן עם אמו או בתך ואיך חולק ר"מ לאסור יחוד ומש"ה מפרש הגמרא פשטי' דקרא במאי כתיב ר"ל דהיתר יחוד רק דרש לא מפרש בפירוש להיתר ופשט הקרא בענין אחר ומש"ה יכול לחלוק:

ומה שצריך לי עיון שם ברש"י (פ"א:) ד"ה ודר עם אמו ועם בתו פירש"י דלא תקיף דאהני צלותי' דאנשי כנה"ג דלא מיגרי בקרובתא מסנהדרין (ס"ד.) (ויומא ס"ט:) ומשמע דקודם אנשי כנה"ג הי' מיגרי גם באמו וצ"ע מסנהדרין (ק"ג:) מנשה בא על אחותו אמון בא על אמו אמרה לו אמו כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו אמר כלום אני עושה כדי להקניט אח בוראי ומוכח גם קודם אנשי כנה"ג לא מיגרי באימי' ורק עשה להכעיס וכן מוכח מהקרא כדלעיל. ועוד צ"ע דגם אחר אנשי כנה"ג מצינו דמיגרי כאמו כע"ז (י"ז.) קלות שבקלות עשתה בנה הקטן מבנה הגדול ואולי גם היא להכעיס עבדה:

ובעיקר דבר היחוד בבת בנו נראה פשוט להתיר אי לית יחוד בבת בתו ק"ו בבת בנו וק"ו ניתן לדרוש דאמרינן ביבמות (ס"ב:) מנא הא מילתא דאמרי רבנן דבני בנים הם כבנים רש"י אבני בתו קאי דבן בנו פשיטא לן, והה"ד הכא אם התירו יחוד בבת בתו כ"ש בבת בנו, ובנידון בר מיצרא ועוד דן כענין וכהלכה וכבר הי':

דברי ידידו הדו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה