אור ברסלב
אמרי דוד סימן יב

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן יב

סימן יא

ב"ה יום ה' ויצא ז' כסלו תרצ"א לפ"ק פה סטניסלאב.

כבוד אהובי נ"ג ה"ה הרב החריף ובקי מופלג בתודה וביראה מו"ה יהושע העשל באב"ד נ"י אבד"ק טארטיקוב יע"א.

יקרת מכתבו הגיעני זה ימים אחדים ותוכו רצוף כל המכתבים בדבר השאלה שעשו רוב מנין ורוב בנין עם ראה"ק בצירוף הרה"ג אבד"ק ז"ל שלא לתת עלי' לתורה בביהמ"ד למי שמגלח זקנו בתער ופאת ראשו ועד עתה התקנה, ואולם עתה רבו מחלוקות בביהמ"ד וכמעט חרב בית התפלה ולא יוכלו לבוא שמה וללמוד ולהתפלל ותהי' השאלה לפי"מ דמבואר ביו"ד סי' רכ"ח סכ"ח אם היתה הסכמה גדר לרבים וסייג לתורה וכו' אינם יכולים להתיר:

והנה מצינו באבות פ"א ועשו סייג לתורה ע' פיה"מ להרמב"ם ובנדה (ג':) ומיהו עשה סייג לדבריך דבכל התורה כולה עבדינן סייג וביבמות (כ"א:) ועירובין (כ"א) הרבה גזירות גזרתי עלי ושלמה תיקן ער"ח ונט"י ושניות ומצינו בעירובין (ו'.) רב בקעה מצא וגדר בה ערש"י ובע"ז (נ"ט.) על תורמסן משום בש"ע מפני שאינן בני תורה ושם בתוס' (נ"ה:) ד"ה אמר שהיו דורכים עם העכו"ם ורצה ר"ת לנדותם וכו' וכ"ד בש"ס ומכל זה מוכח דעושין סייג לתורה היינו בדבר הזה שציותה לנו תורה לעשותה או שלא לעשותה בדבר הזה מוסיפים להרחיק ללכת סחור סחור למען לכרמא לא תקרב וזה שכ' ושמרתם את משמרתי כדרז"ל וע' תוס' שבת (קנ"ג:) ד"ה בו ביום גזרו לתת כיסו לנכרי כדי שלא יכשל במעבר ד' אמות ברה"ר ע"ש ולכן נראה דמאי דמביא המחבר בשם ריב"ש גדר לרבים וסייג לתורה היינו שרבו מגלחי זקן ופאת בתער ע"ז עשו תקנה שאפילו גילוח הראש לא יעשו בתער רק במספריים וכמו בע"ז (ל"א:) חמרא לא שתה וכן שיצרא משים שימצא דשימצא עיו"ד סי' קי"ד אבל לעשות תקנה בשביל שהם עיברי עבירה שמגלחים זקנם בעבור זה עוד יוסיפי סרה שלא להניח אותם לעשות מצוה לברך ברה"ת ולקרות בתורה ואולי תפקחנה עיניהם בקראו להם ופאת זקנם לא יגלחו ולא תקיפו ותפקחנה עיניהם וידעו כי עוברים על איסורי ולאוין דאורייתא ושב ורפא להם זה לא הוי סייג ונהפוך היא כי ע"י עבירה גוררת עוד עבירה עד אשר יגרשו מביהמ"ד ויצאו חלילה לתרבות רעה ולכן סיים המחבר וכן בנדר של שחוק היינו דנדר ג"כ שלא לשחוק והוסיף גדר על איסור שחיקה ואם הוסיפו עוד שמי שיעבור יהא בנידוי יכולים להתיר לו הנידוי כי אין שייך לאיסור שחוק ומצינו כה"ג בש"ס כמו בנדרים (ז':) השומע אזכרה מפי חבירו צריך לנדותו ומסיק וכו' שמתה ושרא לה לאלתר עתו"ס יבמות (כ"ב:) ד"ה כשעשה, ובזה יובנו דברי הרשב"א שמביא הש"ך ס"ק פ"ג דבזה לא שייך סייג רק הנדר שלא לשחוק היא הסייג:

והבט וראה בסנהדרין (ק"ג:) דאמרו ז"ל אחאב אב לשמים ואב לע"א ועכ"ז אמרו שם מפני מה זכה אחאב למלכות וכו' מפני שכיבד את התורה הרי גם בעוברי עבירות עד למאוד עכ"ז התורה חשובה בעיניהם ולמה ימנע אורה מהם ומצינו שבת (פ"ז.) משה שיבר את הלוחות ודרש ק"ו וכו' ישראל מומרים וכו' עאכו"כ וכ' תוס' אין זה ק"ו גמור מ"מ לא הי' לו למנוע מליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה וב"ק (פ"ב.) כיון שהלכו שלשת ימים במדבר בלא תורה עמדו נביאים ותקנו שיהיו קורין ע"כ וידוע מו"ק (ט"ז:) שכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ואפ"ה לא מנע את התורה כדי שלא ילכו ג' ימים בלא תורה, וע' בה"ט או"ח ס"ס קל"ח ואם ברור שבא על עריות ולא שב בתשובה יש לקרותו בפ' עריות כדי שיתבייש ע"כ מכנה"ג ומוכח דגם עוברי עבירה מותרים לקרותם לעלות לתורה וע' פרמ"ג או"ח סי' רפ"ב א"א ס"ק ז' ברגיל וצ"ע, ול"נ כמו שהוכחנו:

ועיין מנחות (נ"ג:) דרשו ובשר קודש יעברו מעליך שהפירו ברית מילה בחורבן בית ראשון ובנדרים (פ"א:) על מה אבדה הארץ ודרשו שלא הי' מברכין בתורה תחילה וער"ן שהי' מזלזלין בברכת התורה ולא הי' עוסקים בה לשמה ופשטיות הש"ס מוכח דקאי על ברה"ת לפני הקריאה וכן הוא בתשובת הרמב"ם הרי אף דלא מהילי הי' עולים לתורה והחטא הי' שהי' מזלזלין בברכה ומוכח שלא הי' עוסקים בה לשמה מכל זה מוכח דעוברי עבירה עולים לתורה כמו איש ירא ד' ועלינו לקרותם אולי יתעשתו וישובו לא לסגור הדלת בעדם:

והנה לפי"ד אין זה סייג לתורה ויכולים להתיר ואפי' הוי סייג מ"מ ראינו שסיים המחבר וכן של שחוק דאין מתירין מ"מ כ' רמ"א לעיל סט"ו באם יש מכשיל בנדר דלמא יעבור מתירין לו לכתחילה (ועש"ך דסובר בנדר של שחוק אין לו התרה כלל וצ"ע (מכות כ"ב.) וליחשוב שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט ומשני דאיתא בשאלה לא קתני והא משכ"ל כגון שנשבע בעיו"ט לעת ערב שלא אחרוש היום ומחר והוא כולל ועבר עיו"ט ולא חרש ובלילה יו"ט לא מהני התרה כש"ך בשם מזרחי וליתא בשאלה, וי"ל בעיו"ט הי' מידי דאיתא בשאלה) מכ"ש הכא דמעכבין רבים מלעשות מצוה עחו"מ סי' קס"ב רמ"א בראוי לנזיפה וביו"ד סי' של"ד והיא מירושלמי דמנדין על זה והובא מג"א ס"ס קנ"ד. וגדול השלום ושלא להרוס ביהמ"ד חלילה שלא יוכלו להתפלל בו וכה"ג מצינו בר"ן נדרים (כ'.) ולא יוכל להתעסק במלאכת שמים לכך נזקק לו מיד וכן בדס"ה הר"ן וצדקי' הוי מצטער ביותר וכו' ומתבטל ע"י כך ממלאכת שמים ע"ש וכ"ש הכא בודאי רשאין להתיר תקנה שלהם ומצוה נמי איכא, זאת חזיתי להשיבהו לדינא:

דברי דוד"ז הדו"ש באהבה וד' ישפות שלום לנו וישעה האדם אל עושהו ויחשוב עם קונהו לעשות הטוב אכי"ר:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה