אמרי בינה חושן משפט· רבי מאיר אוירבך
דיני הלואה · סימן עט
אם המלוה דוחק ללוה לפדות המשכון ואמר לו הלוה יהא משכון שלך לא קנה דדחוי מדחי ליה כמבואר ש"ע (סי' ע"ב סכ"ו) ועיין שם בש"ך שהניח דין זה בצ"ע ועיין תומים (ס"ק מ"א) דהעלה ליישב קושית הש"ך. ויש לחקור כיון דהנ"י למד דין זה מדקיי"ל בפועל כשאמר לו בעה"ב טול מה שעשית בשכרך דיכול לחזור בו כל זמן שלא פינהו בפניו ודעת הב"י דמשכון עדיף ואף אם בפועל אינו מדחי לו מ"מ משכון דומה לאומר הגיעך דעצים ואבנים דאין דרך לפנות מיד וה"נ במשכון לא יהא מהיר למכור וכמו שכ' בתומים או משום דבפועל שלא לעבור על בל תלין גמר בדעת שלם א"כ כמו בנפל כותלו סמוך לגינת חבירו ואמר לו הגיעך כ' בש"מ ר"פ הבית והעליה משם הרמ"ך ז"ל דאע"ג דמרי כותלא מצי הדר ביה כל כמה דלא פנינהו מרי גינתא אפ"ה מרי גינתא ל"מ הדר ביה דכיון דאירצו מחליה להזיקא ומחילה לא בעי קנין אם במשכון ג"כ אמרינן כן אף אם הלוה יכול לחזור מ"מ י"ל כיון דהמלוה שתיק ואירצו מחליה ליה או י"ל דוקא שם בהזיקא י"ל דהתרצה אבל במלוה כיון דהלוה לו אף דשתק כשאמר לו יהא שלך מ"מ כמו שהלוה מצי למיהדר בי' ולא קנה כן גם המלוה מצי למיהדר ועיין במה שכתבתי לעיל דיני דיינים (סי' כ' אות ט"ו) דגם יש לדון כיון דלא מחל בחנם כמו דיש ביד בעל הכותל לחזור למה לא יהיה ביד בעל הגינה לחזור ובמשכון ודאי לא סמכ' דעתה דהמלוה ולא גמר לקנות כיון דביד הלוה לחזור וכן משמע מלשון הש"ע דכתב לא קני וביד שניהם לחזור. ועיין (סי' ע"ג סי"ז) באומר לו צא ומכור ומכרו ואחר כך בא הלוה לבטל המכר בטענה שלא כוון אלא לדחותו דאין בדבריו כלום וכ' הרמ"א מתשובת רשב"א דכ"ז שלא מכרו יכול לחזור וי"ל דגם באם אמר יהא שלך אם מכרו המכר קיים אולם בכנה"ג כ' דדוקא שם שעשאו שליח למכור מה שעשה עשוי וכשלא מכרו יכול לבטל שליחות מה שאין כן באומר יהא שלך כיון דלא קנה ואמרינן דדחוי מדחי ליה אף אם מכרו בטל המכר וי"ל אף להסוברים בכותל חצר שנפל דאף אם פינה שלא בפניו שוב אינו יכול לחזור כמבואר ר"פ הבית והעלי' ובראשונים שם ובסמ"ע (סי' קס"ו) מודים כאן כיון שהי' מתחילה בהלואה והחוב קיים ודאי דרק דחוי מדחי ליה ולא מהני מכירה לאחר וז"פ לענ"ד:
וראיתי במהריק"ש ז"ל שכ' על דין זה דתשובת הרשב"א המובא ברמ"א הנז' שהיה במי שהשכין חנות וכ' לו שאם לא יפרענו לזמן פלוני יהא רשאי למכרו ולהפרע שיכול לעכב בידו מלמכרו דשליח מנהו ובידו לבטל שליחות וכ' ועיין בארוך דין מחודש מ"ג דמשמע דסתר דין זה וכוונתו על מה שכ' הב"י מתשובת הרשב"א בממשכן עליה בנכיתא והתנה שלאחר הזמן יהא רשות בידו לתבוע חובו או לדור בו או למשכנה או להשכיר' לאחרים וזה מוחה שאין לו רשות להשכיר למי שיש לו סיעה גדולה יותר ממה שהיה לו לבעל המשכונא וכ' הרשב"א דלפי שאף בלא תנאי בקרקע אינו יכול למחות ולומר אין רצוני שיהא ביד אחר וכיון שנתן לו רשות התנאי מוסיף להשכירם לכל מי שירצה אפילו לסיעה גדולה ומזה הקשה דנימא דמבטל שליחותו. ואם ע"ז כ' דסתר דין זה לא אבין דבריו דהא שם היה התנאי בשעת המשכונא דיהא בידו כשיבא זמן להשכיר לאחר וכל תנאי שבממון קיים וזוכה בזכות הזה בשעת המשכונא ועכשיו אינו יכול שוב לחזור בו אף קודם שהשכירה לאחר כ"ז שאינו משלם לו חובו מה שאין כן בנתן לו רשות אף בשעת המשכונא למכרו כשיגיע הזמן אינו יכול למכור דבר שאינו שלו לחלוטין רק בשליחותו דהבעל החנות שפיר יכול לבטל שליחותו קודם שמכר ואם מכר אחר כך לא מהני המכירה אחר שבטל השליחות אבל להשכיר זכותו בזה כבר זכה בעצמו בזכות זה שיהא הקנין פירות שלו עד שישלם לו ומשכיר את שלו ושוב אינו יכול לחזור בו. שוב ראיתי בכנה"ג בב"י (אות ע"ט) שכ' דבתשובה הזו אין לאל ידו לפרוע דמי המשכנתא כ"א להשכירה או למשכנה לאחרים דאם יש לאל ידו לפרוע חובו כבר כ' הרשב"א בתשובה בב"י לעיל דשליח שוייה ויכול לבטל שליחותו וצ"ע עכ"ד ואינו מובן ודאי אם יש לאל ידו לפרוע יכול לכוף אותו. אולם הרשב"א דן כשאין לו לפרוע דמהני התנאי שהתנה שיכול להשכיר לאחרים היה הכוונה אף לסיעה גדולה. ובזה משכיר רק זכותו ול"צ לבא לזה דשליח שוייה מה שאין כן כשהתנה למכור בזה צריך לבא שימכור הגוף מה שלא זכה בו שהוא בא בתורת שליחותו בזה שפיר יכול לבטל. ואף דהוא לתועלת השליח והוי תנאי דאם לא יפרע בזמנו דיכול למכור מ"מ סובר הרשב"א כיון דלא מכר לו שום זכות ואינו יכול למכור רק בתורת שליחות יכול לבטל השליחות ובזה מסולק גם כן טענותו של הראש יוסף על הרשב"א. ועיין בב"י סוף הסי' ע"ב מה שהביא מדברי הריטב"א בהתנה שאם לא יפדה לזמן קצוב יהא מכור לו וכבר עבר הזמן וכ' בטעם הג' דהוי כאומר משוך בהמה זו ותקנה לאחר ל' יום שלא קנה ומשמעותו שיהיה מכור לו בשויו. ובמח"א דיני קנין משיכה כ' ואם הוא בחצרו לאחר ל' יום הדבר קשה אמאי לא קנה וכבר הקדימו בזה בס' ראש יוסף בדקדוקים הרבה ע"ד הריטב"א. ועיין ריטב"א ב"מ ר"פ המפקיד דעפ"י דבריו שם יש ליישב דבריו אולם הפשוט דלזה הוסיף הריטב"א ומשמועתיו שיהא מכור לו בשיווי והוי כלא פסק דמים ואם היה אומר שיקנה מעכשיו כפי שיווי היה מהני אבל במשיכה כיון דלא הוי עדיין פסיקת דמים יכול לחזור קודם לכן ואכ"מ בזה השייך לקנינים: