אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן יז
ב״ה יום ד' מ״מ כ"ג תמוז תרפ"ח לפרק טריסקאווי"ץ:
בשלשה שבועות פנינו יחדה, וישראל עמו פדה יפדה, יבנה המקדש ידו הדה, ונעלה לציון לשוח בשדה, ובתוכם כבוד ידידי הרב הה"ג חריף ובקי בחד"ת כש"ת מו״ה אברהם יהודה נ"י שמוקלער דומו״צ בק"ק לייפציג יע"א:
יקרת מכתבו היום הזה בא אלי כי אנכי בדרך נחני ד' פה מרחץ אשר זה שבוע עזבתי את ביתי והתנהגתי בנסיעות לכאן ולכן נשלח לי המכתבים מהתם להכא ועכשיו הנני להשיבהו בקיצור נמרץ כי אין הספרים כעת תח"י כמובן, ע"ד הצלע בשר כי הדיחה הטבח ועבר ג"י מל"ע ועוד שעה ועלה ונסתפק אולי לא עבר מעת אשר יבשו המים מעל הבשר ג' מעל"ע וכל משך שעה ועוד הי' לח והביא כת"ה מתוס' פסחים (כ'.) לרש"י מעור יורד לבשר ולר"י מעור עצמו הוכשר ומפלפל בסברתם ול"נ דפליגי אי העור יש בו נקבים לעבור המים או לא ע' שבת (ק"ח.) דעור יש בו פירצי פירצי וחולין (קכ"ב:) וטו"ז או"ח סי' תס"ב באם שפשף אווזא בסובין ופמ"ג יו"ד סי' ס"ט ויוכל להיות דרש"י סובר בעור בהמה אין המים עוברים ע"י נקבי העור ולר"י ס"ל דעוברים המים ע"י ניקוב העור ע' ביצה (מ'.) דלישקי' אינש בהמתו והדר לשחוט משום סירכא דמשכי' ע"ש ברש"י לא כפירוש ר"א ז"ל הובא ש"ך יו"ד סי' ל"ט משמע מצד הפנימי המים עוברים עד בין בשר לעור ונקל לפשוט העור, ואולם המים על העור מבחוץ פליגי ומזה יצא דרש"י מודה בשר יש בו נקבים והמים יוכלו לעבור מעבר אל עבר ואם מדיחים אותו מועיל לרכך הבשר שלא יסתמו הנקבים ויוכלו להוציא דמם תוך ג"י ע"י נקביו:
ואולם נראה ע"י המים שנכנסין בנקביו והמה פתוחים גם עתה קודם המליחה מוציאין ציר מעט כה"ג פ"ת ס"ס ל"ט לבו"ש ריאה שהזיעה, וידוע (חולין נ"א.) המוכר בהמה לחבירו עד שלא הוגלד וכו' על המוכר להביא ראי' משהוגלד על הלוקח וידוע כי אין סירכא פחותה מג"י ולכן בכלות הג' ימים נתיבשו המים ונעשה גולד גולידי על נקבי הבשר כמו סירכא ולא מועיל מליחה לפלוט הדם ודברי הגאונים המה חזקים כש"ך יו"ד סי' ל"ז וקשה לחלוק והובא בש"ך בכ"ד, והיוצא לנו מזה כפי בינתינו כי המים נכנסין בנקבי הבשר ויעמדו עד כלות ג"י ובכלות הג"י מעת שהדיחו רגע אחד כבר נתקשה ולא מועיל מליחה, זאת חזיתי לכתוב מה שהעלה מצודת שכלי בזה:
ב) וע"ד שאלתו אודות הגט ששמו שלמה צבי היינו דעולה לתורה כן. ואולם בפי כל נקרא שלמה וכתב המסדר שלמה צבי המכונה הירש דמתקרי שלמה ע"כ ולמראה עיני ראיתי כי שגה המסדר כי לו יהי' דהעולם קראו אותו שלמה ולא הירש א"כ מדוע כתב המכונה הירש מי יודע דצבי מכונה הירש דלמא הירץ או הירצקא דמובא באחרונים דגם לצבי מכנים לפעמים הירץ וכו' ועוד דלמא ע"ש הפסוק צבי הוא לכל הארצות (יחזקאל) או צבי לצדיק (ישעי') ועוד יש פסוקים והוא ע"ש תכשיט ותפארת, וכמדומה כי החכם צבי הי' שמו רק צבי ולא ראינו אם חתום או נקרא גם הירש ומעתה איך מלאו לבו לכתוב המכונה הירש והא לא הו״ל כינוי זה:
והנה אם הי' לו כינוי הירש ואך עכשיו נשתקע הירש והמסדר צוה לכתוב הירש עי' טו"ג בלק"ש סכ"ח דפוסל. הגט ומביא מחכם המגיה במ"ל הל' גירושין ושם בסי' ל"ד מביא ג"כ זה וכן הובא בשא"נ אות ה' ומסיק במקום עיגון יש להקל ודוקא אם ידוע שמו מעריסה הירש אבל בנידון דידן לא נדע אם הי' שמו הירש כלל ומצינו דעבור אות א' השם נשתנה ואחר הוא כמו רבה בר מופרן ולא עפרון (מגילה ד'.) אבישלום ולא אבשלום (כתובות ק"ד:) בן גודא לחוד ובן גודע לחוד (ע"ז ל"ב.) ר' אחיי לחוד ר' חייא לחוד (מו"ק כ':) וכן מצינו בכ"ד בש"ס לענין גיטין נפאתה תפאתה (גיטין ס"ג:) ומעתה במה שלפנינו אין נפשי להכשיר הגט הזה:
ואסיים ודו"ש באהבה: