אור ברסלב
אמרי דוד סימן יא

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן יא

סימן י

ב"ה יום ה' תשא ס"ז אדר תרצ"א לפ"ק סטניסלאב.

רב שלום וברכה לכבוד הרב המאור הגדול בתורה וביראה מופלא ומופלג בנש"ק כש"ת מו"ה נחמי' נ״י שפירא חוב"ק סטריזוב יע"א.

ע"ד אשר שאל ביקרת מכתבו במגילה עפה מזה ומזה כתובה כי מורה א' הורה להיתר באשה שמלחה שומן אווזות בציקער דק וטעתה שסברה שהוא מלח והתיר השומן והכלים שבשלה השומן ומהיות טוב תבטל השומן הזאת ברוב שומן כשר:

והנה מאז ראיתי בהל"ק למהר"ם חגיז ז"ל דיוכל לקיים על כל קרבנך תקריב מלח גם בציקער והובא במנ"ח סי' קי"ח וכן ראיתי בת' מהריא"ז בסי' מ"ד שאלה בנמלח הבשר באלויען ולפי דעת מהר"ם מוכח דמועיל גם בנמלח בציקער וטעמו לא אזכור:

ולי הדבר תמוה דמה"ת ומהנביאים ומהש"ס ושו"ע מוכח דוקא מלח וכמו שאנו מדברים זאלץ ע"ז ציותה תורה וחז"ל הזהירנו אבל לא מין אחר מהני, ראשון לציון בתורה בס' בראשית ותהי נציב מלח ורש"י במלח חטאה וכו' א"ל תני מעט מלח לאורחים וכו' ובגמרא ברכות (מ'.) הבא מלח וכ' תוס' שהשטן מקטרג ומלח מגין עליהם והיינו ברית מלח ורש"י בס' במדבר כשם שהמלח אינה מסריח כבכורות (ח':) ומילחא מיסרי וש"ך יו"ד סי' פ"ד מלח אין דרכו להתליע ע"כ והיינו מלח בפשוטו ובאיוב היאכל תפל מבלי מלח וכו' ע' תרגום והמפורשים דמיירי במלח דידן, וידוע כי הציקער לא יתקן התבשיל וכן הלחם ובפרט אלויען ובסוף יחזקאל ונרפאו המים, רש"י, לרפאות מימיהם המלוחים ולמתקם ע"כ הרי דבר המתוק לא נקרא מלח וציקער דבר המתוק הוא ושם בצאתיו וגבאיו (מי בורות) ולא ירפאו למלח נתני, רש"י, ליהפך למתיקה למה כי למלח ניתנו, הרי מכל מה שהבאנו מוכח דמלח היינו מה שאנו משתמשין בו לא ציקר ולא אלויען ולא מין אחר, וברכות (מ'.) אחר כל אכילתך אכול מלח וכו' אכל כל מאכל ולא אכל מלח ידאוג וכו' וכן הוא בשו"ע או"ח סי' ק"ע קע"ט וע"ש ברמ"א שאנו אין נזהרים כיון שנותנים מלח בפת ובתבשיל וע' שבת (ק"ח:) ואלו הן מי מלח המותרים נותן שמן בתחילה וכו' ושם אין עושין מי מלח עזין ובעירובין (כ"ו:) חוץ מן המים והמלח ושם (ל'.) דלא איקרי מזון וכו' ולא זיינו וציקר זיינו ושם (ק"ד.) בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו ובפסחים (ע"ד:) האי אומצא דאסמוק חתכי' ומלחו אפילו לקדירה שרי וכו' וכן מזירקי' וביצה (י"ד.) כל הקדירות בעינן מלח ואין כל הקדירות צריכות תבלין הרי מפורש יוצא דציקער לאו מלח הוא וכי כל הקדירות צריכת ציקער ושם (ל"ז.) וכן האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה ושם (קל"ט.) הא במלח סדומית הא במלח איסתרוקנית, רש"י, מלח סדומית דקה היא מאוד ובטילה והיא מעירובין (מ"ז:) חולין (ק"ה:) ע"ש, וצ"ע מב"ב (נ':) נעשו הא במלח סדומית ופירש"י מלח סדומית עבה וקשה כאבן וצ"ע, ובמו"ק (י"א.) שרי להו רבא למימחא מינייהו ושם תילתא מילחא ובר"ה (ד'.) מלח חמר ומשח ושם ומלח די לא כתיב והיא בעזרא וביומא (י"ט.) ששם הי' מולחין עורות קדשים וסוכה (י"ט:) טיט הנרוק ורש"י ותוס' ממקוואות והגליד והמלח וטיט הנרוק ושם (י"ג.) אזוב ולא אזוב יון וכו' ולא אזוב שיש לו שם לווי וכו':

ומעתה ציקער אי נימא דגם היא מלח מוכרח אתה לומר מלח ציקער או ציקער מלח ויש לו שם לווי ובתורה כתיב מלח סתם ובודאי ציקער לא הוי מלח לשום דבר ובתענית (ל':) מביאין לו פת חרבה במלח ויושב בין תנור לכיריים וכו' ובמגילה (י"ט) דיפתרא דקמיח ומליח ולא עפיץ ובשקלים פ"ז על המלח ועל העצים שיהיו הכהנים ניאותין בהן ע"ש ויבמות (ס"ג.) מאה זוזי בארעא מילחא וחפניה (ערש"י) ולא עוד אלא מגני' וכו' כתובות (ס"ו:) מלח ממון חסר קידושין (ס"ב.) פת פורני חרבה במלח ובצלים קשים לגוף כחרבות גיטין (ע'.) כמלח הרעב והנתק בכי' ושינה וכו' נזיר (כ"ח:) דמי חטאת ילכו לים המלח וכו', נדרים (מ"א.) תנא בלא מלח ובלא רבב, סיטה (י"ד:) ומולחו ונותנו על גבי האישים וכו', ב"ק (צ"ב:) פת במלח וקיתון של מים וכו', ב"מ (פ"ט:) לא יספות במלח ויאכל, ב"ב (כ'.) והמלח וכלי חרם וס"ת וכו':

והנה אמרתי כי ריכלא ליחשוב וליזל בכל הש"ס וחזרתי לאחורי מכל מקום ממה שהבאתי מוכח דוקא מלח ממש ובמנחות (כ"א.) מלח סדומית, רש"י, דקה או איסתרוקניח, רש"י, גסה ושם סדומית מן הים איסתרוקנית מן הקרקע ותו דמלח מן הדוממים ואינה גדילה וציקר היא מן הצומחים כתוס' ברכות (ל"ו:) ד"ה ברטיבא כ' ועל ציקער מברכין בפרה"ע אכלתי יערי עם דבשי ע' או"ת סי' ר"ב לרמב"ם שהכל אבל מודה שצומח היא ועתו"ס ע"ז (י"ד:) דיה חצב כ' בשם הערוך כל חצבא דהכא שהיא יערת הדבש קנה שגדל בו צוקרא וכו' וכן ציקער שלנו נעשה מאבטיחים (בערקיס ובאשכנז ציקער ריבען) ומעתה איך נגמר שציקער היא מלח, ובשבת (מ"ב:) מילחא צריכא בשילא כבישרא דתורא וכו' נימא שגם ציקער יהי' צריך בישול כזה:

ועוד מצינו בחולין (קי"ב.) אין מניחין כלי בי דוגי וכו' אמר ר"א ל"ל תקנתא אלא משדי בי' תרתי גילל מילחא וכו' וכתבו תוס' דעכשיו אין אנו בקיאין שלא להרבות ושלא למעט ועיו"ד ס"ס ע"ו שלא הזכיר כל תקנה זו וע"ש ש"ך וטו"ז ואם במלח אין אנו בקיאין איך נשוו אותנו לבקיאין דגם ציקער היא מלח, מכל הלין מוכח דאין לצרף כלל ציקר אפילו לספק שיהי' כדין מלח וחלילה להורות כן, זאת חזיתי לכתוב לו ואשאר בזה:

הנני ידידו הדו"ש.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה