אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן כט
ב"ה יום ד' לסדר תשא י"ד אדה"ר תרפ"ז פה סטניסלאב.
שלום וכ"ט אל כבוד ידידי הרבני המופלג בתוויה ויראה החריף מו"ה אורי פייבל נ"י האברמאן שו"ב דעיר זשוראוונא:
יקרת מכתבו הגיעני מתמול שלשום והן עחה שמתי עיני על שאלתו וראיתי כי התחקה על שרשי הלכה היטב הדק וזה תוכן השאלה. יש שם באר מים חיים ובנו גיגית מאבנים וצימענד ומי המעין הולכים לגיגית ומשם ע"י מכונה יעלה מים למקוה כי דחקו אותו מי שאובין אשר יכניסו שם בחזקה וכבר נמנו עליו גדולי דורינו והתירוהו וגם כאן נמצא וכאן הי' מקוה כזה ועתה ראו כי יש שם זחילה ובאו על כל נעלם כי הזחילה היא בהגינית:
והנה אם הזחילה היא למטה בתחתיתו בודאי היא כשרה ודין הניין לי' כי אם הבאר היא מעיין כמו שמצינו בפסחים (ק"ט:) בתוס' ד"ה ביום כ' בשם ירושלמי תיפתר שהי' רגלי השוורים נקובים כיוצא רימון וכן כ' תוס' בכורות (נ"ה:) ד"ה שמא ושם בשם ר"ת מעיין מטהר אף באשבורן ע"ש:
אולם לפי"מ שכ' כת"ה דהזחילה היא למעלה אצל הכיסוי מעתה אין זה חיבור למעיין מי יודע אנה הולכת והגיגית אין לה חיבור למעיין וכבר נחו המים שם וגם מהרי"ק יודה לזה והוי זה בדין ביו"ד סימן ר"א סעיף נ' וש"ך ס"ק ק"ח ורמ"א מביא על זה יש מחמירין לכן אם אנו באנו בזחילה לדון על הגיגית הלזו אם כשרה לטבול בה אנו מחמירין ואיך נעשה מקוה אחרת ממנה שתהי' כשרה, זה הוי תלוי תניא בלא תניא ובאמת לא נוכל לפסול את המקוה עליונה ע"י זחילה של הגיגית, אך מכוער הדבר ובמקוואות פ"ו מ"א הי' בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן בעליון עד שירד לתחתון מ' סאה ע"כ שם העליונה כשרה וע' ש"ך ס"ק מ"א ואם הלכו אותן המים שהשליכו למעיין וכו' וכ' הש"ך וי"א ע"כ וצ"ע ממשנה א' להרמב"ם אין חילוק למקוה מ' סאה למעיין כל שהוא ומצאתי לחת"ס יו"ד סימן רי"ב שמתיר גם בזה אם הי' במעיין שכל גופו עולה בהן וע' תוס' ב"ב (ס"ו:) בסוף:
ומה שהעיר לענין אין הנזחלין מערבין בש"ך ס"ק מ"ה שכ' אם הי' אמה של גשמים הי' הבור נטהר בהשקה והק' לכת"ה הא אין הנזחלין מערבין. ול"נ שדברי הש"ך נכונים דאם הי' אמה מ"ס נטהר בהשקה והרי יש בבור בעצמו מ"ס ואין אנו צריכין לאמה של גשמים כלל משא"כ בס' ס' דשם אין בבור רק כ' סאה אנו צריכין לערך ע"כ המ' סאה וע"ז אמרו אין הנזחלין מערבין להיות כאחד וכן אמרינן כן על מה שכתב ש"ך בס"ק פ' וכ' ע"ז דאמרו אין הנזחלין מערבין כי במקום הטבילה אין שם ארבעים ע"ש והן המה הדברים אשר כתב מג"א סימן קנ"ט ס"ק י"א ומסיים אא"כ עמדו או שיש שם ארבעים סאה והבן:
והנה ראיתי כי חכמי דורינו נסתפקו על מה שהובא בשם הראב"ד דמ"ס שאובים טובלין בו בקרקע אבל לא בכלים והיינו תקנת עזרא לטבילת קרי ע' מג"א ארח סימן פ"ח וס"ס תר"ו אי מהני גם אם המה שאובים וזוחלין או מקוה זוחלת דפסולה אי מהני לטבילת קרי וע' מקוואות פ"א מ"א מוכח דגם רמב"ם וברטנורא ותוי"ט מודין בדין הראב"ד. והנה לענין טיהר ט' קבין מוכח דאפילו עומד תחת הצרצור היינו טאש ונפלו עליו ט' קבין מהני כי היכא דמצינו מקואות פ"ג משנה ג' דפסולו ג' לוגין הה"ד דמהני לענין ט' קבין ע"ש מ"ד:
ולענין זוחלין במקוה נ"ל מה דאמרינן בנדרים (מ'.) אמר רב מיטרא במערבא סהדא רבה פרת וגם שמואל לחד דעה כן ס"ל וע"ש בר"ן דאם רבו הנוטפין על הזוחלין ובעי אשבורן וע' רמב"ם בהקדמה ברב קיבל מר' ינאי וגם ר' ינאי יסבור כרב ע' מו"ק (כ"ד.) מבר קפרא רבי' שמיע לי' ואמרינן בע"ז (ל"ז:) ספ"ט ברה"ר הלכה ואין מורין כן כי הוי אתי לק' דר' ינאי הוי אמר מיא בשיעקתא דנהרא זילו טבילו ע"כ והי' אמר כן כל השנה ובודאי קרה דרבו הנוטפין. על הזוחלין ואפ"ה א"ל זילו טבילו ולא בעי אשבורן בטבילה כי האי דהוי רבנן מכ"ש בטבילת קרי דרבנן דשאובין כשרים הה"ד הכא זוחלין והבן:
וידוע דמים המתמצין אי יש לזה דין מעין החמיר מהרי"ט ולכן אף כי לענין דינא לא נוכל לפסול המקוה העליונה מ"מ כיון דיש מחכמי ישראל דאין דעתם נוחה במקוואות כאלה לכן גם המכשירים בזה עכ"פ יעשו על מכונו כאשר הכינו וגם יסדו לעשותו כי הגיגית לא יהי' זוחלין ועליהם לתקנה וגם בעת ידחקו המים שאובין וצריך שיעלה להעליונה יפתחו בסוף הוואנטיעל על רגע אחד כי יתחברו מי המעיין להגיגית והמקוה העליונה, דברי ידידו דו"ש: