אור ברסלב
אמרי דוד סימן ח

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן ח

סימן ז

ב"ה ד' נשא א' מ"ח למב"י תרפ"ח לפ"ק סטניסלאב.

במ"ח לספירה נתבשר במהרה לעלות ההרה ותופיע נהרה ובתוכם כבוד אהובי ידידי הרה"ג חריף ובקי חכם לב איש אשכולות מו"ה יעקב אביגדור נ"י האבד"ק דראהאביטש והגליל יע"א.

יקרת מכתבו הגיעני ע"ד הנשתטית אשת מו"ה חיים יהודה במו"ה ברוך אשכנזי נ"י וזה ה' שנים היא חולה ויושבת בבית המטורפים בלבוב וכ"ת פלפל בחכמה והעיר על נחלת יעקב דכ' דהיתר מ"ר נצמח מדברי האחרונים הלא היא כתובה על ס' כל בו ומהר"ם מרגמה"ג ז"ל, ול"נ מהמחבר באה"ע סי' א' כ' לא החרים אלא עד סוף אלף ה' ורמ"א כתב דהמנהג במקומו עומד ע"כ, ויש להבין בזה כי ידוע מה שאמרו ז"ל (ביצה ה'.) דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו ורש"י ס"ל מזה דחרמות שעושין לזמן ובהגיע זמן צריך להתיר החרם ותוס' חולקים בכלות הזמן אין צריך היתר ע״ש תוס' בד"ה כל ותוס' סנהדרין (נ"ט:) ע"ש ברש"י ותוד"ה לכל והריב"ן והרא"ש החזיקו כתוס' דאין צריך היתר וכן פסק מחבר יו"ד ס"ס רל"א וז"ל מיהו אם נדר לזמן א"צ התרה ובהגיע הזמן בטל ממילא ע"כ, ונראה ראי' לדבריהם מנדרים (ס':) בנודר היום לכשתחשך צריך שאלה וביום א' אין צריך שאלה ובדבר מצוה אפי' בהיום לא צריך שאלה ע"ש בר"ן וכן פסקי' בשו"ע יו"ד סי' ר"כ ס"א. וכל עיקר השאלה הוא משום חשש אחלופי ועטו"ז יו"ד סי' י"ג בחשש אחלופי בדיעבד מותר והה"ד הכא צריך רק לכתחילה ובדיעבד מותר ומש"ה בדבר מצוה מותר אפי' לכתחילה וכה"ג כ' תוס' ביצה (ח'.) ד"ה ואינו משום מצוה שמחת יו"ט מותר אפי' לכתחילה והיכא דלא שייך אחלופי לא בעי שאלה כלל בסוף הזמן וראי' לשיטת התוס' ודעימי', ומעתה בנידן דידן בכלה הזמן של ר"ג לא בעי היתר לתוס' וכן מוכח במחבר באה"ע ס"ל כן ואולם לרש"י בעי היתר ושוב שייך אין ב"ד יכול לבטל וכו' כגיטין (ל"ו:) ובכ"ד בש"ס ומאן ספין ומאן חשוב לבטלן:

והן אמת נכון הדבר כי במקום מצוה ועיגון היתה תקנת ר"ג להתיר במ"ר וטעם מבורר ככל בו ומהר"ם ואולם הד"מ אף כי החמיר בתקנת ר"ג כי עומדת במקומה כרש"י אולם ד"מ נחית דרגא ואמר כה"ג לא בעי היתר מ"ר דאינו אלא מנהג ואפשר דעת התוס' עיקר והקול דא"צ מ"ר והובא בב"ש שם אבל הב"ח ז"ל תופס במושלם תקנת ר"ג ככל משפטו וחוקתו דגם עתה בעי מ״ר ע"ש, ולכן בכגון זה דאתא לקדמנא צריכין לדקדק אם על זה יסבו בלכתן דברי ר"ג כי נוכל להתיר ואם נחטיא המטרה כי אז אנו מבטלין חלילה תקנתו:

והנה ראיתי מובא באחרונים היכא דבאים לידי תקלה מוטב לבטל התקנה, ירושלמי מו"ק פ"ב ר"א אלמלי נמנה עמי הייתי מבטל מלאכת חוה"מ ואני מוסיף משקלים פ"ז כיון דחזי' דפשעי בה אוקמי אדאורייתא וכן הוא במנחות (נ"א:) ועי' כתובות (י"ב.) שתי תקנות וכו' ובגיטין (מ"ז:) ב' תקנות הוי ע"ש, ובענין חרדר"ג ג' מנינים בזה התרה לאיש לישא אשה אחרת במאה רבנים כנ"ל, וברמ"א יו"ד סי' של"ד סנ"ב מביא כל בו עשרה מתירין חרם ר"ג שעבר על זה במזיד וחוזר בתשובה, ועוד בסמ"ע חו"מ סי' ת"כ סק"ב מביא דכל ג' אנשים מתירין חרדר"ג במכה את חבירו וכו':

והנה כת"ה מביא מנזיר (י"ב.) ומפלפל בהגירסות כל מילתא דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח וכו' וראיתי לכתוב מה שיש להעיר שם דאמרי' דבהאי שעתא דקא"ל הוי נסיבין לגברא וע"ש בתוד"ה באשה כ' ואעפ"י שנתגרשו קודם יום הקידושין מותרת וכן כ' המפרש ע"ש דמוכח כן מדבריו וצ"ע לפי"מ שהובא בפ"ת אה"ע סי' א' ס"ק ט"ז בשם הגהות משל"מ דגם באיסור דרבנן לא מצי משוי שלית לא כמשל"מ בפ"ב הל"ו מהלכות ביאת מקדש ע"ש, והנה אנו פסקינן באה"ע סי' י"ג ס"א דגם אותן שנתגרשו ארוסות לא יתארסו קודם צ' יום וא"כ אמאי נקיט הוי נסיבן לגברי הא יוכל לומר רבותא טפי דאפילו כבר נתגרשו ואך הי' בתוך צ' יום אסור לקדשן מדרבנן ולפי המסקנא כל מצוה דאיהו לא מצי עביד שליח נמי לא מצי משוי ומש"ה מותר לקדש אחותה:

וכן יש לעיין בלשון תוס' ואעפ"י שנתגרשה קודם יום הקידושין מאי אריא דנתגרשה קודם יום הקידושין אפילו כבר נתגרשה בשעה שעשאו שליח אולם לא מלאו לה הימים צ' יום לא מצי משוי שליח ויהי' ראי' למשל"מ דבאיסור דרבנן מצי משוי שליח מדנקט דהוי נסיבן, או י"ל דהגמרא אזלא בשיטת ר' יהודה ור"י דס"ל דארוסות ינשאו והנשואות יתארסון ע' יבמות (מ"א.) דמתניתין ונסיבן לגברי היינו ארוסות או נשואות וכה"ג מצינו בנדרים (ע"א:) בר"ן ואהדרי' לאו דוקא הה"ד אחר וכ' הגר"א בה"ג על אה"ע כן ע"ש:

והנה חפצתי להאריך עוד בזה אולם אחרי שובי נחמתי בראותי דפשיטא לי' לכ"ת להתיר להבעל מכבלי העיגון והוא יודע בטיב כל המצב לכן משכתי את ידי ודברי הנוב"י באה"ע סי' ג' גלוים וידע כדת מה לעשות ואולם בהיתר לא תחד כבודי כי יש לו רב בפה ויהי' לו ולב"ד יחי' אשר להם:

ובזה הנני דו"ש באהבה:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה