אור ברסלב
אמרי בינה חושן משפט דיני הלואה › סימן ח

אמרי בינה חושן משפט· רבי מאיר אוירבך

דיני הלואה · סימן ח

סימן ז

בכנה"ג (סי' ל"ט אות ט') הביא דעת חכם אחד דאף דסתם קנין עומד לכתיבה הני מילי כשכבר נגמר הדבר ונתקיים בלא הקנין אבל היכא דהוצרך הקנין לקיום הדבר ובאותו קנין נקנה המקח או החיוב לא אמרינן סתם קנין לכתיבה עומד אולם הביא דברי הר"י מיגאש ז"ל שבבעה"ת (שער נ"א) ורמב"ן מובא בטור (סי' רל"ח) דכ' אף אם עיקר הקנאה היא בהאי קנין דקנו מניה ושטרא לראיה בעלמא דכתבו גם כן סתם קנין לכתיבה עומד ועיין בחידושי ר"י מיגאש ב"ב (דף ע"ו) דמדבריו משמע להדיא כן. ובתומים (סי' קט"ז ס"ק ה') הסכים לדברי אותו החכם ומתרץ בזה קושית תוס' ב"מ (דף ט"ו) בהא דאמר שמואל אמלוך וכתב שופרא שבחא ומוקי בש"ס בקנו מידו והקשה תוס' הא סתם קנין לכתיבה עומד וכן מערב היוצא לאחר חיתום שטרות ובקנין ואינו גובה רק מנכסים בנ"ח והנה עכ"פ מבואר מדברי תוס' דלא מתרצו כן דלא סברו לחלק בזה. ומה שהוכיח כן מדברי המ"מ משם הרשב"א המובא שם ברמ"א דבנותן מתנה בעדים אינו טורף מלקוחות בלא שטר דמתנה אין לה קול רק בשטר והקשה במה ישתעבד נכסיו בדברים בעלמא שקבל עליו אחריות לא משתעבד ועל כרחך איירי בקנין אם כן קנין יש לו קול וסתם קנין לכתיבה עומד אלא ודאי כיון דצריך קנין לגוף השעבוד לא אמרינן סתם קנין לכתיבה עומד עכ"ד ודבריו תמוהין כאשר כ' אאמ"ו ז"ל בספרו דברי חיים דיני גב"ח (סי' כ"ג) דלהדיא מבואר בטור (סי' רמ"ג) משם רבינו יונה דאף במתנה אם ניתן באחריות ואמר לו לך חזק וקנה כמו שמתחייב באחריות על ידי שטר כך מתחייב נמי באחריות על ידי חזקה למגבי מב"ח הרי כיון דהמקבל עשה חזקה על פי הניתן על דעת זה שיהיה עליו אחריותו מהני לזה קנין חזקה וכ' דדומה לזה מה שכ' הב"י (סי' ש"י) משם הרשב"א במשכיר לו חמור סתם דנשתעבד על יד משיכ' עיי"ש ובאמת שם הרא"ש חולק על זה ועיי"ש בטור ובסמ"ע דבלא קנין לא משתעבד וכנראה לענין אחריות במתנה הטור מביא דברי רבינו יונה מבלי חולק:

ברם יש לומר דהא כל אחריות שקבל כתבו רק לענין אם בא בעל חוב וטורף ובזה יש לומר דכולי עלמא מודים דאף בלא קנין יכול לשעבד את עצמו והטעם נראה דהא אף בלא קבל כלל עליו אחריות כשבא בעל חוב וטורף ממנו יקשה למה אינו חייב לשלם בחוב ברור ועיין סמ"ע (סי' קכ"ח ס"ק ו') בנתפס על חובו פטור והטעם כיון דבעל כרחו גובה ממנו והיינו כיון דאינו פורע מדעתו יש לומר דהכא נמי זה גובה ממנו בעל כרחו שעבודו ואינו פורע מדעתו ועוד יש לומר דהוי כאלו התנה בפירוש דנותן לו במתנה גוף הקרקע אבל שעבודו של חבירו קיים כיון דלית ליה פסידא ובמתנה בא לידו כל זמן שאינו אומר בפירוש דמקבל אחריו' אינו חייב וכן כ' בספר שער משפט (סי' רכ"ה) ואם כן יש לומר דאם מקבל עליו אחריות חייב לשלם מטעם דלא גרע מאם מצוה לפרוע לבע"ח ואף אם ל"ה רק גרמא במה שאין הנותן משלם לבע"ח ועי"ז מפסיד למקבל מתנה שטורף ממנו גם כן חייב לשלם בגרמא אם מחייב את עצמו כמבואר במרדכי ב"ק פ' הגוזל ובריטב"א בב"י (סוף סי' ס"ו) ובש"מ ב"מ (דף ע"ג) וא"כ אתי שפיר במתנה אם מקבל עליו אחריות מטריפת בעל חוב דשפיר חייב לשלם אף בלא קנין רק בדברים בעלמא. וא"כ בקנה מידו יש לומר דלכולי עלמא אף במקבל מתנה טורף ממשעבדי דלא צריך הקנין לעצם החיוב:

ועיין בספר שער המלך הל' מלוה דהקשה מדברי ריטב"א קידושין (דף כ"ו) דכ' להקשות דלמאי נפ"מ חוזר בשטר דבמתנה מסתמא ליכא אחריות ואי קבל עליו אחריות אפילו בע"פ נמי הרי דליכא נ"מ דאל"כ נ"מ טובא לענין לטרוף מלקוחות. וכן בדברי רשב"א שם שכ' מאי מהני ליה בשטר מתנה ובמכר המוכר בעדים גובה מנכסים משועבדים הרי דליכא נ"מ. ול"ק דהא הרשב"א כ' שם מתחילה כיון דסתמא קתני חוזר בשטר איירי בין בשטר מכר בין בשטר מתנה בין באחריות בין שלא באחריות ושפיר קשיא ליה דמאי נ"מ דבמתנה מסתמא ליכא אחריות ואף אם קבל אחריות דיש נ"מ מ"מ סתמא קאמר ואיירי בכל גווני. ובדברי ריטב"א בלאו הכי אתי שפיר דהוא סובר שם דאיירי אף בקנין ואפילו הכי חוזר בשטר שפיר כ' דמה נ"מ אי קבל עליו אחריות אף בעל פה חייב והיינו אם היה בקנין שפיר גובה אף מנכסים משועבדי' וז"פ. עכ"פ אינו ראיה משם לדעת הכנה"ג הנ"ל. ומן הפוסקי' הסוברי' בערב היוצא לאחר חיתום שטרות דאף בקנין אינו גובה מנכסי' משועבדים יש לומר שם הטעם דל"א סתם קנין לכתיבה כמו שכתבו תוס' ב"מ שם דדוקא אם הקנה לו דבר שהוא בעין אז כיון דיפה כחו לעשות קנין רוצה שיכתבו לו ובש"מ שם משם תוס' שאנ"ץ ביאור הדברים דבשבח כיון דאינו ידוע אם יבא לא מקנה בעין יפה וצריך לימלך והכא נמי כיון דאינו ידוע אם יבא לידי גוביינא לגבות מן הערב אינו מקנה בעין יפה. ועיין בנתיבות (סי' קכ"ט ס"ו):

תוכן העניינים

אמרי בינה חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה