אור ברסלב
אמרי דוד סימן יד

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן יד

סימן יג

ב"ה יום ג' צום העשירי תרצ״א לפ"ק פה סטניסלאב:

כבוד ידידי הרה"ג חריף ובקי כש"ת מו״ה מנחם

יקרת מכתבו הגיעני והנני להשיבהו, על דבר אשר הביא דברי הרדב"ז הח' מובא בפ"ת יו"ד סי' רמ"ב סק"א במי שעלה רבו שלישי לתורה אינו רשאי התלמיד להיות הוא המשלים ואם קראוהו לא יעלה ע"כ וכה"ג מובא במג"א או"ח סי' נ"ג ס"ק כ"ב בשם ס״ח ש"ץ שונאו וקוראו להתוכחה לא יעלה שסכנה לו וכן כ' מהרי"ל וחולק כה"ג שיעלה כדי שלא יכנס לעונש ועוזבי וכו' וכן מוכח דגם מג"א ס"ל כן רק הטעם שנתקצרו ימיו כברכות (נ"ה.) מי שנותנים לו לקרות ואינו קורא, והנה ידוע דמהרי"ל זצ"ל הי' קודם הרדב"ז דהי' תלמיד ר' שלום מאסטרייך ולא הי' חושש לדעת הטור עטו"ז או"ח ס"ס תס"א ואפ"ה חולקים עליו בכה"ג ומג"א בזה:

והנה הרדב"ז חדשים גם ישנים אין אתי להבין טעמו כי טוב הוא ונחזי אנן בקידושין (ל"ג:) דאמר ר"א אין ת"ח רשאי לעמוד בפני רבו בשעה שעוסק בתורה (היינו ללמוד תורה גדול מכבוד רבו) ומסיק לייט עלה אביי (דכיבוד רבו גדול ואף דבטיל מת"ת) וכן הלכה כאביי ע' יו"ד ס"ם רמ"ד וכן מוכח דרבא ג"כ ס"ל כן כמכות (כ"ב:) אמר רבא כמה טיפשאי שאר אינשי דקיימי קמי ס"ת ולא קיימי קמי גברא רבה וכו' ואתי רבנן ובצרי חדא ע"כ הרי לענין כיבוד רבו צריך להניח ס"ת ולעמוד קמי רבו ומש"ה למד מזה הרדב"ז דינו שלא לעלות לתורה לכבוד רבו ובאמת נראה שהעמידו על כבוד רבם היכי דנראה חולק על רבו בענין הוראה כמו ב"ק (פ"א:) מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו ערש"י ובפרט היכי שביזו את רבו בפניו עד מהרה יצא לריב ולענוש כמו בנדרים (נ':) לבזויי קאתי תהוי הך איתתא בשמתא פקעה ומתה ובשבת (נ"א:) קדמי' חמרא דלוי וכו' חלש דעתו דרבר"ה ופייסי' ע"ש ואמרי' (ברכות י"ח:) שמואל חזיא עלוי דיתיב אבראי ולא סליק למתיבתא דרקיע וביקש עליו דלעיילוהו ללוי ועיילוהו והטעם דהי' רבו ע' נדרים (פ"ב.) אמר שמואל משמי' דלוי וכו' וקדושין (ל"ט) ומנחות (ל"ט:) א"ש משמי' דלוי ועתו"ס ע"ז (י"ט) ד"ה אמר וכו' משמע מתוס' רבו מובהק ורש"י ברכות שם אמר שלוי חבירו של שמואל הי' בין כך ראינו שמכבדין גם שם וכבוד חבירו הי' חביב עליו כשלו ע"ש וכן מצינו במו"ק (כ"ה.) קום מדוכיך דלאו אורח ארעא דקאים ר"ה ע"ש, ומתיך מה שהבאנו איכא למישמע מינה דהא דחייב בכבוד רבו היינו באם רבו בא כנגדו חייב למיקם קמי' אפילו עוסק בתירה או אם שמע בזילותא דרבו חייב למחות ולגער בנזיפה בהאיש הזה או עומד בחוץ ואין מניחים אותו לבוא הביתה שזה בזיון גדול אם יוכל לפתוח הדלת לפניו כדי שיכנס הביתה בודאי נטל עליו לעשות כן אבל היכא שרבו יושב במקום מכובד ובאו אנשים והושיבו את התלמיד במקום מכובד יותר אין התלמיד מחויב לומר לרבו עלה הנה והתלמיד ישב על מקום רבו וראי' מתוס' ב"ב (יו"ד:) ד"ה עליונים כ' פי' ר"ח קבלה בידם מפי רב שעולם הפוך היינו שראה שמואל יתיב קמי' דרב יהודה תלמידי' וכו' ע"ש ולמה לא מחה ר"י להניח מקומו לרבו שמואל א"ו לא הי' מחויב להניח מקומו לרבו וכן במו"ק (ט"ז:) ראש השלישים תהא ראש לשלשת אבות, רש"י, שהוא הולך לפניכם לעוה"ב כסנהדרין (ק"ב.) בן ישי בראש והיו שם האבות ומשה ואהרן ושמואל דהי' רבו הרי מוכיח שיוכל לילך לפניהם כי כן צוהו והה"ד הכא אם קראו לרבו שלישי ולהתלמיד קראו להשלים התורה מוכח דא"צ להניח מקומו ויעבור על עוזבי ד' כברכות (ח'.) או משום נתקצרו ימיו כברכות (נ"ה.) וחלילה לי להיות חולק על הרדב"ז רק הנני כותב לפלפולא בעלמא ומה שנפל תגרא שמה אין את נפשי לעמת ע"ז כלל:

ב) וע"ד מה ששאל אודות האווזות ידע כת"ה כי פה בעירנו יש אווזות גדולות והשובי"ם אינם שוחטין אותם כי קראו אותם טריפענע גענץ וגם אנו מכירים ומטריפים אותם ומעתה יחקור עליהם אצל השובי"ם איך הי' המנהג עד עתה בעירם ואם איסור נהגו בהם עד עתה גם בספק יש להרחיקם:

ובזה אסיים ודו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה