אור ברסלב
אמרי דוד סימן ה

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

סימן ה

סימן ד

ב"ה א' קרח אדר"ח תמוז תרפ"ט לפ"ק סטניסלאב.

לכבוד ידידי האברך החריף ומופלג ושנון זית רענן כש"מ מנשה יעקב נ"י לעווערטוב בק"ק קראקא יע"א:

מכתבו היקר הגיעני והנני להורהו דרך תשובה, על דבר אשר שאל אודות התנור בית החורף אשר עפ"י צוואת ר"י החסיד זצ"ל ההוא אמר לא יחוץ אדם תנור וכיריים שאופין בו להשתמש באותו מקום וכו' כי סכנה היא ע"כ ולכן שואל בכה"ג שנתץ אחד בית החורף אם יוכל ורשאי להשתמש בו:

והנה מצינו בצוואת ריה"ח זצ"ל כמה דברים שהם נגד דברי חז"ל וכבר דברו מזה האחרונים ועכ"ז הרבה דברים קימו וקבלו בני ישראל וינהו אחריו ובאמת מצינו לחז"ל שהחמירו ואמרו כי סכנה היא ועכ"ז השתא הכא לית דחש בי', כמו לדוגמא בפסחים (ק"ו:) כי אתי ר"ד אמר שתי ביצים ושתי אגוזים וכו' הלל"מ (ר"ל כאלו הלל"מ) וגזרו רבנן בכולהו זוגא, ובע"ז (י"ב:) לא ישתה אדם מים בלילה וכו' אמרי ליך אימי' איזהרי, וביומא (ע"ז:) משום שיבתא וכן בחולין (ק"ז:) וכ' התוס' דאין אנו נזהרים לפי שאין מצוי בינינו כמו שאין אנו נזהרין על הזוגות ועל גילוי וע' פסחים (ק"ה.) בתוס' ד"ה והנ"מ למעשה בלותיר ובא לידי סכנה וע' או"ח סי' רצ"א מזה ומביא הרמב"ם דשרי ובנדרים (מ"א:) בורדם אין מבקרין אותו ואין מזכירין שמו, רש"י, סכנה שקופץ מזה לזה ובכל זה אין אנו נזהרין ויוכל להיות כי גם צוואת ריה"ח זצ"ל רק לדרי' תיקן ולא כי יעמוד לעולם מ"מ אי אתי לידי שאלות כאלה מסתפינא להורות בה היתר מפורש:

ולענין דינא נ"ל דמותר לנתץ תנור וכיריים ומקרא מפורש תנור וכיריים יותץ טמאים וגומ' ואין לומר משום דשמה היו מטולטלין לא כתנורים שלנו דמחוברים בקרקע ז"א דגם המה היו כן כמו דאמרינן בשבת (קכ"ה.) ורבנן האי לאידך גיסא דסד"א כיון בארעא כגופא דארעא דמי קמ"ל ע"ש ברש"י הרי דמפורש דשרי נתיצה עטו"ז יו"ד קי"ז וכ"ד בדבר המפורש לא יוכלו חכמים לאסרו וכי תימא מש"ה שרי נתיצה כיון דטמא ולא יוכל להשתמש בו ואין לו עצה גם זה אינו לפי"מ דכ' התוס' זבחים (צ"ו:) ד"ה אלא כ' ושמא בתנור אם הי' מסיקו בפנים ובחוץ הי' כדרך שהיוצר עושהו ונותנו בכבשן אפשר הי' מועיל וע"ש לענין כ"ח חידוש הוא שהתירו הכ' בשבירה והה"ד הכא וגם מותר להשתמש על אותו מקום התנור ומנא אמינא ממאי דאיתא במקוואות פ"ו מ"י מעין היוצא מן התנור וירד וטבל הוא טהור וידיו טמאות ואם הי' על גביו רום ידיו אף ידיו טהורות ע"ש, וע"ש ברטנ' ותויו"ט וא"א אסור להשתמש במקום התנור איך שרי לי' לטבול באותו מקום אלא ודאי שרי להשתמש במקום תנור וכיריים, וכ"ז אמינא לענין דינא אבל לענין חומרא דריה"ח לא אוכל להגיד דבר וכמו שאמרו חז"ל כל דקפיד קפדינן בהדי' ודלא קפיד לא קפדינן ובפרט דעבר זמן ועידן והי' שם כותל נראה דשרי דכבר עבר משם כל נגע וכל מחלה חלילה כמו דאמרינן בגיטין (נ"ב.) איגרו בהו שטן וכיון דעבר תלתא בי שימשי אמר ווי דאפקי' הדין מביתי' כיון דלא יוכל להרע איזה זמן כבר פינה את כליו משם וטוב להם כה"י:

וע"ד אשר שאל על דברי רש"י סנהדרין (פ"ז:) ד"ה הירוק דכתב ומשמשת עם בעלה ב' ימים בנדתה ע"כ ומקשים הא תשמיש כסדר בנדותה כיון דטבילה הראשונה הי' בנדותה ולא עלתה לה טבילה והרי היא טמאה לעולם כיו"ד סי' קצ"ז ס"א בלא טבילה אפי' אחר כמה שנים הבא עלי' חייב כרת ע"ש. כבר נשאלתי על דברי רש"י וכתבתי על הגליון ע' נדה (מ"א.) ורחצו במים וטמאו עד הערב גזירת הכתוב בכאן טומאת ביהס"ת מטמא במשמשת ובעי טבילה והערב שמש לאכול בתרומה וכן האיש צריך טבילה והער"ש ומעתה לו משכחת לה באשת כהן ראיית דם הירוק, וכתב רש"י אפילו טבלה אחר תשמיש והער"ש יום א' ויום ב' מ"מ שימש עם הנדה אבל ביום ג' עלתה לה טבילה גם לנדתה ע' יבמות (מ"ה:) מי לא טבלה לנדותה מי לא טבל לקריו, והבן:

ובזה הנני אסיים ודור"ש:

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה