אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן ז
ב"ה ה' פקודי באחד לאדרה"ש תרפט״ל סטניסלאב. כבוד אהובי ידידי הרב הה"ג חריף ובקי מופלא ומופלג ירא ושלם כש"ת מו"ה נתן נ"י ראזינפעלד אבד"ק קוריקוב יע"א.
מעשי ידי אצבעותיו עם פלפול נעים אף יפה הגיעני על דבר השו"ב אשר הגיע לערך שמונים שנה וזה לא כביר חלה את חליו על הכליות וזה לערך שתי שנים אשר כת"ה מוכרח לבדוק סכינו טרם ישחוט גסה או דקה. והנה הבית יעקב ועוד מביאין זקן בן פ' שנים לא ישחוט ע"כ ובודאי לא התכוונו שיהי' בן פ' מיום ליום דומיא דיומא (כ"ב:) בן שנה שאול במלכו כבן שנה לחטא ושם בודאי לא מיירי כבן שנה שיהי' שנה שלימה רק אפי' פחות משנה הה"ד הכא לא מיירי שיהי' פ' שנים מלאות אפי' פחות ולערך קרוב לפ' שנים ובקידושין (י"ב.) כיון דנפקי מפלגי קרוב לאלפים קרוי' לי' ע"ש והיינו באם עומד בשנת ע"ו שנה הוי קרוב לפ' שנים וביותר הובא בשם מאיר נתיבים דעתה ראוי ונכון למיגדר מילתא שעכ"פ משבעים ואילך לא ישחוט:
וראיתי לכת"ה שהביא גמרא סנהדרין (ל"ו:) אין מושיבין זקן בסנהדרין ורמב"ם פסק דרק זקן מופלג אין מושיבין והלח"מ כ' דהזקיקו לפרש כן מסנהדרין (י"ז.) בסנהדרין מושיבין בעלי קומה בעלי זקנה והרמב"ם העתיק בעלי שיבה ע"כ וצ"ע מדוע לא מפרש בעלי זקנה היינו זקנה ממש כמו זקן אהרן וב"מ (פ"ד.) שאני ר"י דהדרת פנים לא הוי לי', רש"י, זקן והיא בשבת (קנ"ב.) הדרת פנים זקן וב"מ (פ"ז.) עד אברהם לא הוי זקנה ולכן צריכין הסנהדרין שיהיו בעלי הדרת פנים והזקנה נחוץ לזה ומנ"ל לפרש אין מושיבין זקן מופלג דלמא אפי' זקן שהגיע לשבעים שנה אין מושיבין:
וביותר קשה ממאי דאמרינן בסנהדרין (מ"א.) אלא תלמיד היושב לפני רבו הוי ואמר מילתא ומיסתבר להו טעמא וקבעוהו בשמי' ע"כ ומוכח מזה דר"י בן זכאי ישב בסנהדרין בהיותו אז קרוב לפ' שנים והי' עוד תלמיד חבר לפני רבותיו וממילא הי' זקן מופלג ואמאי הי' בסנהדרין ואם נאמר דאז שנותיו לא הי' נחשב לזקן מופלג קשה מהלל הנשיא שחי ק"כ שנים והי' ראש הסנהדרין ואולי רק לכתחילה אין מושיבין זקן אבל באם עלה בבחרותו שוב לא ירד אפי' זקן מופלג, ובהוריות (ד':) במשנה וברש"י ד"ה א"נ זקן וכו' הי' לכך נתמנה אחר בסנהדרין ע"כ מוכח דס"ל דאפי' הי' בסנהדרין מעבירין זקן ממושב הסנהדרין:
והנה לענין דינא בשוחט זקן מופלג מצינו בש"ס ברכות (כ"ט.) יוחנן כהן גדול הי' זקן ושימש בכהונה גדולה שמנים שנה וכן היא ביומא (ט'.) ובודאי לא פחות מי"ג שנים ויום אחד הי' כשהתחיל לשמש וידוע דביום הכיפורים כל עבודות אינם כשרות אלא בו והוא שוחט ולא חששו שמא מרתת בידיו או עיניו כהות, ועוד מצינו בעירובין (ס"ג.) ר"א מהגרוניא ור"א וכו' איקלעו באתרי' דר"א ב"י ואייתי סכינא ואחוי קמייהו א"ל ר"א ב"ת לא ניחוש לסבא היינו לר"א ב"י ומסיק דהי' מופלג בחכמה ובזקנה עיו"ד סי' רמ"ב ואחרונים אמרו באם ידיו רותתים לא יוכל לבדוק סכינו יפה, הרי דר"א בן יעקב הי' בודק סכין לטבח אף דהי' מופלג בזקנה וכן מצינו בחולין (י"ח.) האי טבחא דלא סר סכיני' קמי' דרבא בר"ח שמתי' ועברי' וכו' איקלע מ"ז ורב אשי לגבי' וכו' ואכשרי' א"ל מר זוטרא ולא ליחוש לסבא א"ל שליחותי' קעבדינן ע"כ ומוכח ג"כ דהי' מופלג בזקנה ואפ"ה רגיל הי' להיות רואה סכין הטבח בכל עת אלמא דלא חיישי שמא ידיו רותתין ואפשר לומר דנשתנו הטבעיים עתו"ס מו"ק (י"א) ומגילה (כ"א.) ירד חולי לעולם מימי ר"ג ועתו"ס סנהדרין (ס"ט.) בדורות הראשונים הי' זמן גדלות מקודם הרבה ושם (ס"ט:) דהי' מולידין כל חד בתמני אוליד מ"מ לענין אריכת ימים כ' תוס' יבמות (ס"ד:) ימי שנותינו בהם שבעים שנה דוד אמרו ע"כ הרי עוד בימי דוד נתקצרו חיי שני האדם ובן שמנים הי' מופלג בזקנה, וכ"ז כתבתי לפי"מ דנוכל להוכיח מש"ס אבל בנידן דידן בשוחט זקן מופלג דזה שתי שנים אשר הרב מוכרח לבדוק סכינו ושובי"ם אמרו עוד לפני שנים שהרגשתו מעט וכבר כתבו האחרונים ז"ל אשר באורם נראה אור בן פ' שנים ואחריהם החרה החזיק לאמור עד בן ע' שנים אליהם נשמע ובהם נדבק לצוות אל השו"ב כזה להשיב סכינו אל נדנה ורק אם באמת הבע"ב רוצים לעשות בלי מחלוקת וכל כוונתם לש"ש כן יעשו וידע כת"ה כי אנכי כבר העברתי שובי"ם בטרם הגיעו לשבעים שנה ודברתי על לבם כי כן יעשו ותלי"ת נסוגו אחור והניחו סכיניהם, זאת חזיתי לכתוב לו ושלום על ישראל:
ואסיים ודו"ש באהבה: