אמרי בינה חושן משפט· רבי מאיר אוירבך
דיני גביית חוב · סימן ט
אם מכר הלוה בעצמו קרקע לפרוע לבע"ח המוקדם בעל חוב מאוחר טורף מלוקח כמבואר (סי' ק"ד ס"ט) ודין זה מתשו' הרשב"א שבב"י. ונראה אם מוכר לו להלוק' שהוא ישלם להמוקדם בזה הוי כבא מכח הבעל חוב וזכה בשעבודו ואין המאוחר יכול לטרוף ממנו כמו אם הב"ד מכרו להגבות להמוקדם דאין המאוחר יכול לטרוף מלוקח דהוי כבא מכח בע"ח המוקדם וכחו כמו בעל חוב המוקדם כמבואר ברשב"א ובש"ע והא דכ' הרשב"א אבל אם ימכור הלוה בעצמו כדי להגבות לשמעון דהמוקדם גובה היינו אם הלוה מוכר אף שהעדים מודיעים שמכר כדי להגבות והודיעו להלוקח מ"מ כיון שהוא מכר ויכול לעשות בהדמים כרצונו לא הוי כאלו זכות בעל חוב המוקדם קיים על הקרקע אבל אם מוכר לו שהלוקח ישלם להבעל חוב הוי כאלו מכרו בב"ד דזכות שמעון קיים על הקרקע וכן יש להוכיח מדברי תשובת הרי"ף (סי' צ"ה) דדן בשמעון שהיה לו מעות בשטר אצל ראובן וראובן מכר מחצית קרקע שהיה לו ממושכן אצל לוי לחמותו שתפדה אותו מלוי וכתבה בשטר הלקיחה שנים בדמים שלקחה בהם ושמעון רוצה לטרוף על חובו וכ' רואין אם שטר חוב של שמעון קודם לשטרו של לוי יכול לטרוף מלוי ואם שטרו של לוי קודם לשטרו של שמעון אין לו ליטול ממנו עיין שם וקשה הא מ"מ היה ראוי שיטרוף שמעון אף אם שטר המשכנתא של לוי הי' קודם כיון דראובן בעצמו מכר לחמותו שלא עפ"י ב"ד ונמחל שעבודו של לוי ונגד שטר המכר שמכר לה שט"ח של שמעון קודם וכן ראיתי בספר מ"ש שכ' דמדברי הרי"ף נראה אפילו בלוה עצמו שמכר כל דהוי לפרוע חוב המוקדם ש"ד והניח בצ"ע ולמה שכ' אתי שפיר ואין כאן חולק על דינו של הרשב"א ז"ל דשם מכר בפירו' לחמותו שתפדה אותו מלוי ובכה"ג זכתה בזכותו וכחו של לוי:
והיכא דהגבה הלוה הקרקע למוקדם בחובו כתב הב"י (סי' ק"ג) משם רבינו ירוחם ז"ל דבעל חוב מאוחר א"י לומר משעת המכר נמחל שעבודך והרי הוא כמו שלקחת במעות ושטר שלי מוקדם ממקחך ואטרוף אותה כי לגבי זה שעבודו קיים כאלו גבה אותה בב"ד. ובספר ש"מ כתב לפקפק בזה כיון דקרע שטר הראשון וכ' לו שטר קנין מזמן שני מחל לו שיעבוד הראשון לגמרי ורצה לדמות להא דב"ב (דף קל"ב) בכ' כל נכסיו לאשתו ויצא שטר חוב מוקדם למתנה דקיי"ל דאיכא אומדנא דמחלה לשעבוד הכתובה מנכסים אלו ואף דכאן הוא מכר בפרעון חובו מ"מ כיון שנתן לו בפירוש הקרקע בפרעון חובו וקרע השטר חוב איכא אומדנא דמוכח טובא שמחל לו שעבוד הראשון לגמרי וכ' דאלו הר"י איירי שלא כ' לו שטר קנין כלל רק שטר גוביינא שנתן לו הקרקע בעד חוב אבל כשכתב לו שטר קנין בסתם מזמן שני אף הר"י מודה שמחל לו שעבוד הראשון לגמרי. ולא נראה מסברא לחלק בזה כלל דאין לנו לדון מעצמנו האומדנות ולדמות דהא גם בהך דב"ב בנתן כל נכסיו לאשתו ויצא שטר חוב מוקדם למתנה דקיי"ל תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצאת קרחה מכאן ומכאן מבואר בב"ש (סי' ק"ז) דנדוניא לא הפסידה ואף דכאן כ' לו שטר קנין בסתם ולא נזכרו החוב בשטר מכר ונקרע השטר לא נוכל לדון באומדנא הזאת להוציא ממון ולומר דנמחל שעבודו. ומצאתי בתשובת מבי"ט (ח"א סי' קי"א) דנשאל בדין כזה במכר לו בדמי החוב וכ' לו שטר מכירה ונקרע השטר ובא בעל חוב לטרו' ממנו והאריך הרבה בזה והעלה דלא אבד זכותו כלל ולבסוף הביא דברי רבינו ירוחם עיין שם בדבריו ולא עלה ע"ד לחלק בין אם הגבהו בחובו לבין אם כתב שטר מכר בסתם מזמן שני ונקרע השטר ועיין שם דכ' לדינא כן. ומה שכ' הש"מ דלפי פי' הש"ך (סי' קע"ה ס"ק ט') לדברי ריב"ש דאף בבעל חוב שבא לטרוף מלוקח קרקע שאינו שוה כל חובו אין הלוקח יכול לסלקו בדמי שיווי הקרקע דיכול לומר לדידי שוה כל חובי מ"מ אם הבעל חוב קנה הקרקע מן הלוה בדמי חובו המצרן יכול לסלק בדמי שיווי החוב ואינו יכול לומר לדידי שוה כל חובי דהא כבר נפרע מחובו כשקנ' הקרקע בחובו הרי דבטל השטר הראשון לגמרי כיון שכבר נפרע ואינו אלא כקונה קרקע לבד ושמין רק שיווי החוב לבד ודלא כר"י. אינו ראי' כלל דיש לחלק דכאן יפסיד לגמרי אם יטרוף ממנו בעל חוב המוקדם לשטר מכר אמרינן דעדיין זכותו קיים שהיה לו חוב מוקדם ממנו אמרינן דהוי כאלו הב"ד הגבוהו בחוב דאין המאוח' יכול לטרוף ממנו ושעבודו מחובו נשאר על הקרקע כן נמי אם הגבהו בעצמו ומהיכי תיתי נאמר דנמחל שעבודו אבל לגבי מצרן כבר נמחל השעבוד כיון שהגבהו בעד חובו שמין רק שיווי החוב כיון דלא יפסיד בזה כלל ואמרינן דקנה הקרקע בשליחותייהו דהמצרן מטעם הישר והטוב ודמי למחליף קרקע במטלטלין כמו שכ' הש"ך שם ועיין שם בנתיבות (ס"ק י') וכיון שכבר קבל השדה וקרע השטר חוב ואין לו שעבוד כלל על חובו וזה הוא רק בלית ליה פסידא להבעל חוב מה שאין כן נגד בעל חוב מאוחר ממנו אם נאמר דנפקע השעבוד רק שבא מכח שטר מכר יפסיד לגמרי מחזקינן דנשאר כחו מהחוב המוקדם על הקרקע שקנה ועיין במה שכ' אאזמ"ו ז"ל בדברי משפט (סי' פ"ה ס"ק ב') בדברי רבינו ירוחם הנז':